אני רוצה להעלות נושא לדיון

[MommyHug]

אני רוצה להעלות נושא לדיון

נושא שמעסיק אותי די הרבה, גם בתור עו"סית וגם בתור מטופלת. החיבוק

מה דעתכם על חיבוק בטיפול? האם לדעתכם צריך להיות "כלל" של בשום אופן לא, או שיש מקרים שכן, או אולי תמיד כן? לדעתי, זה תלוי בכמה דברים. א. ביכולת המטפל להעניק חיבוק. ב. צריכה להישאל את השאלה- האם זה משרת את המטופל? האם זה מקדם את המטרות הטיפוליות שלו? האם הוא זקוק לחיבוק? האם הוא מבקש?

יש שאומרים "לילדים ברור שכן, למבוגרים (וכמובן בני נוער) ממש לא" מה אתם חושבים על הסוגייה? אני אשמח אם תשתפו, הנושא נורא מציק לי!

 

[ניטשה המבכה]

אם אנחנו מדברים על טיפול פסיכולוגי

מערבי קלאסי, אז אני לא חושב שיש מקום לחיבוקים ככלל. ישנם הרבה סוגי טיפולים שיכולים לכלול מגע, חיבוקים, ליטופים וכו' והם יכולים להיות מצוינים. שם יש לזה מקום. בוודאי שההורים שלנו היו צריכים לחבק אותנו יותר, ואולי לחלקנו עוד אפשר, חברים יכולים לחבק אותנו, בני זוג בוודאי צריכים לחבק, אולי גם סתם אנשים מדי פעם, לפחות חצאי חיבוקים מבויישים או כמה צ'אפחות חמות ובריאות. בטיפול לא. שם לא צריך לחבק חיבוקים כחלק אינטגרלי מהטיפול. לא על החלק הזה אנחנו באים לעבוד (מילה חשובה בהקשר הטיפולי - לעבוד) עליו בטיפול. אנחנו לא צריכים לקבל שם ליטופים אלא יותר זפטות. את התמיכה האנושית מהמטפל אנחנו יכולים להרגיש גם בלי המגע המודגש. בהקשר כ"כ רגשי בקלות זה יכול לגלוש לטלנובלה. עם זאת ברור שבקטעים קריטיים ובהקשר הנכון יש מקום להשיל מעט את המסכות ולתת ביטוי גופני לרגש הקרבה והרצון לתמיכה ובקיצור לחבק.

 

[MommyHug]

תשובה יפה

בתשובה שלך ניכרת מחשבה עמוקה ונשארתי מרותקת. אני מסכימה עם המשפט שכתבת לסיכום: "עם זאת ברור שבקטעים קריטיים ובהקשר הנכון יש מקום להשיל מעט את המסכות ולתת ביטוי גופני לרגש הקרבה והרצון לתמיכה ובקיצור לחבק". על זה אני מדברת. אבל אם אתה אומר שאתה לא חושב שיש מקום לחיבוקים ככלל, איך זה מתחבר למשפט הזה? האם אתה אומר שיש כלל אך ישנם גם יוצאים מהכלל?

 

[ניטשה המבכה]

כן. ככלל בכ' לא חלילה בכלל בב'

 

[MommyHug]

כן, כן, את זה הבנתי. אז התשובה

לשאלה שלי היא כן?

 

[ניטשה המבכה]

כן כן.

 

[MommyHug]

אני בכלל לא אוהבת קשיחות,

בשום דבר. לדעתי, תמיד צריך לבחון את הדברים מחדש ולכל מקרה יש פתרון ודרך התמודדות משלו. אני לא מתכוונת רק בטיפול, בכלל- גם בדעות, בהכל. כמו שכתבת בתשובה לשאלות- "רק כדי לראות שלכל אדם פרספקטיבה משלו".

 

[ניטשה המבכה]

בהחלט

 

[דג שמש]

למה לדעתך בטיפול צריך לקבל "זפטות"?

