אריאנה מלמד מתראייינת לרינו צרור בגל"צ

[חייכנית2]

הי יסמין,זה יותר מסובך

מראש- לא אכסה בתגובה זו את כל ה'מסובכות' ,אבל כן אציין
1- זה לא דיכוטומי בילדינו 'או אלכוהול או העדר אם' . העדר אם - אצל כולם ,אלכוהול- אצל חלקם,במתכונות שונות זה מזה ועם תגובות שונות זה מזה לריטלין- כרגע עולים בדעתי שלושה שאני מכירה מקרוב ,עם אבחנת אלכוהול ושימוש בריטלין בהשפעה יעילה,מיטיבה.[אני הפניתי לרופא/ה,ומכירה אותם לפני ואחרי]
2- ריטלין נוטה להיות לא מספיק יעיל בכל מקום של הפרעת התנהגות מאד בולטת.ויש ילדים עם קשיי התנהגות שהם עם אלכוהול ובלי אלכוהול.
3-היום 'ריטלין' היא ממלכה שלמה- החומר הפעיל שבו נמצא בכדורים עם שמות שונים ,עוד מעט יצטרף כדור חדש מחברת טבע הישראלית בשם ATTENT .בכל כדור מינון שונה ודרך פירוק שונה של החומר הפעיל,ובלי שום קשר לתסמונת האלכוהול ילדים שונים מגיבים שונה לכדורים השונים ,וכשסוג אחד לא נמצא יעיל,אבל יש אינדיקציה שהילד זקוק,חשוב לנסות בפיקוח הרופא את הסוגים האחרים עד למציאת כזה שתהיה אליו תגובה טובה.
4.אגב,גם 'אי למידה מניסיון' שלאחרונה הוצג כסימפטום מאד 'אלכוהולי' מאפיין ילדים עם אימפולסיביות,-ואימפולסיביות מאפיינת את ילדי הפרעת הקשב שזקוקים לריטלין,וגם את ילדי האלכוהול וגם את שניהם. לעיתים מה שעוזר הוא הוספת כדור מסוג של ריספונד/ריספרדל במינון זעיר,לעיניין ההתנהגותי.
אבל כל זאת- בתנאי שלטיפול הפרמקולוגי מתלווה אוירה רגשית מתאימה . אף כדורים אינם חזות הכל,בכל האבחנות הללו.

 

[יסמין@]

בנוגע

לריטלין ולתרופות מסוג זה, ברור שהידע שלך עולה בהרבה מאוד על הידע שלי ולכן אני מודה לך על המידע. אני התייחסתי למה שקראתי שיש מקרים שבהם לא מזהים שמדובר בילדים/ות עם סינדרום אלכוהול עוברי וטועים לחשוב שמדובר בADHD ובשל הדיאגנוזה השגויה נותנים ריטלין, ויש מקרים שזה לא עוזר ואפילו מזיק.

מכל מקום, כתבתי על נושא הריטלין רק כדוגמה לכך שדיאגנוזה לא נכונה עלולה לגרום לטיפול לא נכון (ושוב, כל מה שאני כותבת מבוסס על קריאה בנידון, ולא קריאה מעמיקה של מחקרים וכו', אלא של המאמרים וההודעות שהתפרסמו בנושא, כולל ע"י אריאנה מלמד, ולכן ברור שאני לא מתיימרת להיות מומחית בנושא זה).

הפואנטה שלי הייתה: תמהתי על משפט שכתבת והגדשת בקו תחתי: "מה יועיל לנו,ההורים אם נדע שהבעייה של ויסות רגשי נובעת מאלכוהול או נובעת מהעדר אמא?"

עד כמה שהבנתי, סינדרום אלכוהול עוברי הוא מחלה (שיש לה הרבה ביטויים וסימפטומים שונים ומגוונים) חשוכת מרפא, משהו ביולוגי ופיזיולוגי סופי: המוח של העובר/ית נפגע ומשתנה בדרכים שונות בעקבות שתיית אלכוהול. וכידוע, המוח שולט על כל המערכות, פשוט על הכל. לי זה נראה (ושוב, אני לא מומחית) כמשהו שונה מאשר שהות בבית ילדים ללא דמות מטפלת קבועה. נראה לי ברור שגם שהות כזו משפיעה על המוח בדרכים שונות, אבל נראה לי שזה לא אותו הדבר בדיוק כמו פשוט לטבול אותו בתוך אלכוהול במשך 9 חודשים, בדיוק בזמן שהוא נוצר ומתהווה.

מקווה שכתבתי בצורה ברורה. השתדלתי מאוד. ואני מדגישה שוב: אני לא מומחית ולא מתיימרת לידע מעמיק ומקיף בנושא.

