אני מתלבט אם להתגרש או לא

[Me19722]

טוב, אם לדעתך זה בית משפט....

 

[איש המתח]

"אינסוף האשמות הדדיות..."

Objection!

הלכת למטפל - המטפל לא 'ישפוט' את המצב?
שירטטת תכונות לשותפה שלך לחיים בפוסט - זה לא 'משפט'?
ביקשת דעות פה בפורום - אז המקרה שלך לא עובר 'שפיטה'?
ועוד איזה משפט! בג"ץ!

***

הרי ידוע שאין מציאות של "אני מאשים".
אין לך גם את הסמכות ל'האשים' את הצד השני.
אלא - אתה את משפטך חרצת (זה תקף גם לגבי השותפה שלך לחיים).
שים לב איך זה חוזר שוב ושוב לנקודה בה תצטרך להתבוננות פנימית - איך הגעת למקום שהגעת ואיך אתה פועל מפה לחיות חיים מאושרים עם אשתך.

 

[Me19722]

תודה רבה לכולם

קראתי מגוון דיעות וקיבלתי הרבה חומר למחשבה.

 

[סביב חצות]

קל לי מאד להזדהות איתך כי גם אצלנו הלכנו והתרחקנו עם השנים

אמנם לי אף פעם לא הייתה בעייה עם בנות המין השני ואני עם אשתי רק מתוך בחירה, בחירה שאני עושה כל יום. כל יום אני *בוחר* להישאר איתה. למה? כי ברור לי שאין מושלם. מושלם יש רק בדימיון. אני שוקל יתרונות מול חסרונות ומחליט שחרף הפגמים עדיף לי ככה. ומנסה לעבוד לשפר את מה שיש. ואני מדגיש שוב ושוב את עניין הבחירה. היו לי הרבה מאד אפשרויות לבגוד, ואם אפרק את המשפחה אז לא אשאר רווק אפילו יום אחד. כל הזמן נשים עושות לי עיניים או מתחילות איתי ממש כך. אז שאני עם אשתי זה לגמרי כי זה מה שאני רוצה ולא מחוסר ברירה. אבל כן, זה עצוב להיזכר בימים כשהיינו יכולים להעביר יום שלם מכורבלים, כשלא היינו יכולים להוריד עיניים (וידיים) זה מזו, כשהיינו נפרדים ונפגשים רק בנשיקה ארוכה. וזה כבר לא ככה היום.

 

[שילה1]

קשה לי מאוד להבין

איך ממשיכים,כשזה המצב. נראה שבכח האינרציה. כל הכבוד על ההתמדה

 

[skickers]

אני דווקא מעריץ אותו על כך

הכי קל לקום וללכת. הוא נלחם.

 

[elvinnox]

מה יש להלחם שהצד השני לא רוצה בכך?

זוגיות צריכה להיות הדדית, אם צד אחד לא ממש רוצה אז בשביל מה להתאמץ?
אף אחד לא אמורה להיות איתו מתוך טובה
&nbsp
&nbsp

 

[גופנים1]

יש לה ודאי גם יתרונות

כתוב אותם בבקשה כדי שתרגיש שזה אכן ככה. שוה להשקיע בחידוש הקשר, לך ליועצת דווקא, בתור עקשנית יהיה לה קל יותר לקבל מיועצת אישה, הייתי מציעה לכם ללכת לטיפול ריגשי בשם שלושת המימדים, היתרון זה שיהיה קל לכם יותר להשתפר, אבל מי אני בכלל שתקשיבו לי לגבי שיטות לא מוכרות ?...

 

[סנדי120]

כתבתי לך בפרטי

 

[skickers]

התשובה צריכה לבוא ממך, מבפנים

אין פה תשובה נכונה ולא נכונה ובטח שאין תשובות מגירה לשלוף במקרה הצורך. אתה תצטרך להגיע לתשובה שמתאימה לך כי בסופו של דבר אתה תצטרך לחיות עם ההשלכות של הבחירה שתעשה.

 

[חזקוש]

כבר ענית שהיית מעדיף מוצא שיביא אתכם לזוגיות קרובה ונינוחה

לפי התיאור שלך אני מאמין שאישתך בחרה אותך מסיבה רגשית ומצאת חן בעיניה,
(יש לי הסבר). אני קורא שבך יש עדיין את הזיק והניצוץ. בניגוד לכמה אחרים/רות שהגיבו פה אני אופטימי עבורכם. אני די אופטימי שאתם יכולים להפריח מחדש את גינת הזוגיות שלכם ובעבודה מתאימה שתהיה לכם גינת זוגיות יותר ירוקה ויותר פרחונית ופירות ממה שהכרתם. לא היה לכם את הידע והכלים שעדיין חסרים,
לתוצאה הזו נדרשת עבודה והתמסרות של כל אחד ויחד.
קראתי שעברתם טיפול שהבנתי שלא הצליח, קראתי שעסקתם בחקר אירועים ושל כל אחד מהמבט שלו. לא הבנתי מהתיאור שחקרתם את הרגשות והפרשנויות האישיות של כל אחד הנובעות מהן.
ממליץ לכם למצוא מטפל/מאמן זוגיות שעובד בשיטה רגשית כזו המבהירה לכם מהם הסיבות הרגשיות בקושי שבזוגיות והדרכים להתגברת עליהם.

