אפשר לקבל מכן זריקת פרופורציה?

[simoneta]

הלוואי...מסתפקת כרגע במצב הקיים.

(רחוק ממושלם, אבל הרבה יותר ממה שהעזתי לצפות) ואת, אל תשכחי לשמור על עצמך. <נשמעת כמו תקליט שרוט, אבל דואגת לך>

 

[n i s h a]

כתבתי לך מסר ../images/Emo30.gif

 

[טלי בארץ הלמה]

ורק להגיד עוד משהו

הרבה פעמים כשמציעים פה בפורום למישהי ללכת לטיפול, עולה לי בראש השאלה מאיפה מוצאים את המשאבים לזה. לאחרונה עניתי לעצמי על זה. אילו הייתה בעיה רפואית-פיזית, הרי היינו הולכות לאבחון ולטיפול, בעיקר אילו היינו יודעות שזו בעיה ש"תוקעת" אותנו. היה לנו ברור שאי אפשר לוותר על זה. אנחנו נוטים לראות בטיפול פסיכולוגי משהו שהוא "מותרות", בזמן שהוא אינו כזה. אני חושבת שזה חשוב הרבה יותר מדברים אחרים. מקווה שהכל יסתדר בקרוב!

 

[lulyK]

בהריון עם יותם הלכתי לטיפול

דרך קופת חולים (זה לא אומר שצריך ללכת ממש לקופה - הולכים לקליניקה פרטית של פסיכולוג/ית שעובדים עם הקופה. זה נותן כ-10 פגישות במחיר כמעט סמלי ואח"כ עוד פגישות במחיר קצת יותר גבוה. בכל מקרה, מדובר על כרבע ממה שלוקחים פרטי).

 

[lulyK]

בהריון עם יותם הלכתי לטיפול

דרך קופת חולים (זה לא אומר שצריך ללכת ממש לקופה - הולכים לקליניקה פרטית של פסיכולוג/ית שעובדים עם הקופה. זה נותן כ-10 פגישות במחיר כמעט סמלי ואח"כ עוד פגישות במחיר קצת יותר גבוה. בכל מקרה, מדובר על כרבע ממה שלוקחים פרטי).

 

[שרון של לוטן]

מה זה סמלי? אני אשמח לשמוע.

 

[גלשני]

יכול לנוע בין 90- 150 שקלים לפגישה

(תלוי בקופת החולים)

 

[lulyK]

עלה לי 90 ש"ח במכבי.

זה סמלי לעומת הפסיכולוגית הפרטית שהייתי אצלה. לה שילמתי 350 ש"ח (תעריף סטודנט

. מזל ש"שילמתי"=אמא שלי שילמה)

 

[g a n i]

אבלוליק,זה רשום אח"כ בתיק שלך,נכון?

אני יודעת ש"סטיגמה" זו מילה ממש מכוערת, אבל בכל פעם שבראיון עבודה תחתמי על טופס ויתור על סודיות רפואית - זה יהיה שם. ויש עבודות שזה משנה

מזמן הגעתי לשתי מסקנות בענין: א. טיפול יועיל לי מאוד ב. אין לי כסף (וסבלנות, אבל בעיקר כסף) לזרוק על X פגישות ראשונות עד שאמצא את ה-מטפל/ת שאיתו תהיה לי כימיה. ושרון, השירשור הזה נפלא. אשריך וטוב לך שיש כ"כ הרבה אנשים שבאמת חושבים עליך ודואגים לך. קטונתי מול העצות הטובות שקיבלת, אין לי תוספת משמעותית להציע. התובנות שעלו פה מדהימות

 

[שרון של לוטן]

אני מאוד מעריכה את מה שאת כותבת

אבל באמת שאין לנו משאבים. גם למומחה ברפואת נשים אשר אלך אליו בקשר לדימומים שלי אני הולכת דרך איזושהי פרוטקציה שמאפשרת לי לשלם הרבה פחות. אין לי אפשרות לממן טיפול או רופאים מומחים.

 

[אלינה12]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

שרון! תעיפי את המחשבות האלה! את אישה נהדרת אוהבת, תומכת, נותנת חום ואהבה ללוטן ולודים. בעיות פוריות יש להרבה נשים, אז לחלק זה באמת מסתדר לבד וחלק עוברות טיפולים וטוב שרופאה כל כך התקדמה. אישה ואמא זה לא רק הנקה ופוריות. את בן אדם נהדר, כולם אוהבים אותך, כי את מקרינה אהבה, כל כך כיף רק לראות אותך בפורום. בלי להכיר אותך אישית אני מרגישה כל כך הרבה חיבה אליך. את לא כשלון, את דוגמא של אישה ואמא. את תמיד עוזרת, תמיד שם בשביל כולם. ואם חיבוק שלי יעזור לך לפחות קצת, אני מאוד אשמח.