 

[חייכנית2]

יסמין יקרה

תסמונת אלכוהול יכולה להיות משולה ל'פגיעה רב מערכתית'- זה ועוד זה ועוד זה ועוד זה.
בתוך הפנוטיפ של התיסמונת,כלומר מה חוזר הכי הרבה בכל הדרגות- הפרעות בויסות,אימפולסיביות,בעייה בריכוז לאורך זמן,גניבות ושקרים,העדר תחושת אשמה,התנהגות ילדותית מכפי הגיל,ועוד.
בעשר השנים האחרונות בולט בשדה המחקר המוחי מושג הPLASTICITY OF BRAIN המראה שהמוח איבר גמיש משחשבנו.לכן ישנן אפשרויות לשיפור ותיקון תיפקודים שנפגעו ,להביאם למצב תיפקודי טוב יותר..רואים את גמישות המח למשל במחקרי התגברויות על טראומות.
כמובן שהשיפור אפשרי ככל שהפגיעה פחותה.כאשר הפגיעה של האלכוהול העוברי היא מלאה ,בדרגה החמישית[ואינני יודעת כמה סימפטומים נדרשים לכך] הסיכוי לשיפור הוא איטי יותר,אבל גם כאן יש יכולת שיקומית.
המחקרים שאני מאד אוהבת הם של ROSCH וחבריו שהראו עיבוי עיצבי של לקונות מוחיות בשדה של הקשר עם דמות מטפלת מרכזית,כאשר מדובר בקשר טוב וטיפול טוב.
כלומר גם לקשר הטוב יש ייצוג במוח,והוא ניתן להטבה בתנאי טיפול טוב.
הזכרתי את העדר האם ותסמונת האלכוהול בכפיפה אחת בעיקר בקשר להפרעה בויסות הרגשי הבולטת בשני המצבים וניתנת להטבה. אני חושבת שקל ונגיש יותר להיטיב את הויסות בדרך של עבודה על קשר מתוקן מאשר בדרכים אחרות.

 

[יסמין@]

אכן נפלא

שאפשר לשנות ולתקן את המוח!! ומסכימה איתך שעדיף לתקן אותו פשוט באמצעות חיים במשפחה טובה, כשיש קשר טוב וטיפול טוב ואוהב.

 

[KallaGLP]

לדעתי אריאנה היא לא טרול.

ברור שהיא צד נפגע וגם יש לה באמת אג'נדה חשובה שהיא רוצה לקדם ולא סתם לשלהב רוחות ללא שום מטרה נוספת.
אבל היא פרובוקטורית לא קטנה. למשל לקרוא לילדים, פגועים ככל שיהיו, חייזרים, זה לחלוטין לא לעניין לדעתי, ויש עוד הרבה אמירות בעייתיות שלה, כפי שציטטתי למעלה. היא פשוט מתנהגת כאשת תקשורת צהובה. הבעיה היא שכשמדובר בילדים, שלה ושל אחרים, גישה כזו אינה מתאימה בעיניי ומאוד צורמת ואף עלולה להזיק. לא שאני בעד גישה צהובה וסנסציונית בנושאים אחרים, אך במקרה של ילדים זה בלתי הולם במיוחד ועלול לפגוע בהם (למשל, ליצור אצל הציבור סטיגמות על ילדים מאומצים באשר הם). אילו הייתה מקדישה את הראיון להסבר על תסמיני התסמונת ועל האופן שבו אפשר לזהותם, מה לדרוש מרופאים וכו', במקום להקדיש את הזמן לחזרה בלתי פוסקת על כינויים ותיאורים לא מחמיאים שונים ומכלילים של לילדים מאומצים, היא הייתה גם מקדמת יותר את מטרתה וגם מביאה הרבה יותר תועלת למשפחות מאמצות ולילדיהן.

 

[KallaGLP]

התגובה לא שורשרה נכון, ויועדה ל-adiavn, אך זה לא ממש עקרוני.

 

[חייכנית2]

לדעתי טעות לעסוק באישיותה של אריאנה

מעבר למאבק על מתן הקלות והקניית זכויות למי שיזדקק לטפל בילדיו למשך כל חייו וחייהם,לדעתי כוחה בניעור מערכת לכיוון מתן אינפורמציה מלאה יותר,מראש ,להורים העומדים לאמץ.הורים לפני אימוץ- זהו בדרך כלל שער שהם נכנסים בו אחרי טלטלות ו'הרפתקאות' מתישות בהקשר לכשלונות פוריות.כל חפצם בנורמאליזציה של החיים,בנחת מחיבוק של ילד או ילדים,והנה בפסגת התשישות הם נדרשים למסע גידול שלפעמים הוא קשה והרבה פעמים לא תמצא הדים לגביו בפורום אימוץ הגלוי.למסע כזה חייבים להיות מוכנים,ולגבי הילד הספיציפי חייבים לקבל את מלוא ההערכה הרפואית,ולהיות גם יכולים להתלבט לגבי מתן או.קיי.
צריך להבין שגם על העמותות יש לחץ מארץ היעד להביא ללקוחותיהן את מלוא הילדים שהוקצו להן. ובתוך כך- חייבת להיות גם אמירה שלנו,ומודעות שלנו לאשר עומד בפנינו.

