אני צריכה עזרה....דחוף!

[natalysh]

אבל זה לא כאילו אחרת את הרכבת

נכון שאולי לשרוף שנה זה לא אופטימלי, אבל בהנחה ששכבר לימוד והוצאות לימודים של כ-10K אינן טריויאליות, לא חבל ללמוד בהם משהו אחר שהוא לא מה שאת באמת רוצה? אם הפסיכומטרי שלך ממש גבוה ומאפשר לך מרווח נשימה, קחי שנה חופש, שתברכי על כל שנייה בה כשתתחילי ללמוד רפואה. תטיילי, תעבדי, תנוחי. המצטיינים ביותר בכיתה שלנו לקחו שנה חופש כשהיו במצב דומה ו... הם מצטיינים (אני כן רואה קשר בין מנוחה לפני הלימודים לבין הישגים בהם). אולי הייתי מייעצת לך משהו שונה אם תקופת ההרשמה לא הייתה נגמרת לפני כל כך הרבה זמן, אבל מאחר והיא נגמרה לפני כשלושה חודשים (לא?), תראי את הצד החיובי בעניין.

 

[nightriders]

נטלי, הוצאת לי את המלים מהפה ../images/Emo13.gif

האמת שכמו שזה מנוסח זה נשמע כך

לגופו של עניין, אין מה להכנס לפאניקה, אפשר להתחיל ללמוד גם בשנה הבאה. ודרך אגב, אם באמת הסיבה שהחלטת ללמוד רפואה היא כי ראית שיש לך נתונים שמספיקים לכך, כדי אולי לשקול שנית

 

[בומבית]

מאיפה חשבתם על זה?????.

זה ממש לא מה שהתכוונתי, אני פשוט בדיכאון שלא אוכל ללמוד השנה...

 

[nightriders]

אם זה החלום שלך מגיל 4

אז מדוע לא נרשמת בזמן? בדרך כלל אנשים שזה החלום שלהם ורק מחכים לרגע בכליון עיניים יודעים מתי ההרשמה מתחילה . שלא לדבר על זה שלימודים אקדמאיים היום זה לא דבר אזוטרי. לפי איך שנסחת את זה , ראית שיש לך פסיכומטרי גבוה ופתאום נזכרת שאת רוצה ללמוד רפואה

 

[אנכרוניסט]

נו, יש הרבה כאלה, שעם הפסיכומטרי

בא התיאבון, לא תופעה חיובית, אבל אם תחפש תמצא בכל מחזור לפחות חמישה כאלה...

 

[johngalt2]

מה זה משנה בכלל??

אני בטוח שיש כאלו שהלכו ללמוד בגלל שהיה להם פסיכומטרי גבוה, גילו שזה מתאים להם ונהייו רופאים מצויינים. ולעומת זאת, יש כאלו שחלמו ללמוד רפואה מגיל 4, ואז כשהם התחילו ללמוד הם גילו שזה בכלל לא מה שהם חשבו, ופרשו או נהיו רופאים בינוניים. התיאבון בא עם ההרגשה שאתה טוב במה שאתה עושה וזה מתאים לך - ולגבי רפואה, זה משהו שקשה מאוד לדעת לגביו לפני שמתחילים ממש לעבוד. אני ראיתי את זה קורה המון בצבא, לגבי טייסים. אני מכיר אחד, שהוא אחד הטובים בטייסת, שבכלל לא רצה להיות טייס וסתם הלך לקורס כי היה קל לו להתקבל. אבל כשהוא התחיל לטוס, הוא התאהב בזה כדבריו, והיום הוא אחד המורעלים. לעומת זאת, יש הרבה שחלמו להיות טייסים מגיל שלוש, ואז אחרי שהם עברו את הקורס זה התחיל ממש להמאס להם, והיום הם רק מתים להשתחרר כבר. ובמקרה הזה יש הרבה מה להשוות בין טייס לרפואה - שני המקצועות נראים נוצצים ומושכים מבחוץ, ושניהם גם מאוד קשים ושוחקים. ובסופו של דבר, אלו שמצליחים בשניהם הם לאו דווקא אלו שבאו עם המוטיווציה הכי טובה, אלא אלו שזה באמת מתאים להם.

