אספרנטו וספרות

Lolth

New member
אספרנטו וספרות

בסיס: אספרנטו זאת שפה שנועדה להיות השפה השנייה של כל אדם בלי לפגוע בשפת האם שלו ונועדה כדי לאפשר לאנשים מארצות/תרבויות שונות להתקשר. הטענה: ספרות בשפה אספרנטו (גם מתורגמת וגם מקורית) שוללת לגמרי את הבסיס הנ"ל הוכחה: -נניח שיגיע היום השמח וכולם ידברים אספרנטו. לפי מה שקורה היום, אז כמעט כל הספרים יהיו מתורגמים לאספרנטו. ומה יהיה? כל האנשים מדברים אספרנטו, כל הספרות מתורגמת לאספרנטו, ישנם עיתונים באספרנטו, רדיו באספרנטו, טלוויזיה באספרנטו וכד´ אז בשביל מה צריכים את שפות האם? אם הדברים יתנהלו כמו שהם מתנהלים היום, לא יהיה צורך באנגלית, עברית, צרפתית, גרמנית, רוסית, ספרדית וכו´ וזה שולל את טענת האספרנטיסטים שאין בכוונתם לפגוע בשפות האם. -אין ספרות בלי תרבות. תקחו כל ספר שתרצו, בכל ספר יש דברים קטנים שמאפיינים את הארץ שבה חי המחבר. לכן לאנשים שהם ילדי אותה ארץ יהיה יותר קל להבין על מה מדבר המחבר. הטענה שלי היא: ככל שיותר ויותר ספרים ייכתבו בשפה אספרנטו, כך יותר יותר תיווצר ותתחזק תרבות אספרנטו. ובסופו של דבר נקבל עם בעל תרבות, אך ללא מדינה.ואז מה נציע לאנשים שלא מדברים אספרנטו? לשכוח מתרבות שלהם בשביל תרבות שלנו? ולמה שיעשו את זה? -מנימוק הנ"ל נובע שאם הדבר יימשך כמו שהוא היום, בעוד כמה עשרות שנים לא יהיה שום הבדל בין אספרנטו לאנגלית. ואז הרעיון בטוח ייכשל, כי אנשים בפירוש יעדיפו אנגלית מסיבה מאוד פשוטה: יותר אנשים היום מדברים אנגלית מאספרנטו ולא סביר שהדבר ישתנה בקרוב. הצעה: אני מודעת לעובדה שספרים מועילים מאוד בלימודי השפה. אז ההצעה שלי היא: להמשיך לתרגם לכתוב ספרים הקשורים לאספרנטו - למשל ביוגרפיות וספרים על זמנהוף, אך להפסיק את התרגומים של הספרות היפה, כי בשביל מה אנחנו צריכים את הספר "אליסה בארץ הפלאות" באספרנטו, אם כולנו קראנו אותו בשפת אמינו?
 
ללקק את השפתיים...../images/Emo25.gif

אני התרשמתי!!! אם לפני כן לא הייתי יודע שמדובר בך, הרי שמהניסוח המבריק (אפילו מתמטי משהו) מיד הייתי מבין
אגב אם זאת הביקורת שיש לך על הפעילות של אל"י - אז אני ציפיתי ל"קצת יותר" לגבי הדברים החכמים שהשמעת... בגדול, אני חושב שיש לך כמה אי דיוקים סמנטיים שקצת עוזרים לך להגיע למסקנות שאת מגיעה אליהן. מעבר לזה אני חושב שיש "משהו" בדברייך, אבל ברשותך, אני אשמור את תגובתי המלאה לשלב מאוחר יותר. בעיקר מפני שאני מעוניין לשמוע עוד כמה דעות לפני שאני משמיע את דעתי - במיוחד מעניין אותי מה יכתוב יוסי בתגובה להודעה זו. דבר נוסף שרציתי להעיר - אני מפנה את תשומת ליבך לעובדה שלעיתים בזכות אספרנטו ספרים מתורגמים לשפה אחרת - אפילו הייתה כאן הודעה בפורום שסיפרה ששלום עליכם זכה להיות מתורגם מאספרנטו לסינית - כך נוצר מצב שבזכות התרגום לאספרנטו תורגם הספר גם לסינית. במיוחד כאשר מדובר בשפות נדירות (אשר הן אלה שנמצאות בסכנת הכחדה - קשה למצוא אנשים שיתרגמו ביניהן לבין שפות אחרות - דווקא כאן אספרנטו יכולה לסייע. ולסיום, אם אני יכול לשאול אותך שאלה אישית קצת לגבי משהו שמסקרן אותי... אם זוהי דעתך, אז למה למעשה למדת אספרנטו? למה את אספרנטיסטית?
בברכת סוף שבוע ירוק, ובעיקר שקט ורגוע, שלכם - ירוק עלה.
 

