אפשר לקבל מכן זריקת פרופורציה?

אמאאור

New member
../images/Emo25.gif תודה, שרון.

אני בהחלט מאמינה, שהגוף שם לנו גבולות אם אנחנו לא יודעים לשים אותם בעצמנו. הנה - אני כבר 10 ימים חולה, משלמת את המחיר על זה שאני לא שמה לעצמי גבול, ולא יודעת לנוח. אשמח למסר.
 
שני הגרוש שלי...

בנושא פוריות, כמה הגיגים...
קודם כל מצטרפת להמלצה לחשוב בצורה פרקטית... אז תקחי כמה כדורים או זריקות, בדרך כלל זה מספיק, SO??? התוצאה היא אותה תוצאה. למרות שהיה לי מאוד קשה לקבל את זה שהדרך אל ההריון היתה קשה, היום זה ממש לא מעסיק אותי, ממש ממש לא.
מחזור כל שבועיים מאוד יכול להיות תוצאה של לחץ, חוסר ביוץ כנ"ל (הדבר הראשון קרה לחברה שלי והשני קרה לי).
גם אם כרגע יש לך בעיה שנובעת מסיבה מסוימת, אם זה קשור למחלה הכרונית, לתקופה הקשה או למשהו לא ידוע מאוד יכול להיות שזה זמני. כמו שזה לא היה שם בפעם הראשונה שנכנסת להריון ככה גם יכול להיות שזה לא יהיה שם עוד חצי שנה או שנה. זה לא צריך לגרום לך ככשלון כאשה. את בטח מכירה סיפורים (כי יש המון כאלה) על זוגות שעבדו מאוד קשה בשביל הילד הראשון והשני בא בהפתעה בלי מאמץ. ולסיום שולחת לך
גדול גדול! מקווה שתתטרפי לרשימת ההריוניות של הפורום בקרוב ושתרגישי יותר טוב בכלל!
 
מה עוד ניתן להוסיף? לא יודעת - על

פוריות בטח אין לי מה להוסיף - אני לא מבינה בזה ולא בגלל שאני כל כך פורה. אני רק מאחלת שבקרוב תתעגלי כמו שנאמר ובעיקר שתרגישי טוב עם זה ובטוחה שהפעם, עם כל הידע שלך וכל מה שאת מעניקה לאחרות תוכלי להניק ולהעניק לעצמך מהידע שצברת במהלך השנים (וגם אם לא יסתדרו הדברים, את יודעת שזה לא סוף העולם). דווקא רוצה להתמקד בלוטן - הרי את מבלה איתה כל כך הרבה זמן שזה מדהים - אז אני לא חושבת שאם יש יום בשבוע שהיא מבלה עם ודים והם מאפשרים לך לנוח את צריכה להתייחס אל זה כסוף העולם ולהתמלא יסוריי מצפון. הרי בשביל זה יש לנו בני זוג ועדיף שתנוחי ותצברי כוחות כדי להיות איתה אחר כך רגועה יותר ועירנית יותר ולא שתהיי איתה כל הזמן אבל חסרת אנרגיות. גם מעצמי אני מרגישה שלפעמים אנחנו צריכות קצת לשחרר את האחיזה בילדים (לפחות לטובת הבעל...). הכי חשוב זה שתרגישי טוב, עם קצת פחות יסוריי מצפון לא יזיק. (הכי חשוב - בואי לקפה. מזמן לא עשינו את זה ושירה כבר תדאג ללוטן)
 

אמברון

New member
יש סיכוי לפגוש אותך בשבוע הבא?

ביום שלישי בבוקר אני פנויה. יש מצב לקפה במקום נחמד לא רחקו ממני? אני יודעת שבאחד על אחד אצליח להגיד יותר ממה שאוכל לכתוב. העייפות הגדולה שלי מעוררת עילגות מחשבתית, שלא מאפשרת לי להגיב ברצינות ובעומק. ניפגש?
 
אני אשמח מאוד, אבל לא ביום שלישי

כי אז יש לי את ההיסטרוסקופיה (בהמשך לשרשור). אבל אני בכלל מתה להפגש איתך שוב ובכל זמן אחר שתגידי אני אתייצב. יש לך הפסקות בעבודה?
 

אמברון

New member
אין לי הפסקות

יש לי החירות לקחת לי אותן...
תשלחי לי במסר את מספר הטלפון שלך ונדבר. מתה לפגוש אותך שוב!
 

ו שתי

New member
אין לי יותר מדי מה להוסיף

רק שבאחרונה אחרי 10 חודשים בלי אמצעי מניעה מאז הלידה ובלי הריון מצד שני, הלכתי לבקר את רופא הנשים שלי וחזרתי לקחת גלולות. גם כי התיאשתי, וגם כי השלמתי עם זה שאני צריכה פסק זמן. שולחת לך חיבוק וכוחות.
 

