benhashitin
New member
אני נמנע בד"כ מלשתף
בפורומים בענייני האישיים, אבל הרגשתי צורך לשתף אתכם ולמוע דעה ממי שיודעים קצת לכוון בעניינים רוחניים. חיי אינם על זרי דפנה, ככה אני יכול להגדיר את זה. קשיים אחרי קשיים בכל מישורי החיים (כמעט) יש בי הרבה רצון לשנות, אבל אני מרגיש כאילו שמה שאני עושה אני נתקל בקשיים לרוב. ההרגשה שלי היא ש"אין סייעתא דשמיא", ולא רק זאת אלא שכאילו מערימים עלי קשיים לרוב בלי פרופורציה. קשיים אמרתי, וזה לא רק קשיים, זה הרבה סבל, הרבה צער, הרבה תיסכול, חוסר תמיכה מצד בני אדם שאני מכיר, (גם במקום שבד"כ מובן מאליו שנהוג לתת סיוע או תמיכה, לי לא נותנים) אדם ממוצע במצבי היה נופל ומתייאש מזמן, אבל אני מנסה פעם אחר פעם בכל מיני דרכים לצאת ולעלות על מסלול "נורמלי" יותר ונתקל בקשיים שאיני יודע מתי אצא מהם. אני מרגיש לפעמים אולי יש כאן איזה כישןוף או משהו כזה, אבל אני לא מאלה שהולכים לרואי נסתרות או מגידי עתידות, ומטיל ספק באפשרות שלהם לראות באמת נסתרות כמו שצריך. אבל אני מרגיש כאילו זה מכוון הקשיים האלה ואיני יודע לאיזו מטרה ולשם מה. אני מרגיש שהרבה פוטנציאל שיש בי ונולדתי איתו מבוזבז, והייתי יכול להביא הרבה תועלת לחברה, לו היית על "איזה מסלול" או במקום הנכון כדי לתת ביטוי לפוטנציאל שאני מרגיש שיש בי. ולא שאני אחד שפועל ללא מודעות, ההיפך הוא הנכון. אני תמיד מהרהר איפוא אני לא בסדר, מה עשיתי לא בסדר, ואיפוא אני יכול לתקן דברים, ואני גם מתקן ומשנה ומודה היכן שנהגתי שלא כראוי ומתקן אם עשיתי עוול למישהו. לא אחת עולה בי זעקה מקרב לב: "רבונו של עולם, מה בדיוק רוצים שאעשה שלא עשיתי כדי לעלות על דרך המלך"???!!! למה כל הקשיים האלה שאיני יודע את פשרם ומשמעותם??? ומה עלי לעשות בכלל או "מה חטאתי ומה פשעתי שהדרך רצופה בכאלה קשיים? אודה לכם אם תחוו דעה, אבל אנא ברגישות ובצורה אחראית תוך ברירת המילים. כל מילה שלא במקום עלולה לשבור אותי, אז אנא בזהירות רבה. תודה לכם
בפורומים בענייני האישיים, אבל הרגשתי צורך לשתף אתכם ולמוע דעה ממי שיודעים קצת לכוון בעניינים רוחניים. חיי אינם על זרי דפנה, ככה אני יכול להגדיר את זה. קשיים אחרי קשיים בכל מישורי החיים (כמעט) יש בי הרבה רצון לשנות, אבל אני מרגיש כאילו שמה שאני עושה אני נתקל בקשיים לרוב. ההרגשה שלי היא ש"אין סייעתא דשמיא", ולא רק זאת אלא שכאילו מערימים עלי קשיים לרוב בלי פרופורציה. קשיים אמרתי, וזה לא רק קשיים, זה הרבה סבל, הרבה צער, הרבה תיסכול, חוסר תמיכה מצד בני אדם שאני מכיר, (גם במקום שבד"כ מובן מאליו שנהוג לתת סיוע או תמיכה, לי לא נותנים) אדם ממוצע במצבי היה נופל ומתייאש מזמן, אבל אני מנסה פעם אחר פעם בכל מיני דרכים לצאת ולעלות על מסלול "נורמלי" יותר ונתקל בקשיים שאיני יודע מתי אצא מהם. אני מרגיש לפעמים אולי יש כאן איזה כישןוף או משהו כזה, אבל אני לא מאלה שהולכים לרואי נסתרות או מגידי עתידות, ומטיל ספק באפשרות שלהם לראות באמת נסתרות כמו שצריך. אבל אני מרגיש כאילו זה מכוון הקשיים האלה ואיני יודע לאיזו מטרה ולשם מה. אני מרגיש שהרבה פוטנציאל שיש בי ונולדתי איתו מבוזבז, והייתי יכול להביא הרבה תועלת לחברה, לו היית על "איזה מסלול" או במקום הנכון כדי לתת ביטוי לפוטנציאל שאני מרגיש שיש בי. ולא שאני אחד שפועל ללא מודעות, ההיפך הוא הנכון. אני תמיד מהרהר איפוא אני לא בסדר, מה עשיתי לא בסדר, ואיפוא אני יכול לתקן דברים, ואני גם מתקן ומשנה ומודה היכן שנהגתי שלא כראוי ומתקן אם עשיתי עוול למישהו. לא אחת עולה בי זעקה מקרב לב: "רבונו של עולם, מה בדיוק רוצים שאעשה שלא עשיתי כדי לעלות על דרך המלך"???!!! למה כל הקשיים האלה שאיני יודע את פשרם ומשמעותם??? ומה עלי לעשות בכלל או "מה חטאתי ומה פשעתי שהדרך רצופה בכאלה קשיים? אודה לכם אם תחוו דעה, אבל אנא ברגישות ובצורה אחראית תוך ברירת המילים. כל מילה שלא במקום עלולה לשבור אותי, אז אנא בזהירות רבה. תודה לכם