Lolth

New member
אין כאן ביקורת על אל"י

שמעתי בקולו של יוסי והחלטתי שזה לא המקום. ברגע שאתחיל סוף סוף לדבר אספרנטו, אז אביא את העניין לדיון בועדת אל"י.... לגבי התרגומים האיזשהי שפה לאספרנטו ואז לשפה אחרת אני יכולה להגיד דבר אחד: כל מתרגם מתרגם את הספר כפי שהוא מבין אותו, לכן תירגום אף פעם לא תואם ב100% את המקור. ואם מתרגמים לא מהמקור אלא מתרגום, אז אי דיוק גדל. לכן לא הייתי רוצה לקרוא ספר שתורגם לשפת האם שלי לא מהמקור אלא מאיזשהי שפת ביניים. אני למדתי אספרנטו, כי הייתי בטוחה שאספרנטו לא הולכת לפגוע בשפות האם. אני מאמינה ברעיון שאספרנטו תאחד את כל הלאומים בלי לפגוע ביחודיות של כל לאום ולאום. אם אני טועה ובכוונת האספרנטיסטים להשמיד את כל שפות העולם ולהשאיר רק את אספרנטו, אז כנראה אצטרך לשבת לחשוב מחדש האם אני רוצה לתרום לרעיון הזה.
 
אספרנטו בעד השפות הלאומיות!!!

ו. יקירתנו, את כותבת: "אם אני טועה ובכוונת האספרנטיסטים להשמיד את כל שפות העולם ולהשאיר רק את אספרנטו, אז כנראה אצטרך לשבת לחשוב מחדש האם אני רוצה לתרום לרעיון הזה". אין לך מה לחשוש! האספרנטיסטים , הן רשמית (מדיניות הארגון העולמי) והן מעשית, הם החסידים הגדולים והאדוקים ביותר של הסיסמה: "דבר בשפתך הלאומית עם בני ביתך ובני עמך, ובשפה הבינלאומית עם בני לאומים אחרים". אני מתפלא שאינך מודעת לכך. זו סיסמתנו מאז ימי זמנהוף ועד היום. ואם יש מיעוט שמיוצג אולי (?) ע"י אזרח כדור הארץ, הוא "פרט שאינו מעיד על הכלל". בשום אופן אין הוא מייצג את האספרנטיסטים! בקונגרסים לאספרנטו יש פעמים רבות קבוצות דיון על שפות מיעוט. לדוגמא: בקונגרס העולמי, שנערך בדרום צרפת בשנת 1998, התקיים קורס ללימוד השפה האוקציטנית, שהיא שפת מיעוט שמדוברת בצרפת ושלצערנו הולכת ונעלמת. אספרנטיסטים פעילים בארגונים לשוניים של שפות מיעוט בעולם כולו. ועוד ועוד!
 
יש לי../images/Emo105.gif שאלה../images/Emo88.gif../images/Emo54.gif

אז יוסי, יש לי שאלה. כשאנחנו מדברים בטלפון בנינו לבין עצמינו - מותר לדבר עברית? במפגשי אספרנטו של יל"י למשל - האם מותר לנו לדבר עברית ו/או רוסית? ירוק עולהההההה
 

Lolth

New member
אילו לא ידעתי את זה...

