רונית...אני מסכים ולא מסכים!
תרשי לי לומר לך ----שכל מה שאמרת בגדול ,מאוד נכון... זה נכון שאנחנו נמצאים כאן בשביל "לברוא"...וכל חיינו הם בעצם עניין של החלטות ובריאה שלנו. אבל...וכאן האבל הגדול: כל נשמה יורדת לגוף הפיזי,כאשר יש לה איזשהי תוכנית אב מאוד מאוד מדוייקת. לכל נשמה,יש מעין "צו נשמתי" ,איתה היא נכנסת לתוך הגוף הפיזי.......וכאן בעצם מתחילים החיים. עכשיו,אם הנשמה בחרה (שוב...הכל בחירה שלנו) לפני כניסתה לגוף הפיזי,לרדת לכאן לחיים הארציים.....ופה היא מבקשת ללמוד,לחוות,להכיר מקרוב סבל!!,ייאוש....קשיים וכו'......אזי,שלא יעזור שום דבר! אנחנו יכולים להמשיך ולחשוב חיובי,אנחנו יכולים לדבר רק טוב.....אנחנו יכולים לעשות את כל מה שהצעת. אבל לצערי...אם הנשמה (שזה בעצם אנחנו!!!!!) החליטה (החלטנו -וזו החלטה שמתקבלת ב"אני העליון של הנשמה)--שהיא אמורה לחיות את חייה בצורה מסויימת.....אז כך יהיה הדבר. מה זה אומר?? זה אומר שהמציאות שלנו,תמיד תביא לנו בדיוק את אותם האנשים,את הסיטואציות,את המקרים,את הסביבה ...שבה הנשמה שלנו (אנחנו) נוכל להגשים בדיוק את הצו הנשמתי שלנו. ושוב..אם במקרה הזה,מדובר בלחוות ולעבור "קשיים" אינסופיים...כך יהיה. אני,חלילה,לא אומר לבן אדם שיהיה פאסיבי בחיים שלו. אני ,חלילה,לא אומר לבן אדם שיהיה "לוזר".....שלא יהיו לו שאיפות בחיים...ושיתהלך בעולם הזה בגישה של --"אני לא צריך לעשות כלום...הכל כבר נכתב לי מלמעלה וכו'...."----זו גישה הרת אסון! אני בהחלט מעודד בן אדם כן "לברוא" את עצמו בכל יום. כי בהחלט יכול להיות שהנשמה כן בחרה לחוות כאן,קשיים וסבל...אבל באותה מידה,היא גם בחרה את האפשרות של "לחוות את הסבל"....אבל גם בחרה תסריט מסויים בחיים האלה.... לצאת מאותו סבל. (ככה בעצם היא מתפתחת.) וכשאני אומר היא...אני מתכוון "אנחנו". (את זה הרי אנחנו אף פעם לא יודעים,כל עוד אנחנו בגוף הפיזי שלנו. כמובן,שע"י תיקשור..מדיטציות וכו'..כן אפשר להתחבר עמוק עמוק לנשמה שלנו ולדלות משם פרטים...אבל,צריך להיות ברמת מודעות מאוד מאוד מפותחת. ועם המון תירגול). אז לכן,כן צריך לשאוף..וכן צריך לחשוב חיובי...אבל שוב אני אומר: אם למשל (ואני בכוונה מקצין) הנשמה "בחרה"....לרדת לגוף פיזי בעולם הזה......והיא גם "יודעת" שאת תפקידה היא אמורה לסיים בגיל 17.....אז לא יעזור. גם אם הבן אדם יהיה בבית סתם במיטה......הוא ימצא את עצמו ,מסיים את חייו.(איך??? זה יכול להיות באלף ואחת דרכים.). המציאות כבר תגרום לכך,שאותו "בן אדם" ייצא מהבית (אפילו אם זה רק ל 2 דקות לקנות חלב!) ושהוא יידרס או לא יודע מה. (ומה את חושבת...שהמקרה של היום של הבחור שמת מפגיעת ברק...זה "מקרי"?? ממש לא. אין "מקרה" בעולם שלנו. הכל מכוון למעלה....(כמובן על ידינו). לכן,אם הוא חווה קשיים כל חייו....אולי זה הגילגול הקשה שהנשמה שלו בחרה (הוא בחר).......וצריך להתמודד עם זה. כמובן תמיד לשאוף לשינוי: אבל הכי חשוב.....לא להיצמד לתוצאות. לא להישבר כשהתמונה החיצונית,לא תואמת את הרגשות הפנימיים. ולזכור תמיד שהכל הכל הכל הכל זמני פה בעולם הזה. ושהנשמה שלנו היא נצחית..לעולמי עד...אז מה זה ה 60-80 שנה פה ביקום הזה. בקיצור--יהיה בסדר. וסתם רציתי להאיר פה כמה דברים. זה הכל בהצלחה
)