ולא חיבוקים? אני לא מתכוונת לחיבוק במובן הפיסי בלבד, אני מתכוונת שיש הרבה רגעים שאדם צריך להיות מחובק, מוגן, עטוף, נחמל. הרי גם לא דיברת על זפטות במובן הקונקרטי, אז ההקבלה לחיבוק נשמעת צורמת. מעבר למה "נכון" ומה "לא" האם קשה להודות בכך שהיינו רוצים חיבוק אמיתי? ולגבי המובן הפיסי, אני חושבת שאכן, בטיפול עם ילדים, יש יותר מקום לחיבוק קונקרטי, ועם מבוגרים בעיקר מקום לחיבוק הלא קונקרטי. אבל חשוב שיהיה חיבוק מסוג זה או אחר... ובחיים עצמם, יש מקום להרבה יותר חיבוק ומגע ותמיכה ממה שאנו נותנים או מקבלים. זה עניין של נורמות בעיקר. חייתי במקומות בהם חיבוק היה משהו טבעי יותר, פשוט, לא מבויש. זה מקל מאד.

 

[ניטשה המבכה]

הגזמתי לצרכים "דרמטיים", להדגיש..

.. את העניין. אולי זה נכון לפעמים שצריך יותר "זאפטות" מחיבוקים. אולי זה נכון אצלי. ולמה אני חושב שזה נכון אצלי? ישאל הפסיכולוג שבתוכנו ולא סתם... ייתכן שאני לא מודה מספיק שאני זקוק ורוצה חיבוק אמיתי. תאמינו לי שאני רוצה (אפילו "סחטתי" כמה כאלה בחגים) אני חושב שהתכוונתי לומר שטיפול מוצלח הוא מקום שיש בו יותר מקום לעבודה יסודית סיזיפית וקשה ופחות לחיפוש נחמות. חשוב לחפש נחמה, אבל לא בטיפול, לא בד"כ. כמובן ברור שחשוב שבטיפול תהיה תמיכה רגשית אבל מאופקת, משתמעת יותר, ולא גרפית ומודגשת וחלילה לא סכרינית. אולי גם בגלל זה יש לי בעיה עם זה, כי אני גרתי במקום שהנורמה בה היא להתנשק נשיקות היכרות למשל ועל כל צעד ושעל, אבל מהר מאד והרבה מאד זה הופך לזיוף.

 

[טארה מקליי]

כשהייתי באירופה

היה לי נורא מוזר עניין הנשיקות בלחי שמשמשות כלחיצת יד. אבל חיבוקים בפגישה ובפרידה, שזה דבר שאני נוהגת עם כל החברים שלי, מאוד עושה לי טוב.

 

[pomelit]

כן ולא

צריכה להיות אווירה בטוחה בטיפול, ונראה לי הכרחי שבסופו של דבר הטופל יניח שהאינטרסים שלו מובילים את המטפל ושהמטפל "לטובתו". אישית אני לא הייתי רוצה לחשוב שהמטפל רק יחבק אותי (וירטואלית או לא). הייתי רוצה לחשוב שיש שם מישהו שגם יתן לי קונטרה מצד אחד, וגם ירשה לי לצלול למקומות שבהם קשה וכואב לי, ולא מיד ינסה להוציא אותי משם.

 

[קצת דיווה]

אהבתי את תשובתך

במיוחד את המשפט בסוף ונוטה להסכים איתך

 

[ניטשה המבכה]

כמעט שכחתי ... ../images/Emo24.gif

 

[MommyHug]

../images/Emo6.gif

נכון שזה דבר יפה? (החיבוק)

 

[ניטשה המבכה]

בטח. אני מוכן כל הזמן לחבק ...

אולי בגלל זה לא הלכתי להיות פסיכולוג

ושאלה אחרת - מה את עושה ערה בשעה כזאת ??!!!

 

[MommyHug]

חחחחחחחחחחחחח ../images/Emo6.gif

הלכתי לישון צהריים והתעוררתי באמצע הלילה! קורה לי הרבה בימי שישי. ומה אתה עושה ער בשעה כזו? (לא חשבת שתתחמק מהשאלה, נכון?

)

 

[ניטשה המבכה]

סתם, קורה לי לא מעט..

.. (לאחרונה יותר) שאני קם באמצע הלילה ונשאר ער במשך שעות רבות. אצלי השבח לאל זה בדרך כלל בקטע טוב

 

[מולי בלון]

חיבוק זה אחד הדברים הכי מרפאים

 

[MommyHug]

בהחלט!!! מסכימה עם כל הלב!!!../images/Emo23.gif