אסוציאציה וצעצועים

Deerest

New member
אסוציאציה וצעצועים

(למישהו יש מילה בעברית לאסוציאציה ושגם תתאים להקשר?) אני קורא את הכתוב כאן בפורום מיום היוולדו (גדל מהר הילד). אני שומע את השאלות, קורא את התשובות ושמתי לב למשהו מעניין: ברוב הפעמים שאני קורא את התשובות של אביבה היקרה!! (למען הסר כל צל של ספק או אי הבנה, ה"יקרה" בא עמוק מהלב), אני רואה ברוחי את הצעצוע הזה, האוטו שנוסע ונוסע, נתקל במחסום, סובב על צירו וממשיך בכיוון אחר וחוזר חלילה. ואז חשבתי: האם העצמה אישית זה אומר להרחיב את גבולות המגרש בו הצעצוע נוסע?
 
DEEREST, העצמה אישית היא בהחלט

הרחבה של גבולות המגרש,וממש לא להיתקל בקיר-ואז להסתובב..... ואסוציאציה,בהתאמה להקשר שלך ? מממממ....מממ...מממ... אז זה מה שיוצא לי : "האסוציאציה היא הדבר הראשוני שיוצא מן הלב,ומן המחשבה,כאשר אנו אמורים לאמר,או לעשות-והיא נ ג מ ר ת כאשר היא נתקלת במחסום" ! נראה לך ? ואני מקווה שלא התכוונת "לבקר" את אביבה שלנו בדוגמה שלך,כי היא מסוגלת "לבוא" לך "ביציאה". תיזהר לך. יום נעים.
 

spectacular

New member
אולי להרחיב את גבולות הצעצוע?

והצעצוע המורחב יוכל לנסוע ללא גבול,ובמגרשים רבים.
 

Deerest

New member
לא מסתדר לי

הקשר בין גודל הצעצוע לאפשרויות הנסיעה שלו ולכמות המגרשים ?
 

Deerest

New member
הכרות ממושכת.

את כבר מכירה אותי המון זמן. אני מקשיב לכתוב. (לא משהו מבוסס) אבל מהניסוח שלה נראה לי שנוצר אצלה הקשר (בינגו...הנה, אסוציאציה=הקשר) שאם נרחיב את הצעצוע זה ישפר את יכולותיו.
 
DEERERST,זה מה שאמרתי לך בבוקר

לך טיפה אחורה וקרא! או שקראת כבר.... מה קורה איתך ? אכלת פיצה עם פיטריות-בלי הפיצה ? בצחוק, כן ? נראה פשוט,מה שהיא ניסתה לאמר לך. אבל אי אפשר לדעת מה אתה מחפש לשמוע......מסוכן איתך....
 

Deerest

New member
בלבול קל .... בסדר.

השאלה שלי הופנתה אל spectacular, לא אל אביבה. אני קולע אליך?
 

spectacular

New member
לא נעלמתי, רק הלכתי לישון.