 

[natalysh]

לא מסכימה.

דווקא בגלל שרפואה מקצוע כל כך שוחק (ולמרות שטיס גם כן בווודאי לא קל, הוא מתגמל הרבה יותר מרפואה, בצבא ובאזרחות), ובגלל שיש כל כך הרבה קשיים בדרך, בלימודים ולאחריהם, מי שלא בא מהמניעים הנכונים עושה לעצמו פשוט התאבדות מקצועית, שלא לדבר על ההשלכות על כל המערכת, המטופלים... בניגוד לטיס, בו האפשרות להסבה מקצועית נרחבת הרבה יותר (הנה, יש אצלנו בפקולטה לא מעט טייסים), האפשרויות ברפואה הרבה יותר מוגבלות - כמעט ולא תראה רופא שעושה הסבה מקצועית מלאה - יש כאלו שממשיכים לתואר נוסף, אבל מעטים הלא-מרוצים שמצליחים להצתחמק ממקצוע הרפואה לגמרי. אז כן, לפי דעתי צריכים להיות מורעלים על המקצוע. לא חייבים מגיל 4 (אני בכלל לא חשבתי על זה עד לשנה לפני הרישום) כמו שאמרת, אבל צריך שיהיה לך 'משהו' מוצק להאחז בו ברגעים הקשים, מלבד המניע של "היו לי הנתונים". כי כשאתה צריך לחפור בגופות באחת בלילה בערב שבועות, או כשאתה צריך לשנן דברים טיפשיים, או כשאתה טוחן משמרות בגיל 25 ומקבל פרוטות, אחרי שקרעת את עצמך 7 שנים, הדבר האחרון שיעניין אותך הוא ש"היו לך הנתונים". אז נכון, המוטיבציה מתחזקת במהלך הלימודים, אבל לא אצל כולם. חלק מתאהבים במקצוע, וחלק לא. ואתה יודע מה אומרים, שמספיק רופא אחד חסר מוטיבציה/שחוק/השד יודע מה, בשביל לדפוק ניתוח... אני אפילו לא יכולה לדמיין מה קורה לבן אדם שהגיע למקצוע רק בגלל הכסף/יוקרה/ההזדמנות כשבגיל 30 הוא נמצא בלילה אחרי 24 שעות פעילות ונתקל במטופל כפוי טובה. זה באמת עלול להגמר לא טוב. נטלי

 

[אנכרוניסט]

../images/Emo45.gif מסכים עם כל מילה

ומילה קטנה ל-johngalt2, ההשוואה בין רפואה לקורס טיס מאוד רופפת ולא נכונה. אנשים מנסים להתקבל לקורס טיס בדר"כ ועפ"י רוב, בשל היוקרה שהוא משדר. יש את המניע של תרומה למדינה, אבל הוא בדר"כ יבוא שני לרצון להיות טייס, משהו שבחברה הישראלית משדר הרבה פאסון, שלעיתים עשוי להיות מוצדק בשל אותה דרך ארוכה שנאלצים פרחי הטייס לעבור.

 

[johngalt2]

דבר ראשון, אל תהיה כ"כ בטוח

שאנשים מנסים להתקבל לקורס טייס עפ"י רוב בשל היוקרה שהוא משדר. אתה יודע מה - אולי בקרב אלו שמנסים להתקבל כן, אבל אלו שנשארים עושים זאת בעיקר בגלל הרצון לתרום למדינה או לחילופין, אהבת הטיסה. ואמנם טייס ורפואה זה שני דברים שונים מאוד, אבל יש הרבה מובנים בהם הם דומים, ואני דיברתי על דברים ספציפיים. וד"א, בדיוק כמו רפואה, הטייס שלא באמת התאים לטייס ובכל זאת הלך ועבר את הקורס, אחרי כמה שנים במקצוע יגיע למצב שהוא מתחלחל רק מהמחשבה לעלות לעוד טיסה ולסבול 9G, כשכל טעות שהוא עושה יכולה להיות פטאלית. ואת זה אני אומר כי אני מכיר מקרים כאלו.