...לא הייתי מעלה את הנושא! ברור שאני מכירה את הסיסמה, אבל מה שאני רואה במעשה - זאת סתירה לסיסמה זאת. מפני שאני ממשיכה וטוענת שאספרנטיסטים פועלים להכחדת השפות ע"י תרגום וכתיבת הספרות.
 

1ראש

New member
תגובה ל LOLTH

מצד אחד את כותבת: "אני מאמינה ברעיון שאספרנטו תאחד את כל הלאומים בלי לפגוע ביחודיות של כל לאום ולאום" ומצד אחר את טוענת כל הזמן שהתפתחות האספרנטו תביא להכחדת שאר השפות. הכיצד? האם את סבורה שהאספרנטיסטים מפתחים את השפה בכיוון שיביא, לא במתכוון, להכחדת השפות האחרות, ויש לך דרך חלופית לפיתוח השפה כך שהיא לא תביא להכחדת בשפות האחרות, ולא יהיה, כדבריך, פער בין הסיסמה לבין מציאות? אם לא, אולי המסקנה מדבריך היא שאספרנטו ( ואולי שפה בינלאומית ככלל) בטוח תגרום להיכחדות שאר השפות, ולכן יש לזנוח אותה. ואם מדובר ככלל ברעיון השפה הבינלאומית, אולי יש לזנוח אותו בשל תוצאותיו הרות האסון, או שמא יש להעדיף שפה בינלאומית שתיצור הבנה בין כל בני-האדם על-פני מצב רב-לשוני שבו האנשים אינם מבינים זה את זה, מה שמביא לשנאה ולמלחמות? את מרבה לציין את הספרות כגורם שיביא להעלמותן של שאר השפות בעתיד. מדוע דווקא הספרות? מדוע אינך מציינת את הקשרים הבין-אישיים, תקשורת ההמונים וגורמים נוספים? האם זה נובע מאהבתך לספרות או שאת סבורה שלספרות באספרנטו יהיה תפקיד חשוב ומרכזי בהכחדת השפות האחרות יותר מלגורמים אחרים, שלחלקם, כמו תקשורת ההמונים, יש השפעה רבה יותר על האנשים ( לתקשורת נחשפים הרבה-הרבה יותר אנשים מאשר ליצירות ספרות)?
 

Lolth

New member
אני לא חושבת...

..שיש לפתח את השפה יותר ממה שהיא היום. מפני שהיתרון הבולט של אספרנטו הוא הפשטות שלה וככל שהשפה תילך ותתפתח, כך היא תעשה יותר ויותר מורכבת ומסובכת. אספרנטו שלעצמה לא תגרום להכחדת שאר השפות, אם הספרים, העיתונים, הטלוויזיה, הרדיו יישארו בשפות האחרות ולא יתורגמו לאספרנטו. כך בני אדם יצטרכו להשתמש בשפת האם שלהם ולא תהיה להם סיבה לשכוח ממנה. דיברתי על ספרות, מפני שעדיין אין ערוץ טלוויזיה באספרנטו (או שאני פשוט לא שמעתי עליו) ועל ספרות אני שומעת הרבה. אילו ידעתי שיש ערץ טלוויזיה כזה או יש רדיו באספרנטו, אז הייתי יוצאת גם נגדם (אתה רואה את זה במה שכתבתי למעלה), אבל מפני שלא ידוע לי שום דבר עליהם אני יוצאת רק נגד מה שאני יודעת - ספרות.
 