נונינקה

New member
מצטרפת לכולן

את עושה עבודת קודש, אבל אם תהרגי את עצמך, היא לא תתקיים. זה נפלא שיש בן זוג לסמוך עליו וזה מאד בריא להם ביחד, אז תשחררי ותני להם ליהנות. לעניין הפוריות, אני לא מבינה כל כך בזה, אבל מאחלת לך בהצלחה בטיפולים. אני שמחה שבעידן הזה יש דרכים לפתרון וה"מה היה קורה אילו" נשאר בגדר תהייה. קחי לך את הסוף שבוע ותנוחי ומקווה שהרגשתך תשתפר.
 
את כשלון? הלוואי אני הייתי כשלון

כמוך. לגבי העיפות - את חייבת לנוח יום בשבוע, לפחות. זה נהדר שאבא הולך עם הילדה שלו לטיולים ומשחקים, מה רע? אז מה אם בדיוק בקצת זמן הזה את לא איתה? אני בטוחה שזה טוב לכולם ככה. את חייבת לטפל בבריאות שלך ולדעתי, הלא מקצועית בכלל, חלק מאי ההצלחה להכנס להריון זה כי הוא לא מתאים לך עכשיו פיזית. ברגע שתשקמי את הבריאות שלך, הגוף יהיה מסוגל לקבל הריון. את, עם כל העיפות והכאבים, לא בטוח בכלל שתצליחי לסחוב הריון ולידה. תטפלי בעצמך וכמה שיותר מהר, גם אם זה אומר הפסד לקוחות. לגבי הפוריות, חוץ ממה שכתבתי - אין לי עוד עיצות. ניסית להעזר ברפואה רגילה בשילוב עם משלימה?
 

lulyK

New member
כתבו לך כ"כ הרבה דברים חכמים,

באמת, נפעמתי. בתחושה שלי את קשה עם עצמך הרבה הרבה הרבה יותר מדי, חבל שאת לא יכולה לראות את עצמך בעיניים שלי
 
גם אני נפעמתי.

לא חשבתי עד היום שאני קשה עם עצמי עד שקראתי את התגובה שלך ושוב את מה שכתבתי. כן, קשה. לקחתי לתשומת ליבי.
 

sharonmx

New member
קבלי עידוד וירטואלי....

אמנם חלקי אבל מכל הלב. בעניני עבודה אני לא יודעת להגיד כלום- מאז סיום הלימודים אני שכירה אז לא נתקלתי בבעיות כאלה, בבעיות פוריות אני קצת יותר מבינה. הכי חשוב- בשום פנים ואופן אל תסתכלי על זה ככשלון שלך בתור אשה, זה ממש לא קשור!!! בעיות פוריות במילים פשוטות, דופקות את השכל- אם בגלל הורמונים לא מאוזנים ואם בגלל שחושבים על זה כל הזמן- בד"כ זה שילוב מנצח של השנים. תסתכלי על הצד החיובי- הרי יש לך ילד, הסיסטם עובד! זה רק ענין של לעזור לו קצת, ובעיות ביוץ הן יחסית פשוטות לטיפול. לי מעולם לא היה ביוץ, שחלות פוליציסטיות ועוד בלגנים, אז מה- אני לא אישה? המלצתי החמה הא פשוט לגשת בלי דחיות למומחה פוריות. לרוב, הבדיקת פשוטות והטיפול גם כן. תראי אתי-בלי ביוץ + שלל בעיות נוספות עם ילדה מקסימה ועוד שתיים בועטות להן בבטן (אגב סיכון מקצועי של תרופות משרות ביוץ...)
 
../images/Emo140.gifאת אחת הנשים הוירטואליות הכי

אמהיות ושלמות שיש. ...וכל השאר כבר נאמר לך, אז תני ליום הזה לחלו, וממחר - צעדים קטנים לאט לאט, תראי שדברים יקבלו כיוון חיובי
.
 