 

[שרון של לוטן]

עוזר מאוד! מאוד מחמם את הלב. תודה.

 

[סגולה קטנה]

קצת משלי

ובלי שקראתי הכל אז סליחה אם אני אחזור על משהו. גם אני לא מבייצת והילדה שלי היא ילדת איקקלומין. מה שהכי זכור לי יותר נכון נחרט בזיכרוני כ"כ טוב שאני בחיים לא רוצה להרגיש ככה שוב זה שבתקופה שהייתי בצבא והפסקתי גלולות והמחזור נעלם לו לחודשים ארוכים הוא המצב הנפשי והפיסי הירוד שהגעתי אליו. היתה תשישות, הנפש היתה כבוייה, כולי קמלתי. כדאי לבדוק אם את אכן לא מבייצת אז בנוסף לתשישות הכרונית המצב הזה לא מוסיף. מצטרפת למעיין שצריך לבדוק איך קורה שמצד אחת את לא מבייצת ומצד שני יש דימום כל שבועיים. זה לא מסתדר כ"כ עם חוסר ביוץ לפי מה שאני יודעת. האם נבדקו לך בבדיקת דם רמות LH ן-FSH ? לגבי התחושה הקשה של הכישלון כאשה עם פוטנציאל עקרות מאד מוכר לי. אמנם נפלתי על הצד הטוב, אולי הכי טוב של הסטטיסטיקה בטיפול באיקקלומין, אבל ידעתי הרבה שנים לפני ההריון שהריון שלי לא יהיה ספונטאני. זה מלווה ומנקר איפשהו במאחורה של הראש ואת יודעת שיבוא יום ותצטרכי להתמודד עם זה. היה בכי, הודעתי לאיש שלי איזה גור כלבים מאיזה גזע אני רוצה אם לא ילך לנו, בכיתי מראש, בכיתי כשנוכחתי שאם בגיל 19 לא בייצתי אז למה לבייץ בגיל 28? מצד שני זה בדיוק כמו שכתבת - אנחנו חיות בעידן של טיפולי פוריות, עידן שבו אין כמעט נשים שלא יצליחו להרות. מזל שלנו. וצריך לזכור את זה. זה אולי ייקח זמן, אבל התינוק שלנו יגיע ואם הצלחנו פעם אחת נצליח שוב, זו מנטרה לא קלה, אבל אני כבר משננת לי אותה מראש מעכשיו ועד להריון הבא שאף אחד כמובן לא יכול להבטיח שיגיע באותה קלות יחסית כמו הקודם. בקיצור תזכרי שחלק הממרגשה הפיסית הלא טובה יכולה לנבוע גם משיבוש המחזור ההורמונלי שלך וכדאי אולי ללכת לרופא נוסף, לבדיקות חוזרות. יצא לי ארוך, אבל הוצאת לי המון הזדהות. תרגישי טוב, תני לעצמך לנוח ולהעזר בודים, והכי חשוב את בטח לא כישלון באף אחד מהתחומים שהזכרת פשוט נהיה לך סוג של פקק תנועה והכל הצטבר ונערם פתאום ביחד.

 

[שרון של לוטן]

זו בדיוק המילה. כבויה.

לפעמים אני מרגישה שאני יכולה להרדם תוך כדי מה שאני עושה ולא יהיה הבדל גדול בין מצב העירנות והשינה שלי, עד כדי כך אני כבויה פיזית. וכשיש לי מחזור אני בכלל מרגישה מתה. כל הדם אוזל מהפנים ואני מרגישה שאני הולכת להתעלף. וההמוגלובין שלי מעולה. וגם בדקו רמות LH ו-FSH והן תקינות. תודה על שנתת לי את התאור ועכשיו אוכל להסביר יותר טוב למומחה איך אני מרגישה. אגב, עכשיו את מרגישה טוב יותר?

 

[סגולה קטנה]

סליחה שרק עכשיו עונה

לפעמים לוקח לי זמן לשבת לכתוב וזה ניכר גם בהשתתפות שלי פה (אני עסוקה בלרדוף אחרי זוחלת). עכשיו כמו ג'אנקי אני שוב על גלולות. התחלתי אחרי המשכב לידה. הפחד לאבד שליטה, להיות מדוכאת, נתונה למצבי רוח עם תינוקת כ"כ קטנה בבית לא נראה לי בכלל. מצד שני אני יודע תשזה לא ממש בריא ואני צריכה למצוא לי פתרון אחר, הרי אי אשפר לקחת גלולות לנצח בכל מקרה, מצד שני אני מרגישה מצויין ונורמלי. אני דוחה את מציאת הרופא עם פתרונות אחרים מלבד גלולות למצבי ומצד שני מנסה להבטיח לעצמי מדי חודש שהפעם זה החודש האחרון עם גלולות. מה שלומך עכשיו כמה ימים אחרי הסערה הגדולה?