1ראש

New member
תגובה נוספת ל LOLTH

קראתי את המסר שעליו אני מגיב ועיינתי שוב במסר הראשון שכתבת ושפתח את הפולמוס בנושא, ונוצר אצלי הרושם שטענותיך מובילות למסקנות שיש לנטוש את רעיון השפה הבינלאומית וגם להקפיא את אספרנטו על שמריה, כשמשמעות צעד זה היא בעצם להכחיד אותה. את טוענת שאם כל אמצעי התקשורת יתורגמו לאספרנטו והכל ידברו אספרנטו לא יהיה צורך בשפות האם, כיוון שניתן יהיה לתרגם את הכל לשפה אחת שהכל מבינים. מכאן נובע בהכרח שברגע שכל האנשים ידברו שפה אחת משותפת, לא יהיה צורך עוד בשפות הלאומיות שהרי הכל יוכלו להתקשר בעיניהם בשפה המשותפת הן ברמה לאומית והן ברמה בינלאומית. מכאן שכדי לשמור על השפות הלאומיות, שקיומן, בעיקר קיומה של השפה הרוסית, הוא בעיניך בגדר "ייהרג ואל יעבור", יש לנטוש את רעיון השפה הבינלאומית ולוותר על הרעיון לעצור או לפחות להקטין את "מגדל הבבל" השורר בעולמנו ואת תוצאותיו- חוסר הבנה בין בני האדם, ניכור, שנאה, מלחמות. מכאן נובע שלשפת האספרנטו אין זכות קיום כשפה בינלאומית. היא יכולה להיוותר כתחביב של מעטים, אך אם תתפתח לאור חזונך הרי שתהיה די לא רלוונטית ומשעממת, שהרי ללא רדיו, ספרות, תיאטרון ואמצעי אחר של יצירת והפצת תרבות אספרנטו תהיה שפה חסרת כל תוכן תרבותי. כמו-כן, אם השפה לא תתפתח יותר כדי לשמור על פשטותה היחסית של השפה אזי היא למעשה תהיה מתה, שהרי ידועה העובדה היא שכל שפה המדוברת ע"י בני אדם הולכת ונעשית מסובכת ומורכבת יותר עם הזמן, זאת הן בשל הצורך במלים ובמונחים חדשים לתיאור ההתפתחויות בתחומים השונים והן בשל כך שנוצרים, באופן טבעי, שיבושי לשון ושגיאות, שהרי בני האדם אינם מכונה המסוגלת לנהל את דיבורה עפ"י כללים מוכתבים מראש. היתרון של אספרנטו בתחום זה הוא שהיא תיוותר השפה הפשוטה והקלה ביותר מאחר שהיא נוצרה כהגיונית ופשוטה, בעוד שהשפות האחרות נוצרו מראש כקשות וכמסובכות.
 

Lolth

New member
הרושם שלך לא נכון

אנחנו באמת צריכים שפה בינלאומית, כדי להבין את סיני שבא לארץ לבקר ושהוא יבין אותנו, אבל אנחנו צריכים גם את הסיני שיבוא לבקר. תראה, הטענה שלי היא: אם הספרים יישארו בשפת הלאום המקומי, אז אנשים יצרכו לדעת את השפה המקומית כדי לקרוא, אבל גם יצטרכו את השפה הבינלאומית כדי להתקשר אם אנשים שלא יודעים את שפת הלאום שלהם. אבל אם לא הכל יתורגם לאספרנטו - אנשים לא יצרכו את שפת המקום וישכחו ממנה. דבר שני. אכן, אני נגד התפתחות של אספרנטו כפי שהיא מתפתחת עכשיו. עכשיו ממציאים כל מיני מילים שצריכים אותם בשביל שירה או ספרות יפה. אתה לא צריך מילים כאלה בחיים. נו, באמת, אתה צריך 10 מילים שונות בשביל 10 גוונים שונים של צבע אדום בחיים כדי לדבר על כך עם חברים שלך? אני חוזרת ואומרת שהיתרון הבולט של אספרנטו הוא הפשטות שלה. אם היא תאבד אותו, אחד מנימוקים הכי טובים למה דווקא אספרנטו צריכה להיות השפה הבנילאומית - ילך לאיבוד.
 