אתן פשוט נפלאות!../images/Emo24.gif

בכוונה לא הגבתי כל היום וחשבתי והרהרתי בכל מה שכתבתן לי. אפשר לכתוב תשובה משותפת לכולכן ואז אם ישארו לי דברים פרטניים לענות אז אגיב אישית? אחד אחד: 1. הקליניקה - אני היא המתלמדת וכוח העזר הנוסף ויש לי מזל גדול שהיועצת שאני עובדת איתה הכניסה אותי לעסק כשותפה לכל דבר, למרות שאני לא יועצת הנקה מוסמכת. לכן זה יהיה מצחיק אם אבוא ואגיד שצריך לקחת עוד מישהי. אין גם עד כדי כך הרבה עבודה. זו פשוט עבודה סביב השעון. גם אם אנחנו רואות שתי נשים בשבוע, עדיין יש המון מעקב וטלפונים סביב המפגשים האלו. עם זאת, כנראה שאנחנו אכן משקיעות הרבה יותר מקליניקות אחרות וממש מלוות את הפציינטיות שלנו במהלך הימים אחרי היעוץ, כולל כמה שיחות ביום ומפגשים חוזרים. שוחחנו על זה אתמול והסכמנו שלא תהיה ברירה אלא להוריד את רמת השירות, כי זה לא מאפשר לנו לקבל הרבה עבודה בבת אחת וגם זה חסר פרופורציות לתשלום שאנחנו גובות. אז כנראה שלא רק לי זה קשה להיות זמינה ולתמוך ממוקדם בבוקר ועד חצות. אני מקווה שנצליח למצוא שביל ביניים אחרי שהשותפה שלי תחזור מחו"ל. 2. בינתיים זה באמת לא נורא שודים ישמור על לוטן מדי פעם ואני אנוח. קיבלתי. 3. פוריות: גם אני לא מבינה בזה כלום ובאמת לא ידעתי שאל-ביוץ מגיע עם מיעוט במחזורים. אי לכך החלטתי לקבל את הצעתה של חברה טובה ולקבוע פגישה עם הרופא שלה שהוא רופא נשים בכיר בהדסה עין כרם. תודה על שהסבתן את תשומת ליבי לכך שבאמת הדימומים הם לא נורמליים ושזה לא בסדר שלא מתייחסים אליהם (ואלי). היסטרוקופיה אני עוברת בשבוע הבא (ביום שלישי) כחלק מהאבחון הסטנדרטי. אני לא פוליציסטית, כל רמות ההורמונים שלי תקינות ואין לי בעית גלוקוז או אינסולין. עם זאת, אני בהחלט חייבת לרדת במשקל וכבר התחלתי אצל דיאטיקנית מקסימה, וירדתי 3 ק"ג. רפואה משלימה - שוחחתי השבוע בטלפון עם המדקרת שלי, שעברה לגור בקפריסין אך לפני זה טיפלה בי במשך זמן רב ועקבה מקרוב אחר עניין הדימומים והיא אמרה בדיוק את מה שאת אמרת, אורנה - שאני חייבת קודם כל לבנות את עצמי ולאסוף כוחות ואז רק לנסות להכנס להריון. אני חושבת על זה. הטיעון נגד הוא שדוקא בהריון עם לוטן הרגשתי הכי טוב שהרגשתי שנים, ממש כמעט בריאה. וזה כך אצל הרבה חולות תשישות כרונית. 4. האספקט הנפשי: הרגשת הכשלון כאישה ובמקביל עבודה עם נשים לאחר לידה ומיניקות - שני, אני מבינה מאוד את כיוון המחשבה שלך וגם אני תהיתי לא פעם לפני שהתחלתי לעבוד אם זה לא יקשה עלי. להפתעתי הגמורה זה דוקא עושה לי טוב ואני מרגישה שאני ממש מעבדת לעומק את החוויה שהיתה לי ולומדת להרפות ולהבין שזו לא אשמתי ושאין לי שליטה בכל מה שקורה לי. עם זאת, קשה לי להתנער מההרגשה שהגוף שלי מכשיל אותי בתכנוני פעם אחר פעם. זו לא הרגשה חדשה והיא נולדה יחד עם המחלה שלי, הרבה שנים לפני שבכלל חשבתי על הריון ולידה. כשמשלבים בזה אישיות אמביציוזית כמו שלי, אפשר להבין למה אני כועסת ומודאגת כשאני מרגישה לא טוב או כשקשה לי. אני אדם פרקטי ולכן ברוב הפעמים אני נכנסת למיטה לכמה ימים ואוספת כוחות ומשם ממשיכה. אני לא בדיכאון אבל יש דברים שאני מתקשה להשלים איתם. יכול להיות שאני כן צריכה לגשת לטיפול. אין לנו שום משאבים לזה (או לשום דבר אחר) כרגע. נדמה לי שאלו עיקרי הדברים. סליחה על האורך ואלפי תודות על ההקשבה והחיבוקים. זה נותן לי המון המון כוח.
 

simoneta

New member
../images/Emo24.gif

אין הרבה מה להוסיף מעבר למה שכבר כתבו לך. רק להזכיר לך שוב לנוח עד כמה שאפשר.נשמע שאת במסלול המהיר להדרדרות. וחבל, כי קשה לצאת מזה ולעלות חזרה. ובעצם אני לא צריכה להגיד לך את כל זה, כי את יודעת היטב. לצערי מזדהה
. ובטוחה שההריון יגיע כשהגוף והנפש יירגעו קצת. ושוב
 
למעלה