אפשר להוציא עליכם ת`עצבים?

[בשורות טובות!]

מ-ו-כ-ש-ר-ת ../images/Emo6.gif פשוט מוכשרת

בוחלי, בעלך יודע במה הוא זכה?

 

[candy77091]

בעלי הוא כזה מאבד דבריים..

כמה דברים הוא כבר איבד בעיקר ברווקותו-תעודות זהות רישיון נהיגה..כסף,ארנקים.. עכשיו ב,ה המצב השתפר חוץ מארנק חדש שאני קניתי לו בתחילת הנישואין שפשוט נעלם בשוק(ערבים מה יש לצפות) עם 100דולר בתוכו ,לא הלך לאיבוד שום דבר ב"ה.

 

[בוחליצינה]

זה מזכיר לי שאיבדתי גם...

ארנק עם 100 שקל וכרטיסיה- הארנק הזה היה לי כ"כ יקר בגלל שקיבלתי אותו מתנה מהבוסית שלי שקנתה לי אותו בצרפת, ארנק לכסף קטן, מעור אמיתי עם הדפס של מגדל אייפל- כ"כ אהבתי אותו

מצלמת אולימפוס שקיבלנו מתנה לחתונה מחבר של בעלי- החזיקה מעמד אצלינו 4 שנים וכנראה נגנבה בגן החיות התנכ"י- לא שאני לא אשמה- אני פשוט תליתי אותה על הידית של העגלה בשיא הנונשלתיות, במשך כל הטיול צילמנו ת'ילדים והצתלמנו ואז, כשהגענו לסוף הסבוב, איפה שיש כל מיני ערוגות יפיפיות של פרחים, החלטתי שחייבים להצתלם גם שם, אני באה לקחת ת'מצלמה ו---- היא איננה!!!!

וכמובן שאף אחד לא מצא לנו אותה! (לסיפור הזה היה לפחות הפי אנד: חבר של בעלי מאמריקה בדיוק שידרג למצלמה דיגיטלית, ונתן לנו את האולימפוס שלו בכיף, אז היינו רק חדשיים בלי מצלמה...

ובקשר לתכשיטים- הייתי כלה מ-א-ד נחמדה ומתחשבת ולא העליתי בדעתי לאמר לחותני וחותנתי ששום סט מהסטים שהם נתנו לי לבחירה לא מוצא חן בעיני- עוד לא הייתי "מקולקלת" כמו היום...חחח בחרתי את הסט הפחות גרוע וענדתי אותו בגבורה

 

[candy77091]

אני הייתי כלה חוצפנית כבר מהתחלה.

ושום דבר לא השתנה מאז חוץ מהעובדה שהשלמתי עם זה שאלו חמי וחמותי ואני לא אצליח לשנות אותם.אם כי אני עדיין מנסה ולא מתייאשת..

 

[בוחליצינה]

היית גם תלמידה חוצפנית?

אני עשיתי למורות שלי ת'מוות...

הזכרון הראשון שיש לי מכיתה א', זה שמקבלים תעודות והמורה מתקשרת לאמא שלי ואומרת לה שהיא לא רשמה לי ציון בהתנהגות, כי אני חייבת להשתפר, ואם אשפר את התנהגותי, היא תכתוב לי ציון במחצית הבאה, גם על המחצית הראשונה... אני אפילו לא שמתי לב עד אותו רגע שאין לי שם ציון... הייתי כולה בת 6 ורבע, ואמא שלי נראה לי היתה ממש בטראומה מהענין...

אח"כ בכיתה ב' המורה המשלימה איימה שמי שלא תכין ש"ב היא תעשה לה בוחן. אני שלא היה לי מושג מה זה בוחן, החלטתי לבדוק ת'ענין ו---לא הכנתי שעורים. אבל כשהגעתי לביה"ס, פתאום נתקפתי בפחד מה"בוחן" המסתורי והמאיים והחלטתי שאני חייבת להנצל ממנו, אז גררתי איתי שתי חברות תמימות ושיכנעתי אותן לבא איתי ולהתחבא מאחורי המקלט של ביה"ס. ישבנו שם מצונפות ונפחדות ובינתיים חיפשו אחרינו בהסטריה, כל המורות, כי ראו אותנו מגיעות ולא ידעו לאן נעלמנו. ואז המורה של כיתה א' מצאה אותנו... וואי וואי, איך שאנחנו נבהלנו כשראינו אותה פתאום מעלינו.... חברות שלי ישר התחילו לבכות אבל אני מרוב מבוכה צחקתי והמורות כ"כ התעצבנו על זה שאני עוד צוחקת במקום לבכות, שהן הענישו אותי בעונש יותר חמור!- שמו אותי בכיתה אחרת, בפינה- שמה הייתי צריכה לעמוד, עד סוף היום לבד. ולמחרת נענשנו לרדת לכיתה א' למשך כל היום... זה היה בזיון נורא ואיום בשבילי- אני זוכרת.

המצב כמובן נמשך לעורך כל שנות לימודי, תמיד הייתי מעירה הערות מתחכמות, מציגה מורות, מצחיקה את הבנות, ומה שהכי פוצץ אותן, זה שכל הציונים שלי היו 100 למרות שחצי מהזמן בכללו הייתי בשעור- המשפט שהכי הרבה שמעתי במשך שנות לימודי זה: "יש לך כ"כ הרבה פוטנציאאאאאל, למה את לא מנצלת אותווווווווווווווו???" חי חי חי עד היום אני לא מסוגלת לממש את אותו "פוטנציאל"

 

[candy77091]

בתור תלמידה ביסודי ובתיכון הייתי ילדה יותר

יותר מדיי טובה ושקטה. כשהגעתי למכללה(ברחתי משם אחרי שנה כל עוד נפשי בי,לא הייתי נמצאת בשיעורים ,לא למדתי והציונים היו אחלה דווקא) התחלתי להתפרע(והיצר הזה שלי נשאר בי עד היום)

 

[בונבוני שלי]

בוחליצינה הרגת אותי מצחוק!!