כשבארץ יום, אצלי זה לילה,ומהחלון שלי רואים רק שלגגגגגג...צפון-אמריקה. בקשר לאסוציאצית הצעצוע,ראיתי בדמיוני משחק וידאו,אני נוסעת ועוברת את כל המכשולים ואז עוברת לשלב הבא ולמכונית שלי נוספו כלים, היא יותר משוכללת וגם המגרש משתנה, אתגרים יותר מענינים ומתוחכמים,וכך המשחק נעשה יותר מסובך אבל יותר מעניין,המשחק חשוב ולאו דוקא להגיע לסופו, אני מתקדמת בקצב שלי,מתפתחת ונעשית טובה יותר, מתעצמת. הצעצוע-היכולות שלי,בעיקר מחשבה,ובא לידי ביטוי במעשה. המגרש-מרחבי החשיבה שלי וביטויים במציאות. נסעתי מהר, הרגשתי בטחון. עשיתי דברים מדהימים ואז טעיתי ושוב ושוב, הצעצוע שלי נשבר,עשן יצא וקולות משונים,אנשים צחקו וחיכחו ידיים בהנאה. התחבאתי בפינה וניסיתי לתקן את הצעצוע,תקלה חמורה,אולי זה אבוד. ברחתי למקום אחר,הצעצוע שלי נוסע,כבר לא יוצא עשן וקולות,אבל אני כל הזמן חוששת שהנה זה קורה,אז אני מתחבאת מדי פעם ומנסה לתקן ולשפר. אולי זה כבר זקן מדי,אולי חלפה ההזדמנות,אולי אין תקנה. אני יודעת מה עשיתי פעם ועבד ,אבל אז הכל התמוטט,אני רוצה לעשות משהו אחר אבל לא יודעת מה. רציתי בבקשה להעלות מילה שמעסיקה אותי הרבה שנים- סליחה מצב אחד- מישהו עשה לי משהו רע, הוא מבקש סליחה, אני אומרת:סלחתי. מה אני אומרת? אני יודעת שעשית לי רע , אני זוכרת ואזכור גם אתה יודע שעשית, בטח גם אתה תזכור עכשיו ששנינו הבהרנו שהיה מעשה והיה רע,נמשיך הלאה, מצב שני-מישהו עשה לי מעשה רע, ולא ביקש סליחה, אני סלחתי, ????????? מה אני אומרת?היה מעשה רע ואני ממשיכה הלאה? ואם לא סלחתי מה אני אומרת? היה מעשה רע ואני ממשיכה הלאה? לא מבינה מה זה סליחה, אני כועסת וזה מפריע לי. אני נהנית לקרוא את הפורום,תודה לכם.
 

Deerest

New member
אחד, אחד

הבנתי. גם הבנתי איך לך זה מתאפשר ולי לא כל כך. הבדל מאד מהותי. האסוציאציה שעלתה בעיני רוחי התחברה למציאות, שלך התחברה לעולם הדמיון. מה זה אומר? לא יודע, אולי את? אני מעדיף כרגע לא להתיחס לספור הצעצוע, יש שם הרבה יותר ממה שנראה ואני מרגיש... ... בואי נעבור לסליחה. טוב? מצב: את נוסעת בכביש ולפתע חותך אותך נהג אחר. הכעס עולה בך ונשאר שם זמן מה. שאלה: כמה זמן הוא נשאר? תשובה: תלוי. במה? מצב א: הנהג החותך פתח את החלון הביט בעינייך ובחיוך מבויש התנצל והמשיך בדרכו. מה קורה: כבמטה קסם נעלם הכעס והתחלף ב... (נשאיר זאת פתוח). מצב ב: הנהג החותך נעלם... מה קורה: הכעס לא רק שנשאר אלא אף גובר, החתכת וגם נעלמת? עד מתי? שעה, שעתיים. יום יומיים, ויגדילו אלו שיספרו על כך לחבר לאחר שבוע ותחושת הכעס שוב תצוף תוך כדי סיפור. מי מרגיש כאן לא טוב? (בלשון המעטה, יש ביטוי מתאים יותר אבל המקלדת שלי לא כותבת את הצרוף... ח ר ה) את או הוא? ברור שאת. הוא שכח את מעשהו, אם בכלל שם לב לכך. מה אני אומר: כשאני סולח אני עושה משהו עבור עצמי לא עבור זה שפגע בי. אני אפסיק להרגיש ח.. אני אפסיק לכעוס... א נ י. הבעיה הגדולה היא איך עושים זאת? פה משתלבת הדוגמא מההתחלה עם ההתנצלות והחיוך. אם נאמץ את המנגנון שעבד אצלנו באותו רגע וגרם לנו לוותר על הכעס, נזהה איך הוא עובד, נתאמן עליו... והרווח כולו שלנו. אני חושב שקוראים לזה ויתור. למה שהחליף את הכעס לאחר ההתנצלות.
 

spectacular

New member
להפסיק לכעוס.