 

[בומבית]

זה הפסיכומטרי השני שלי-

וידעתי שבעברית ההרשמה נגמרה לפני המון זמן, אבל בבאר שבע למשל, עדיין היה אפשר בהרשמה מאוחרת. אני לא מודעת לכל הפרוצדורות, ואת האמת זה ממש פוגע שאנשים חושבים שאני רעבה לרפואה, רק בגלל הציון!!!! עמלתי עליו קשה, וגם על הבגרויות בשביל רפואה....לצערי, מקורביי אינם רוצים בכלל למוד השנה, אז הייתי חסרת מידע. בפורום פסיכומטרי, שבו הייתי לרוב, הרבה עדיין לא נרשמו...רק מה שלא הבחנתי בו, זה שזה לא לרפואה!!!

 

[בומבית]

אתם ממש מעודדים בו בפורום......

לפחות אושרית הבינה.....אני בת 21, ורוצה ללמוד ר-פ-ו-א-ה. זו תמיד הייתה השאיפה, והיא לא השתנתה. רציתי לשאול, אם יש סיכוי בכלל השנה, ואם לא, מה כדאי לעשות.........מל האפשרויות המוצעות, ישנה גם אפשרות להתחיל מקצוע אחר, הקשור או לא קשור לרפואה, כדי להשביע גם את יצר הלימודים שלי, ואת זה שבמשך השנה האחרונה כבר טיילתי, עבדתי ושבעתי מחיי החופש......................

 

[אנכרוניסט]

חלילה, אנשים תהו, מתוכן ההודעה,

אין מה להעלב. דווקא לאב"ג אין מאוחרת, הם היחידים שסוגרים את ההרשמה ב-28/2 ולא מתירים להרשם. הטכניון לעומת זאת קצת יותר גמישים בנושא, ואולי באת"א תוכלי להגיע למשהו, שווה להגיע אליהם אישית (ולהיות אסרטיבית מאוד!). בהצלחה

 

[morancho1]

היי חמודה

קודם כל מזל טוב על הציון המפוצץ! דבר שני: לגבי הרשמה מאוחרת.. אני אישית הצלחתי להירשם בטכניון בהרשמה מאוחרת- חודש וחצי אחרי שהסתיימה ההרשמה הסטנדרטית. כתבתי להם: "הסכם שלי אצלכם הוא כך וכך לא נרשמתי מכיוון שלא ציפיתי את הציון הגבוה בפסיכומטרי..רפואה הייתה משאת חי ואני לא רואה סיבה שאאבד שנת לימודים קריטית עקב בעייה טכנית בלבד..". נוסח מנצח את יכולה להשתמש בו. לגבי שאר האוניברסיטאות אין לי מושג, סיכויים נמוכים כמו שאנכרוניסט אמר תהיי מאוד אסרטיבית! דבר שלישי אם לא תצליחי להתקבל השנה, ואת ממש רוצה ללמוד אולי כדאי ללמוד תחום קשור כדי שתקבלי פטורים. לגבי אם יפגע או לא לא יודעת תבדקי את זה טוב טוב אבל אם את ממש רוצה ללמוד חבל באמת לאבד שנה דבר רביעי ואחרון. אל תעלבי שאומרים לך "עם הציון בא הרעב לרפואה". אנחנו פה בפורום כבר מכירים את זה טוב..כנראה שזאת לא תופעה כזאת נדירה. אנשים שרואים ציון גבוה וישר אומרים- טוב אם כבר קיבלתי ציון גבוה בוא נתקבל לדבר הכי קשה להתקבל אליו- למקצוע הכי "נחשק"- רפואה. זה מבאס, כי זה מעלה את הסכם למי שרוצה רפואה ומשפר שנים על מנת לגרד את המינימום וזה גם לא הגיוני לבחור מקצוע כל כך קשה כמו רפואה, בצורה כזאת. אבל את אומרת שרפואה את רוצה מגיל 4.. אם עשית את הבדיקות שלך ואת סגורה על עצמך- שיהיה לך רק הצלחה.

