אני רוצה להעלות נושא לדיון

[MommyHug]

וואו. כאילו קלעת בול

זו התשובה שחיפשתי

וא-מן לכל מילה שלך!

 

[CommandeRiker]

מה זה עוסי"ת ?

 

[MommyHug]

עובדת סוציאלית

 

[סטודנטיתתוהה]

מאד בא לי לומר שכן,אבל אני אגיד שלא

לפני הרבה זמן קראתי ספר מדהים שנקרא "דיבס- הילד המחפש את זהותו". אחד המשפטים שזכורים לי משם, של המחברת- הפסיכולוגית וירגי'ניה אקסליין, היה בפגישה הראשונה שלה עם דיבס. הוא לא רצה לחזור לבית, בכה, צעק... והמשפט שהיא כתבה אז היה: "כל כך היה לי קל באותו רגע לחבק אותו, לאמצו אל ליבי ולהבטיח לו שהכל יהיה בסדר. אבל ידעתי שזה לא מה שנכון... שאולי עכשיו זה ירגיע אותו, אבל כיצד יגיע לחפש את כוחותיו בעצמו, בתוכו? לכן רק הסברתי לו: נכון, עצוב שמגיע הזמן ללכת...וכו'" (ציטוט מאוד מאוד לא מדוייק אבל אין לי את הספר. מתנצלת.) המשפט הזה שהיא כתבה, מאוד שבה אותי. ולכן אני תמיד מסבירה לעצמי בשכל, שכפי הנראה 99% מהמקרים, פשוט זה לא נכון לתת חיבוק בתור מטפלת... (והדעה הזאת, כמה שאני לא אוהבת אותה, לצערי כל הזמן מחדירים לנו אותה בחוג. השכם והערב...) מצד שני, אני חייבת לומר לכם, שבתור מטופלת, ממש לא הייתי רוצה שברגע (ואני מדברת על "הרגע", כי אולי לאחר זמן אבין בשכל את זה שזה לא היה לעניין) שאני ארגיש כל-כך זקוקה לחיבוק... אני גם לא אוכל לקבל אותו

ד"א, העלית דיון מצויין!! חג שמח לכולם!

 

[MommyHug]

נכון? הנושא האהוב עליי... ../images/Emo3.gif

אני אתחיל מהסוף... אני שוב ושוב יושבת מול המטפלת שלי, שופכת את המעיים שלי, בוכה (כמו שאני לא בוכה ליד אף אחד!!!) ומתה מתה מתה לקבל חיבוק אבל... יודעת שזה לא אפשרי. בהתחלה במקרה דיברנו על חיבוקים וכבר אז היא אמרה שהיא לא נותנת חיבוקים, אז ידעתי, כשבאמת הייתי צריכה, שאין טעם לבקש. זה כואבבבבבבבבב כל כך!!!

באיזה חוג מחדירים לכם את זה? אני גם חושבת שהדעה הרווחת בין פסיכולוגים היא שאסור לתת חיבוק לא משנה מה, ודווקא אצל עובדים סוציאליים זה שונה לגמרי.. מוזר... אולי בגלל שעובדים סוציאליים מוכשרים לעשות יותר מאשר לשבת בחדר טיפולים, יש כאלו שאפילו התפקיד דורש מהם ללכת עם מטופל לבנק, לגיס בשבילו תרומות וכו'. אולי משם נובע ההבדל. נשמע מעניין הספר... ספרי עליו עוד קצת...