1ראש

New member
המשך ההתכתבות עם Lםךאי

אני שב וטוען שלא ניתן לדרוש מהאנשים להמנע מתרגום ספרות לשפה הבינלאומית, צפייה בטלוויזיה, האזנה לרדיו בשפה המשותפת וכדומה מאחר שהאמצעים הללו הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהתקשורת בין בני האדם בימינו. לא ניתן לצמצם את השפה הבינלאומית לאמצעי ליצירת קשר כדי בני-אדם מלאומים שונים רק כאשר הם נפגשים, ובכך למנוע מהם היווצרות תרבות משותפת ו "שפה משותפת" שתובן ע"י כולם באותה צורה ( כי הכל ייחשפו אליה בשפה אחת). דוגמה מצויינת לכך, שוודאי תדבר אליך, היא שיחה/דיון בין בני לאומים שונים בענייני ספרות: באיזו שפה הם ידונו בשיר מסוים? האם ניתן לצפות שכל אחד יסתמך על השיר בתרגום לשפת האם שלו השונה, כמובן, מהתרגום לשפת האם של רעהו, במקום שהכל יסתמכו על תרגום אחד זהה בשפה המשותפת?
 

Lolth

New member
אוי, תראה מה עשית מהכינוי שלי....

אני אביא לך דוגמא נגדית: אנשים נפגשים בקונגרס אספרנטו ומדברים על דברים שונים: חדשות, ספרים, מעמד האישה וכו´. הם באו מארצות אחרות וברור שהמידע הזה הגיע אליהם בשפות שונות. זה עדיין לא מפריע להם לדבר על כך!
 

1ראש

New member
המשך ההתכתבות עםLOLTH

ראשית, סליחה שעיוותתי את כינויך. מה שקרה הוא שלחצתי על הלחיצים של האותיות המרכיבות את שמך כאשר המחשב קלט את האות העברית של כל לחיץ, ולא את הלועזית. וכעת לגופו של עניין: הם אמנם מדברים על כך, אך אין לי ספק שאם הם היו מקבלים את המידע באותה שפה, היו נמנעות כל מיני אי-הבנות ופרשנויות שונות, במיוחד באשר לדברים המבוססים על טקסטים כתובים, אך לא רק. אני מעוניין לקדם את הדיון לנקודה מרכזית וחשובה הרבה יותר, כדלהלן: מההתכתבויות ביננו ומהשיחה שלשום במועדון נראה לי שיש ביננו מחלוקת בנוגע לתפקידן של השפות הלאומיות שממנה נובעות התחזיות השונות שלנו לגבי מה שיקרה לשפות הלאומיות אם וכאשר אספרנטו תהפוך להיות שפה בינלאומית המדוברת בפי כל. לשיטתך, הפונקציה היחידה שממלאות השפות הלאומיות היא אמצעי תקשורת בין בני אותו לאום. כלומר: קבוצה של מלים בעלות משמעות שהוצמדה להן המשמשות כאמצעי תקשורת בין אנשים בני אותו הלאום. כאשר תהיה שפה אחת משותפת לבני כל העמים ייעלם הצורך בשפות הללו והן תכחדנה, שהרי למה שאנשים יעדיפו להתקשר ביניהם בשפות הלאומיות הקשות והמסובכות המובנות רק לבני אותו לאום ולא בשפה בינלאומית קלה ופשוטה המובנת לכל. ואילו אני גורס שהשפות הלאומיות הן גם חלק מהרבגוניות והעושר שבעולם ומהזהות הלאומית, ולכן בני הלאומים השונים לעולם לא יוותרו על שפתם ( אם לא יכפו עליהם לעשות כן בשלטון דיקטטורי או בכפייה תרבותית של האימפריה השלטת) ועל חלק חשוב זה ברבגוניות שבעולמנו. ( ראי המאבק הממושך בעבר בין האנגלית לצרפתית שהייתה חלק מהמאבק בין צרפת לבריטניה, הדרישה של הערבים-ישראלים שהשילוט יהיה גם בערבית בנימוק שגם היא שפה רשמית בארץ-דרישה שלא נובעת מכך שהם אינם מבינים או יכולים לקרוא עברית, המדינה ה-52 בארה"ב שהממשל האמריקני מסרב להכיר בה כמדינה כיוון שתושביה דבקים בשפה הספרדית [אולי צרפתית, אחת מהשתיים] וכו´). מכאן נובע שכאשר אספרנטו תהיה השפה הבינלאומית ובשל היותה נייטרלית לא תהיה כפייה תרבותית של עם מסוים/ שפה משותפת ואף יעודדו אנשים לשמור על ייחודם הלאומי והתרבותי, הלאומים השונים לא יתנו לשפתם להכחד, וישתמשו בה בזירה הלאומית לצד אספרנטו שתשמש בזירה הבינלאומית. אם העמים רואים את השפות הלאומיות רק כאמצעי תקשורת ויסכימו לוותר על השפות הלאומית, אז שתעלמנה כל השפות הלאומיות. מדוע להמנע מתרגום יצירות לאספרנטו ומנקיטה בצעדים נוספים שיביאו להכחדת השפות הללו, אם בני כל העמים יסכימו לוותר עליהן מרצונם. מדוע להנשים באופן מלאכותי דבר מיותר?
 