 

[בומבית]

תודה לכולם על התמיכה-

וסליחה אם הגבתי באופן שלילי, אני פשוט באמת מיואשת וחסרת תקווה...אני באמת לא יודעת מה כדאי לעשות, אבל אני בהחלט אתנהג באסרטיביות הנהוגה לי בדברים החשובים לי באמת, להבא אלמד את הלקח... ד"א, מורן-אשמח אם תוכלי לומר לי מהן הדרישות בטכניון, אך יותר מזה, איך הלימודים שם??? את נהנית..? ועוד משהו אחד שחשוב לציין, השאיפה האמיתית שלי בתחום הרפואה הוא פסיכיאטריה, והשאיפה הזאת התגבשה לי בשלב יותר מאוחר, בעצם בכתה י', עם הכניסה למגמת מדעי החברה (שד"א בחרתי מתוך כוונה אמיתית להתעניין, אך גם להפיק את המירב מהלימודים הקדחתניים של התיכון). כאשר התאהבתי בפסיכולוגיה, ידעתי שלעולם לא אוותר על רפואה, ולדעתי שני המקצועות משלימים האחד את השני, ואותי-הגוף והנפש. לכן בעצם, חשבתי שאוכל ללמוד מקצוע אחר הקשור לתחום הנפש, שבלאו הכי אשלים בלימודי הפסיכיאטריה המשלימים....

 

[אנכרוניסט]

חשבת אולי על פסיכולוגיה קלינית?

כי מה שלומדים בתיכון הוא הרבה יותר פסיכולוגיה מאשר פסיכיאטריה. נקודה מעניינת שבראיון שלי באב"ג כנשאלתי באיזו התמחות אני מתעניין עניתי פסיכיאטריה, וזה בור רציני שכריתי לי באותו ראיון, כיוון ששני המראיינים התעקשו שהרבה יותר כדאי ללמוד פסיכולוגיה (כמובן שזה לא בהכרח נכון, אבל שווה לך לברר היטב את ההבדל בין פסיכיאטריה לפסיכולוגיה, כי אלו סוגיות שעשויות לעלות בראיון).

 

[בומבית]

בהחלט חשבתי על המקצוע הזה-

ודווקא ביררתי עליו לא מעט, העניין הוא שהסמכות של פסיכיאטר הוא שונה לגמרי מאשר של פסיכולוג קליני, ומלבד שהפסיכולוגיה קלינית אינה מכסה את היד שברצוני לרכוש ברפואה, שהוא הרבה יותר נרחב.... נ.ב-הפסיכיאטר הוא רופא לכל דבר ועניין, והוא בעצם מתמתחה אחרי לימודי הרפואה

 

[בומבית]

היד-הידע

 

[בומבית]

ניסחתי את זה כך מסיבה אחת

כי אני עוברת את הרף לרפואה, ולהדגיש זאת כדי לשאול בעצם האם זה יכול להשפיע על הסיכויים להרשם עוד השנה. עם הציון הקודם שלי יכולתי להרשם לרפואה, אך לא בעברית, וזאת הייתה השאיפה הראשונה...עם הזמן נפתחתי לאפשרות אחרת שמשכה את עיני- אוניברסיטת ב"ש. אך ההחלטה לעשות פסיכומטרי נוסף, הייתה למעשה כדי להתקבל לעברית.

 

[nightriders]

אז הנה עצה פרקטית...

אם כל כך שבעת מהחופש (דבר שאני לא מסוגל להבין , אבל זאת סוגיה אחרת) , ויש לך יצר לימודי , את יכולה לבוא לאוניברסיטה וללכת לקורסים שאת שמענינים אותך גם בלי להרשם. זה יחסוך לך את הכסף ויתן לך גמישות מקסימלית. נ.ב. - מורן כתבה בפרטים שלה שהיא מנסה להתקבל לרפואה. כך שההגיון אומר שהיא לא לומדת רפואה בטכניון ולכן לא תוכל להשיב לך אם היא נהנית מהלימודים שם. בהצלחה !

 

[בומבית]

תודה!-

אולי יש מקצועות שאתה מכיר שיועילו לי אח"כ בלימודי הרפואה (נק' וכדומה), ויורידו מעט מן העומס של השנה הראשונה? ד"א, מורן אמרה שהיא הצליחה להרשם...ללא ציון תאריך, חשבתי שהיא מספרת את הסיפור האישי שלה על הרשמה מאוחרת....