 

[Mrs Dolores]

בכל זוגיות יש שחיקה

זוגיות זה תהליך דינאמי ומתפתח. רק בסרטים יש זוגות שאחרי 20 שנה מאוהבים כמו בשנה הראשונה. לא נראה לי ריאלי לצפות שתרגישו כמו לפני 20 שנה. זה היה אומר שאתם תקועים באותו מקום, ואנשים לא ככה, אנשים משתנים כל הזמן. חלק מהשינויים לטובה, וחלק פחות. זוגיות טובה מתפתחת לסוג של ידידות, שותפות, כבוד הדדי. תפקיד המשפחה בחברה השתנה מאד במחצית השנייה של המאה העשרים וזה גורם לאנשים לפתח ציפיות לא ריאליות בקשר למשפחה.

 

[שרון מיעצת]

נשמע שהקשר הייה בעייתי מהתחלה

מריבות יש אצל כל הזוגות, גם האוהבים ביותר, ויש אנשים יותר עצמאיים, שמקבלים החלטות לבד לעומת כאלה שחייבים אישור הפרטנר לכל מהלך. זה שהיא התנהגה ככה לא אומר שלא אהבה או כיבדה אותך. גם אני שמרתי על מידה רבה של עצמאות במהלך חיי הנישואין. אז איפה הבעייה? הבעייה שזה מפריע לך כלומר אתם לא מתואמים מבחינת הציפיות מהקשר. הכל בסדר כשזה מקובל על שני בני הזוג. ומכיוון שבמקרה שלכם הציפיות אינן מתואמות, אתה ואולי גם היא מתוסכלים ומכאן כל הברוגזים והשינה בחדרים נפרדים וההאשמות ההדדיות. בנוסף לכל זה אתה מרגיש "תקוע" בזוגיות הזאת מתוך פחד שלא תמצא בת זוג אחרת בעקבות ניסיון שהיה לך בצעירותך. וכשבן אדם מרגיש תקוע, הוא לא יכול להיות מאושר. לפחות לגבי הפחד הזה שלא תמצא בת זוג אחרת אתה חייב לדעתי לדבר עם פסיכולוג. כפי שאמרו רבים לפניי, מה שנשים בנות 40 מחפשות בבן זוג זה לא מה שהן חיפשו בגיל 20. ובכל מקרה אתה לא אותו בן אדם שהיית לפני 20 שנה. אני אומרת את זה כאשה וכגרושה בעצמי שעובדת כעת על פרק ב' צ אל תתן לפחד הזה להכתיב לך את ההחלטה כי הוא לא מבוסס.

לסיכומו של עניין, ניצבת לפניך החלטה לא פשוטה. אם תבחר להישאר בזוגיות הנוכחית, עשה זאת לא בתחושה שאתה תקוע איתה אלא מתוך בחירה שזה מה שאתה רוצה. אם תבחר לפתוח דף חדש, עשה חשבון עם עצמך איפה אתה טעית, מה היית עושה אחרת, לרבות בחירת בת הזוג שמתאימה לך, וצא לדרך.

בהצלחה.

 

[jgut]

יש עוד אופציה

לפני שמחליטים האם להתגרש או להישאר...
&nbsp
אחד מכם יכול לעזוב את הבית לתקופה של כמה חודשים (שמוסכמת על שניכם). כך תוכלו לבדוק מה מתאים לכם. יכול להיות שתגלה שעדיף לך לחיות בלעדיה. לעומת זאת אולי יהיו געגועים שיעזרו לתקן את הקשר.
&nbsp
תיקח בחשבון שבמצב כזה יכול להיות שאחד מכם ירצה לחזור והשני לא.
&nbsp
חשוב לוודא שאין משמעות משפטית לעזיבת הבית במקרה שמחליטים להתגרש.

 

[כי אני הבוס]

תקופת ניסיון על פניו נשמע כמו רעיון טוב

חש לי אבל תחושה חזקה שזה מוביל לפירוק הקשר. העניין הוא שרוב האנשים לא יכולים לחיות עם המחשבה שבן הזוג או בת הזוג נמצאים עם מישהו אחר. קצת קשה לי לדמיין תרחיש שבו בני זוג שלקחו פסק זמן והתפרפרו להם, יחליטו שבעצם הם רוצים לחזור. תיאורטית זה אפשרי אבלי כפי שאני מכיר אנשים בהכללה, בסבירות הרבה, הרבה יותר גבוהה שעדיף כבר ללכת ישר על גירושין מהתחלה ולחסוך את עגמת הנפש.

 

[jgut]

אני לא חושבת שיש חוקים

לאיך ההפסקה תתנהל. הם יכולים לסכם בינהם שבזמן הזה לא יוצאים עם אחרים. שההפסקה נועדה לבדוק איך יהיה לחיות בנפרד, אבל לא עם אחרים.
&nbsp
אני מסכימה איתך שברוב המקרים הפסקה שכזו תוביל לגירושים. אבל זה יתן להם הזדמנות לבחון את הנושא, לפני קבלת החלטה סופית.
&nbsp
אגב, אני מכירה זוג שחזר אחרי הפסקה כזו. ההפסקה עשתה להם מאוד טוב לקשר וחידשה את מה שהיה כבר כבוי.
&nbsp

 

[שרון מיעצת]

הצעה מצויינת