Lolth

New member
תראה...

..אני ממש התעייפתי מהעניין... אתה חוזר עוד פעם על מה שאמרת כבר מספר פעמים ואתה דורש ממני לחזור עוד פעם על דבריי. אני מציעה דבר הבא: יום שלישי הבא, לפני או אחרי landakunveno נישב ונדבר על זה בשקט, כדי לסגור עניין פעם אחת ולתמיד. אני לא אוהבת לנוע במעגלים... ואני לא אוהבת להביא את אותם נימוקים יותר מפעמיים.
 

amri

New member
"שפתו השניה של כל אדם"

זוהי כותרת סטיקר אספרנטו ישן, אבל היא עונה בתמציתיות על חששותייך לגבי הפיכת אספרנטו לתרבות ושפה ככל השפות. יקירתי, גם אותי הרשימה מאוד ה"ביקורת" שלך. הלוואי שירבו "ביקורות" כאלה בפורומנו... כמו שכבר אמר ירוקנו, ללקק את השפתיים, ובמילים אחרות
גם ממני וברצינות, רבים וגדולים כבר דנו בנושא ואף הביעו דיעות דומות לשלך. התשובה המקובלת: א´ לפי הגדרתה היא שפת תקשורת בין בני לאומים שונים, ואף יוצרה מעולם לא התכוון שתיטול את מקומן של השפות הלאומיות. נהפוך הוא, תנועת הא´ מאז ומתמיד חרטה על דיגלה (בנוסף לערכים אחרים) את ההתנגדות לאכיפת שפות אחרות ואת ההגנה על שפות ניכחדות או מדוכאות (כמו הברטונית/גאלית בצרפת, הקטלנית או הגלגית בספרד של פרנקו, הוולשית בבריטניה וכו´). אם יבוא יום וא´ תהיה נפוצה מאוד, עדיין ישתמשו בה רק לתקשורת בין בני שפות שונות, והיא לא תנסה לכפות את תרבותה (לא המקורית, ובוודאי שלא את המתורגמת, כיון שתמיד עדיף ללמוד יצירה בשפת המקור) אך מה יעשה מי שלא מכיר את שפת המקור? ילמד את היצירה בתרגום לאספרנטו! אבל בדבר אחד את כנראה צודקת. אם יבוא היום בו כולם ידברו א´, כנראה תפסיק להתקיים תנועת הא´ "שלנו", כיון ששוב לא יהיה זה אותו פורום מצומצם וחברי עם מטרה מוגדרת - כפי שאין איגוד של דוברי האנגלית. יש אפילו תנועה בינלאומית הדוגלת בבדלנות אספרנטית הנקראת RAUMISMO ובימנו משמשת כאידאולוגיה של ארגון אספרנטי בינלאומי בשם CIVITO.
 