יש הבדל בין משהו רע שנגרם לי בלי כונה או בהיסח הדעת. ובמיוחד אם התנצלו בפני. אבל אם מישהו שמזיק לי בכונה תחילה ,שיודע שיגרם לי נזק , ובמיוחד אם אני הייתי בסדר גמור, ועוד יותר אם זה אדם שמכיר אותי,או אדם שנחשב "חבר" שלי, או, אז אני כועסת, אני רותחת יותר ויותר, אני כועסת על עצמי איך הייתי מטומטמת, ולמה לא עשיתי כך, ולמה לא אמרתי כך, ומשחזרת שוב ושוב,כאילו כדי להיות בטוחה אם זה באמת היה , אני עושה משפט שלם בראש,וטוחנת וטוחנת עד שהראש כואב, ואני שונאת להיות במצב הזה אבל לא מצליחה לשחרר. כאילו שאני מפיקה משהו מהרגשת הקורבן, אבל אני לא יודעת מה זה. אני באמת לא אוהבת את זה בעצמי. הלואי שיכולתי לקחת כדור שיכחה.הפרטים הקטנים שאני זוכרת זה טפשי ממש. כשהכעס נעלם הוא מתחלף ב...הבנה,אני חושבת.
 

Deerest

New member
השאלה הנכונה.

19 שנים אני "סוחב" עניין כזה. שהפך ב 180 מעלות את הביטוי "לתקוע סכין בגב". זה היה בבטן, מול העיניים, ולאט. אם הוא עשה זאת בכוונה תחילה, בשביל להזיק לי - זה עניין של נקודת השקפה. מבחינתו, בוודאי שלא. מבחינתי זה היה כמו שתארתי בהתחלה. עם זה עוד נצליח להסתדר, אני מניח, אבל הכאב הממושך טמון בידיעה שהוא ידע שיגרם לי נזק. את זה אני סוחב כמו שתארת. איך שמים זאת מאחורינו? האם זו השאלה שהמענה שלה יעזור לי/לנו? לא חושב, צריך לשאול את השאלה הנכונה, זו שמעצם שאלתה כבר תגרום לנו להרגיש יותר טוב. מישהו?
 
Deeres, מה אתה רוצה לשים מאחורנו?

"איך שמים זאת מאחורינו?" אתה הולך קדימה? נראה לי שאתה רואה את הדברים בקו ישר, זה נכון? נכון, זו לא השאלה הנכונה... וגם לא כל פתרון מגיע דרך שאלה... שבת שלום
 

Deerest

New member
כיוונים

גם כשאנחנו הולכים, אנחנו באים. זו לא שאלה של כוון הליכה, זו צורת התבטאות. הרי גם כשאנחנו הולכים במעגלים, ימינה, שמאלה... תמיד זה קדימה. העניין היא שאנחנו אוספים בדרך הרבה דברים, מביאים אותם הביתה ויום אחד מרגישים שכבר קשה מאד לזוז בבית. ויש דברים שקשה לזרוק.... ביחוד את אלו שנראים כמו בומראנג.
 
צורת התבטאות יכולה להיות מוקש גדול

אפרורפו כותרת שלך "מילים הן (לםפעמים) מלכודת..." לא, אנחנו לא הולכים קדימה... זו אשליה... וחוץ מזה, הצחקת אותי כהוגן עם הדברים שאוספים הבייתה... את אלה שנראים כמו בומראנג, צריך לזרוק ראשונים...
 

Deerest

New member
הצחוק עלה לך לראש

את אלה שנראים כמו בומראנג אסור להביא הביתה, אסור בכלל להרים אותם. אביבה, אם נדע לאן הולכים, האם נמשיך ללכת? איזו משמעות יש לכוון, אם בכלל?
 
למעלה