ארוחת טעימות בכתית

[הגרגרן]

תודה, ברצון רב !

כשיסתיים פרויקט הדירה החדשה, נדבר.

 

[שקדייה]

וואו, הכל נראה כל כך טוב ומורכב ומתוחכם!

ואין פה אף מנה אחת שהייתי רוצה לטעום.....

בכל מנה יש משהו שמפריע לי .....

אבל זו באמת נראית כמו חוויה אסתטית מהשורה הראשונה.

אני כנראה באמת עוד לא בשלה למסעדות של גדולים....

 

[רוזי וקיידי]

חחח סוף סוף מישהו חושב כמוני

חשבתי שמשהו לא בסדר בי כי האוכל ממש לא מדבר אלי...
אפילו בלחמניות יש אניס שאני לא סובלת...

אבל מסכימה שהמנות כל כך יפות...נראות כמו יצירות אומנות

 

[הגרגרן]

לחמניות אניס

היו בסלסלה גם לחמים אחרים. מבחינתנו - האניס יאממממי. כל לחמנית אניס, שאינך רוצה, את מוזמנת לשלוח אלי.

 

[רוזי וקיידי]

 

[Gרר]

אצל אדוני לא פוסלים מנה על סמך מרכיב אחד

הוא בדרך כלל מתמסמס ומשתלב טוב עם חמש מאות המרכיבים הנוספים של אותה מנה... גם אני לא אוהב אניס ואכלתי אצלו כבר יותר ממנה אחת עם אניס והוא לא הורגש כלל.

 

[רוזי וקיידי]

אני מאוד בעייתית באוכל....

דווקא כשהייתי קטנה הייתי אוכל הכל...
לא נגעתי בכלל בקטשופ וחטיפים וכו....
גם בגן הצלחתי לאכול טוב...

ואז הגעתי לכיתה א....גיליתי את כל הגאנק והקטשופ

עכשיו כשבעיית האניס נפתרה, נשארה רק הבעיה של התקציב

 

[סבתא רותרות]

אם המרכיב לא מורגש למה הוא במנה מלכתחילה?

כי כדי להיות 'יצירתי' צריך להכניס חמש מאות מרכיבים לכל צלחת?זה מה שמפריע לי כל כך ביצירות הללו - חומר הגלם העיקרי הולך שם לאיבוד.

 

[קאוואזורי]

|

 

[החתולית]

בלחמניות האניס מורגש מאד

 

[שקדייה]

שמע, אני בטוחה שזה אחלה... זה פשוט גדול עלי.

אני דווקא לא מגדירה את עצמי כבן אדם בעייתי מאוד באוכל,
יש כמה דברים שאני לא אוהבת, אבל לא בקטע רדיקלי... איכשהו בכל מנה יש משהו שאני לא אוהבת, ונראה לי שזה הימור קצת גדול מידי להתחיל לנחש אם האניס שכתוב ברכיבים מורגש או לא מורגש.

ואגב, אם לא מורגש- אז בשביל מה זה שם?


אבל המנות האלו, שהן בפירוש יצירות אומנות- גדולות עליי. לא מקריאה ולא ממבט ... זה פשוט לא משהו שעושה לי חשק להכניס לפה....

 

[trilliane]

מבינה אותך (ומצטרפת למה שנכתב מעליי על האניס)

 

[Gרר]

עונה בנוגע לשאלה על המרכיב שמופיע ולא מורגש

הכוונה היא שכל מרכיב תורם במשהו לטעם הכללי אבל לא מורגש בפני עצמו. הוא מצטרף לטעמים אחרים שכל אחד בפני עצמו הוא בורג קטן בתוצאה הסופית ושאם נוציא אותם הטעם של המנה יהיה קצת אחרת אבל זה לא שמרגישים כל טעם בנפרד, בטח לא בצורה שבה מכירים את זה כשטועמים אותו כחומר גלם עצמאי.

מה שמרגישים זה את הטעם הכללי.

ככה זה בכל אופן אצל הלשון שלי... יכול להיות שמישהו הוא פנומן לטעמים ומסוגל לעצום עיניים ולהגיד המנה מורכבת מזה וזה וזה אבל אצלי זה לא עובד ככה. אני מקבל תחושה של טעם כללי וכל עוד הטעם של האניס לא קופץ בצורה האופיינית שלו אלא מצטרף לטעמים אחרים - אין לי בעיה עם זה אפילו שאני לא אוהב אניס as is.

זה לא פשוט להרכיב מנה שבה כל הטעמים מאזנים אחד את השני. זה מה שאני אוהב אצל מאיר אדוני. כשזה מצליח לו - זה נפלא.

מקווה שזה יותר ברור.

 

[trilliane]

נשמע טוב

אם כי אצלי זה לא בהכרח עובד כך

אם יש רכיב שאני לא אוהבת בסלט, למשל (עגבנייה, חרדל דיז'ון, גויבה, כוסברה...) רוב הסיכויים שארגיש בו והוא יפריע לי (מניסיון) אפילו אם לא אדע שהוא שם (מניסיון) ולא אדע לזהותו. עם זאת, טרם טעמתי מיצירותיו של אדוני.

 

[הגרגרן]

בשלות

הכל ענין של פתיחות והתנסות. בתי הגרגרונת, כולה בת ,13.5 אכלה כבר ארוחות מלאות בכל מסעדות העילית בארץ ואפילו במספר מסעדות מכוכבות בחו"ל. כמובן, שגם בארוחה הזו היא אכלה "כמו גדולים".
בכל מקרה תמיד אפשר להסיר מרכיב שאינו לטעמך. המלצרית שאלה כבר עם הגשת התפריטים, אם יש משהו שאיננו אוכלים (התשובה שלי היתה: אוכל תפל), כך שיש במטבח מוכנות לתמרן עם אילוצי אוכל של הסועדים.

 

[שקדייה]

קודם כל, זה יפה

אם יש משהו שאני לא סובלת את זה את הקונספט של "ככה השף הגה את המנה ולכן אין אפשרות לעשות שינויים"

Having said that, נראה לך רציני לבוא לכתית ובכל אחת מהמנות לבקש להשמיט בין רבע לחצי מהרכיבים?
לי לא.
כי באיזשהו מקום זה כבר באמת לא כמו שהשף הגה את זה, ואתה בא למקום כמו כתית כדי לטעום את ההזייה של הבן אדם...

אני חושבת שזה מקסים שבת ה-13.5 בקטע של מסעדות עיליות ,
אבל זה כנראה לא עניין של גיל..... כי אני עברתי את גיל 35, ועדיין לא שם.... אני גם לא מרגישה שזו איזו מטרה נעלה ושינוי שאני חייבת לעבוד עליו (רוצה לומר, יש בי עוד כל כך הרבה דברים דפוקים שצריכים תיקון שלזה אני אגיע, אם בכלל, בטח רק באיזור גיל 70...

)

 

[trilliane]

 

[salo22]

נראה מופלא ותודה על ההשקעה

אדוני בארץ מבחינת מורכבות ועניין הוא פשוט ליגה בפני עצמו, יש כל כך הרבה אלמנטים לחשוב עליהם וקומבינציות הטעמים גם מאוד מעוררות לחשוב בזמן הקריאה ובטח באכילה. קצת חבל שאדוני הוא כנראה היחיד שממש נוגע בנושא בצורה רצינית, אבל אחרים שניסו די כשלו בדרך ונעלמו.

 

[שרי מאורט]

אותה ארוחה

נראתה אצלנו ככה

 

[שרי מאורט]

אולי עכשו