Lolth

New member
raumusmo

לגבי אלה שלא יודעים שפת מקור: לדעתי תמיד עדיף לקרוא ספרים בשפת האם. כי זאת שפה שבן אדם מכיר ממשפחתו, יש בה כל מיני ביטויים שמוכרים ומובנים רק לאנשים שנולדו וגדלו עימה. אבל הבעיה כאן היא שכאשר כל האנשים ילמדו את השפה מלידה כמו הילדים שלך, אז שפת האם לא תהיה נחוצה כבר, אם כל הספרים יהיו מתורגמים לאספרנטו. בקשר לעניין אחר: למרות שיש לי כבר דעה על RAUMOSMO הייתי רוצה לשמוע עוד על זה, לפני שאני מביעה אותה. אבל לדעתי צריך לפתוח נושא נפרד בשביל זה.
 

amri

New member
Raumismo...

היא אידאולוגיה שהתפתחה בעיקבות "הצהרת ראומה" (Deklaracio/Manifesto de Rauma) שאני, בעוונותי, הייתי בין מנסחיה, שהתקבלה בכנס הנוער הבינלאומי (IJK) בעיר RAUMA שבדרום פינלנד ב-1980. בתמציתיות, ההצהרה קובעת שלתרבות אספרנטו יש זכות קיום בפני עצמה כתרבות ולאו דווקא כמתחרה על תואר השפה הבינלאומית כנגד האנגלית ו/או שפות אחרות. מאז קיבלה ההצהרה פרוש שונה, בעיקר ע"י היוזם הראשי Giorgio Silfer, הגורס כי המשתמשים בא´ עושים זאת כדי ליהנות ולהפיק יתרונות באופן אישי ואל להם לנסות ולהפיץ את השפה, אלא לשמור עליה כעל "חלקת אלוהים הקטנה" שלהם. פרוש זה שונה מכוונת ההצהרה במקור, ומאז הסתייגו מן האידאולוגיה השונה רבים מ-106 החתומים על ההצהרה המקורית, ביניהם גם שניים מבין שלושת היוזמים והמנסחים (הבלשן הפיני Jouko Lindstedt ואנוכי). היא מעולם לא התקבלה כקו רישמי של תנועת הא´ העולמית או תנועת הנוער, ונותרה אידאולוגיה של קבוצה מצומצמת יחסית (המאוגדת לאחרונה באירגון בשם "CIVITO" (שמשמעותו בא´ "איגוד האזרחים"). לפרטים נוספים (בשפת א´) חפשו באינטרנט - חיפוש בגוגל לפי RAUMISMO מצא 145 דפים, אני מביא פה את אחד האוביקטיביים שבהם: (http://www.eventoj.hu/eve-int.htm) el Eventoj-188, 2/junio 2000: 20 jara jubileo de la (t)Rauma Manifesto Antaŭ precize 20 jaroj, la 31-an de julio 1980 kelkdeko da gejunuloj lanĉis kadre de la tiujara IJK en la finna urbo Raumo dokumenton, poste nomata "Rauma Deklaracio". Malgrau la klopodoj de la iniciatintoj ĝi ne iĝis oficiala dokumento de la kongreso, nur tiu de la 106 subskribintoj. Motoro de la preparado estis Valerio Ari (aliel Giorgio Silfer), la unuaj subskribintoj estis Jouko Lindstedt kaj Amri Wandel. La "Rauma Manifesto" la unuan fojon deklaris publike la intencon ŝanĝi la celon de la E-movado, provis redifini la koncepton de esperantisteco, kaj publike rezignis pri la konkurenc-intenco al mondlingvoj kiel la angla. La Deklaracio longajn jarojn estis sufiĉe prisilentata en la tiama organizita internacia movado, sed manpleno de aktivuloj pere de Literatura Foiro persiste laboris kaj laboras ankau nun por ĝia diskonigo kaj realigo. Multaj konataj subskribintoj de la deklaracio hodiau jam forlimigas sin de tiu ideologio, sed la LF-stabo (kaj la lastatempa Pakto por E-Civito) konsideras ĝin kiel gvida, baza ideologio. Lau multaj aktivuloj por hodiau la enhavo de raumismo signife ŝanĝiĝis kaj diferencas de la origina, ĝi reprezentas pli-malpli la idearon de Silfer. Hodiaŭ fare de multaj ĝi estas konsiderata kiel "konsumisma esperantismo" (vi nur ĝuu kaj konsumu la E-kulturon, sed ne zorgu pri la disvastigo de la lingvo, ne zorgu pri la konkurencado al aliaj mondlingvoj, ktp.). Tio (kaj la personeco de Silfer) elvokis tre fortajn kontraustarojn inter la aktivaj esperantistoj, kiuj alternative vidas la vojon en aplikado de modernaj organizikaj kaj merkatikaj rimedoj por vivteni kaj disvastigi la lingvon. En la 80-aj jaroj (en etoso atendanta "miraklon" de la 100-jara jubileo en 1987), en periodo de konstanta kresko, kiam la nombro de esperantistoj estis plene sufiĉa por vivteni multajn diversajn servojn - parto de la originaj ideoj estis eĉ pozitivaj, kiuj helpis turni la atenton al la grava tasko zorgi ne nur pri la ĉiama varbado de novuloj, sed ankau zorgi pri la jamaj lingvolernintoj, pri la esperantista identeco, pri la utiligo de la lingvo en fakaj medioj, pri la neceso flegi la kontakton al la jamaj parolantoj. La hodiauan raumismon, la "konsumisman esperantistecon" plejmulto de kleraj aktivuloj konsideras ege damaĝa kaj malutila, ja ĝi ne subtenas la mobilizon kaj individuan aktivigon de esperantistoj en la diskonigo, disvastigo de la lingvo. Sen la aktivado de esperantistoj mem ja povas okazi nenia sukceso. En Esperantio ja ne ekzistas iuj eksteraj fortoj, kaj esperantistoj MEM devas zorgi pri la sorto de la lingvo kaj movado. Se ni mem ne disvastigas la lingvon, neniu faros ĝin anstatu ni... László Szilvási ĉefredaktoro de Eventoj
 