 

[בוחליצינה]

../images/Emo9.gif בונבונית! זה רק קצה הקרחון!!!!

אם אני אתחיל לספר לך רק על הפאדיחות שהיו לי ב"סמינזר" אז אני אצטרך להשאר ערה עוד לילה...חחח אז אני אשאיר את זה לפעם אחרת.

 

[בונבוני שלי]

מצלמה... כמה קשה לי להזכר בזה..

לפני הלידה של ביתי הבכורה קנינו מצלמה דיגיטלית בכמעט 2000 שח ועוד 2 כרטיסים של ג`יגה ומהרגע שהיא נולדה לא הפסקנו לצלם אותה לא יודעת למה אבל לא פיתחנו כמעט כלום. מלבד לסבתות וגם לא גיבנו אותם ואז קרה מה שקרה ויצאנו לאילת גם שם כמובן לא הפסקנו לצלם אותה וביום האחרון גנבו לנו אותה עם 2 הכרטיסים... וואו זה היה ועדין עצוב לא הפסקתי לבכות כשהייתי נזכרת בזה.. לא היה אכפת לי על המצלמה. שתלך כפרה אבל התמונוווווות..

 

[בשורות טובות!]

אווווווווץ' ../images/Emo201.gif לא נעים....

 

[ימנית בדם]

לי היה סיפור שבחול המועד -

יצאנו לטיול לאקוריום והמצלמה נשארה במדרגות ובזמן שבעלי הלך כבר לא היה כלום ועוד סיפור לפני שלוש שנים הילדה הכניסה מצלמה לתוך התנור ושבאתי להדליק את התנור הכל נמס המצלמה היתה נמסה אבל לפחות הצלחתי להציל את המצלמה אחרי שנכויתי והייתי שבוע באישפוז

 

[ימנית בדם]

ועוד משהו בעלי עובד בחנות של צילום

אז מאז קנינו כבר 2 מצלמות וגם מצלמה מקצועית אז ככה זה בסדר אבל במצלמה מחול המועד כל התמונות שצימתי מפורים ומשלוחי המנות נעלמו ולא יחזרו ככה שהת אכזבתי נורא אבל כפרת עוונות

 

[בשורות טובות!]

שבוע אשפוז??? את רצינית???

 

[בוחליצינה]

קיצונית את!!!!../images/Emo2.gif

ממש קיימת את "מוטב ישליך אדם עצמו לכבשן האש, ואל....יתן למצלמתו להצלות על גיחלים"

 

[ימנית בדם]

הקטע שהצלתי את הכרטיס אבל אחר כך -

התיק של המצלמה כבר נחת על היד שלי

 

[בוחליצינה]

יאאא../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif

זה כאלו שנמחקו חלק מהחיים שלך!!!! זה כזה מבאאאאאס

אני מקווה שבכל זאת היו עוד כמה שצילמו את הבת שלך מלבדכם, כך שיש לכם כמה מזכרות מינקותה המוקדמת!!! תאמיני לי, לי נמחקו כל המיני-הסרטות שהיו לי בסלולרי- יום אחד אני רוצה לפתוח אותן ו---- הן פשוט לא קיימות!!!- לא הן ולא התמונות וזה כ"כ מבאאס- היו לי שם פרקים מההסטוריה המשפחתית שלנו!!!- בלי צחוק!!!!- על התמונות פחות אכפת לי כי יש לי בלי סוף תמונות אחרות אבל מסרטה אין לנו ושם היו ההסרטות של הבן שלי כשהוא מתחיל לדבר, כשהוא מתחיל לאכול דנונה לבד, ערבי לביבות משפחתיים, מוצ"שים מלאי חמימות וצחוק משפחתיים, הבכור שלי שר מתוך טקסט בגיל שלש וחצי ועוד ועוד... חתיכת הסטוריה שנמחקה מההסטוריה

אז לחשוב עליך, שצילמת את הבת שלך רק בזה והטיול לאילת שנשאר בלי זיכרון!!!!!- קשה! באמת קשה!!!! אבל הבעיה היא שאנחנו לא לומדים לקח ולא מפסיקים להשתמש ב"סמוך הישראלי"

 

[ימנית בדם]

אז אני ושה עכשיו אחרי כמה תמונות שאני-

לוקחת אני ישר מעבירה למחשב זה לפי דעתי הכי טוב

 

[ימנית בדם]

סליחה עושה

 

[בוחליצינה]

זכה זה מילה קטנה../images/Emo6.gif

 

[בוחליצינה]

איך שכחתי?- גם את הטבעת נישואין איבדתי../images/Emo67.gif

בערך 2-3 שנים אחרי החתונה, נסעתי עם בעלי לשבע ברכות שדודה שלי עשתה למישו ובדרך הסרתי את טבעתי על מנת לשים קרם ידים. הנחתי אותה ברב אחריות על הברכיים, מרחתי את הקרם ו---שכחתי ממנה

כשנזכרתי בה, כבר היה מאוחר מידי- אבדה בתהום הנשייה... אז תגידו, אני בכלל נשואה בלי הטבעת????