 

[שרונסקי]

יש משהו לפעמים כל כך מנוכר וקר

בתפיסה הפסיכולוגית, שאני משתגעת. אני מכירה את החוג, התואר הראשון שלי משם, לא אהבתי ועדיין אינני. אני עובדת עם הרבה מאד פסיכולוגים ואני רואה הרבה פעמים שמתחבאים מאחורי גבולות לא בהכרח מתאימים, סתם כי זה מאיים אז בציטוט, אומר הפסיכולוג (או הפסיכולוגית, לא זוכרת), בעניין 'דיבס' - הרגשתי שזה לא יהיה נכון לחבק,כי זה יחסום את ההתקדמות שלו - יפה, אז הנה התשובה. כשזה לא לטובת המטופל, גם אם הוא רוצה חיבוק, זה לא נכון. הרבה פעמים חיבוקים חוסמים הוצאה נוספת של רגש, או התמודדות אבל........... לפעמים חיבוק לא חוסם, אלא מפתח, את האמון, הקשר, לפעמים צריך להרגיע, ולהגיד - אני באמת כאן, . וכל מה שאני רוצה זה שיקול ענייני של מטפל - האם החיבוק יקדם את הטיפול ואת המטפל או לא? (כמובן, יחד עם השאלה - האם אני מסוגל לחבק באופן אמיתי ולא מאוים, והאם החיבוק לא עונה על צורך שלי)אם התשובות הן לטובת החיבוק, אז קדימה.

 

[MommyHug]

מסכימה לגבי השאלות שהצבת

ובקשר למה שכתבת בהתחלה- "אני רואה הרבה פעמים שמתחבאים מאחורי גבולות לא בהכרח מתאימים" גורם לי לחשוב... ועוד יותר להאמין שחיבוק- במקום הנכון ובזמן הנכון, כפי שאמרת "כמובן, יחד עם השאלה - האם אני מסוגל לחבק באופן אמיתי ולא מאוים, והאם החיבוק לא עונה על צורך שלי" אז אין מקום לכלל כה נוקשה: אסור לתת חיבוק!!!

 

[MommyHug]

תיקון: מסכימה לגבי השאלות שהצבת

ובקשר למה שכתבת בהתחלה- "אני רואה הרבה פעמים שמתחבאים מאחורי גבולות לא בהכרח מתאימים" גורם לי לחשוב... ועוד יותר להאמין שחיבוק- במקום הנכון ובזמן הנכון, כפי שאמרת "כמובן, יחד עם השאלה - האם אני מסוגל לחבק באופן אמיתי ולא מאוים, והאם החיבוק לא עונה על צורך שלי" הוא דבר חיובי! ואז אין מקום לכלל כה נוקשה: אסור לתת חיבוק!!!

 

[MommyHug]

ועוד משהו...

במקצוע כל כך אנושי ועמוק, איך ייתכן שיהיה משהו כל כך מנוכר וקר?... זה הרי סותר!

 

[שרונסקי]

תלוי מה המטרה שלך ומה ההגדרה

שלך את המקצוע, ובעיני - טיפול בא ממקום של קשר, של רצון לעזור, וככזה, הוא אכן חם,אנושי ועמוק ואין מקום לקור וניכור. מי שמטרתו היא יותר 'אנליטית', כלומר - ברמת הניתוח, ההבנה, כשהחיבור לאנשים גם נמצא, אבל אולי לא במקום הראשון, התפיסה היא אחרת, לא ככה?

 

[מולי בלון]

שאלה ממש טובה! חבוק זה נושא רגיש

אני לא יודעת כל כך איך להסיבר אתצ ההרגשה, אבל לפחות אצלי בטיפול מגע זה לא משהו שנראה כאופציה, זתומרת הפסיכית יושבת במרחק של חצי מטר ואנחנו יושבות כשמסיימות אני קמה והולכת.. אני יודעת שלפעמים חיבוק היה יכול לעזור לי המון, אם רק היה לי משהו ללכת אליו לקבל חיבוק, בלי שום קשר לאהבה או משהו כזה, אבל אני לא חושבת שכל מטפל יכול לתת חיבוק, יכול להיות שיש מטפלים שחושבים שזה לא במקום או משהו. אני לא יודעת עם בדיוק ניסחתי תשובה ברורה, אבל מבחינתי הלוואי והיה לי את המקום לקבל חיבוק!