RAUMISMO- עמרי צודק!!!

ברצוני להביע את הזדהותי המלאה עם מה שכתב עמרי. גם אני השתתפתי בכינוס העולמי של הצעירים שנערך בעיר RAUMA וחתמתי על העצומה הנ"ל. כיום אני מסתייג מאד מהפרשנות שנתנו לה ה"ראומיסטים", שהם קבוצה קטנה מאד מספרית, אך "עושים הרבה רוח". הרוב הגדול של פעילי תנועת האספרנטו בעולם אינו קיצוני והוא מתנגד ל"סיסמאות". הרוב מבקש הן להגדיל משמעותית את מספר דוברי האספרנטו בעולם והן לפתח ולהעשיר את התרבות האספרנטית על כל היבטיה. צריך לעשות גם זאת וגם זאת. גם אנו בארץ, הקבוצה הקטנה של האספרנטיסטים, מנסים ליישם עיקרון זה: מצד אחד לפרסם את שפתנו בקרב הציבור (האדיש בדרך-כלל) ולשאוף להגדלת שורותינו (בעיקר ע"י קורסים)ומצד שני, לטפח בלי-הרף את התרבות בקרב מי שכבר יודע אספרנטו: ע"י פעילות מגוונת (מפגשים תרבותיים שכוללים הרצאות, דיונים ועוד, מכירת והשאלת ספרים תקליטורים וקלטות, הוצאת עיתון משלנו, סופי-שבוע ואירועים אחרים). לא שאני או האחרים מרוצים ממה שאנו עושים. אני יודע שזה מעט מאד ועלינו לשאוף ליותר. אך לשם כך אנו זקוקים לכוחות חדשים, צעירים ואחרים! ואת היא אולי אחת מאותם מצטרפים "טריים" שבעזרתם נצליח לעשות יותר.
 

Lolth

New member
עמרי....

אולי כדי לפתוח נושא נפרד לעניין זה? לדעתי יהיה מעניין לשוחח על זה כאן. לא בנושא: טלי תבוא ביום שלישי? אם כן, אז האם היא תוכל לבוא מוקדם יותר - בשעה חמש למשל, הייתי רוצה להראותלה משהו נחמד בסביבה....
 
למעלה