 

[KallaGLP]

אישיותה של אריאנה היא הדבר האחרון שמעניין אותי

או שיש לי רצון או כוונה לעסוק בו. נראה לי שיש כאן ערבוב בין התייחסות לאישיות שלה לבין התייחסות לדברים שלה. אני גם לא מכירה את אישיותה באף תחום פרט למה שמשתקף באופן המאבק שלה וגם לא דנה בה. אבל גרימת נזק באמצעות האופן שבו היא מתבטאת ופועלת - זה בהחלט מענייני כאמא מאמצת, כי זה משפיע הן על הילדים עצמם (שבמוקדם ובמאוחר שומעים ומבינים את מה שהיא אומרת) וגם על תדמיתם בעיני הציבור. ברגע שהיא שמה את עצמה על הבמה הציבורית ומתיימרת לייצג ולדבר בשם ציבור שלם (אף על פי שהיא בהחלט לא קיבלה מנדט לייצג אותי או את בתי, למשל, ובטח שלא כך), היא גם חושפת את עצמה לביקורת ציבורית.

 

[adiavn]

יש לי פרופורציות מצויינות, ממעקב אחרי "פעלה" לאורך תקופה

אני יכול לתת לדוגמה את הטור שבו היא פסקה על בתי ספר חילוניים ש"כולם שוחרי טוב אבל שטופי אלימות" (והיללה את מערכת החינוך החרדית, שכולנו קראנו על הבעיות בה). אני יכול לתת דוגמאות על ריבים ותביעות שהיא הגישה והוגשו נגדה.
אבל אני לא צריך - כל אחד יכול לבצע את המחקר הזה בעצמו.
מכל מה שקראתי, מלמד נהנית לחולל ולהשתתף בעימותים. זה הרבה מעבר לעדשה הצרה של האימוץ. היא פשוט הביאה את הגישה של גם לנושא האימוץ, בלי לחשוב על הפגיעה בהורים מאמצים ובילדים מאומצים שגם ככה יכולים לסבול מסטיגמות קשות.
&nbsp
&nbsp

 

[adiavn]

גזענות

הרעיון הבסיסי שעומד בבסיס הגדרות כמו שוביניזם או גזענות הוא אפלייה נגד אנשים בגלל משהו שאינם יכולים כמעט לשנות אותו, כמו צבע עור או מין. לפי נקודת המבט הזו, אם מלמד תוקפת את הילדים המאומצים בהכללה נרחבת - היא גזענית לדעתי.

 

[adiavn]

זו כמובן השקפתי האישית

 

[fatfat]

חייכנית מי כמוך יודעת שקשיים בויסות, תחושתי או רגשי

מופיע גם אצל ילדים שגדלו עם הורים מיטיבים וזכו לטיפול עקבי, מסור ואוהב מרגע לידתם. מי קובע שהקושי בויסות
הוא מהיעדר האם, מאלכוהול או מהמון המון גורמים אחרים?

צריך לדעתי לומר שבקרב ילדים שאומצו ממזרח אירופה או מרוסיה השכיחות של סינדרום האלכוהול גבוהה יותר, שבקרב
ילדים שגדלו בבתי ילדים ללא טיפול אמהי השכיחות של קשיים בויסות גבוהה יותר אבל חשוב מאוד לא לעשות הכללות

 

[חייכנית2]

פאטפאט מסכימה חלקית

כי הרי קשיי ויסות באמת ישנם גם אצל בעלי קשיי הקשב והריכוז ,בייחוד אלה מהם שמרכיב האימפולסיביות שבתסמונת אצלם גבוה.וגם אצל בעלי קשיים רגשיים מסויימים.

בכל זאת,האמת שלא פגשתי ילד שאומץ,בין אם בקליניקה ,בין אם מכר ,שלא היו בו קשיים כאלה- [כאשר נמצא בלחץ] תגובות רגשיות לא הולמות לסיטואציות- בין אם חזקות באופן מיוחד ובין אם נסגניות באופן מיוחד.לאחר לא מעט שנים של הכרות,נדמה לי שזאת הכללה שראוי לתיתה כדוגמה .

 

[adiavn]

זו לא הכללה נכונה לכלל המאומצים

את יכולה לטעון שהיא נכונה לאלה מתוכם שמגיעים אלייך, אבל היות והסבירות שאני, לדוגמה, אגיע אליך היא נמוכה, זה אינו מדגם מייצג של כלל האוכלוסיה.

 

[חייכנית2]

אין סטטיסטיקה

ולא בכדי. וכבר דובר פה על כך שאין רשות שיש לה אינטרס בסטטיסטיקה של קשיים.
בפורומים הגלויים של אימוץ מאז ומתמיד,היתה נטייה לשמור על דימוי של 'אין בעיות' או 'הבעיות הן קלילות ,אנשי המקצוע עושים מזבוב פיל ומסתמכים על אוכלוסיה פאתולוגית'וכן זעקה כנגד סטיגמטיזציה.אנשים שדיברו על קשיים בגידול ילדיהם עזבו את הפורום,מהעדר תמיכה.[אפשר אגב להבין היטב גם את מי שלא רוצה שעל קשייו יקרא כל דיכפין]. בקבוצות הסגורות בפייסבוק ישנם הרבה אנשים שלא פגשתי ומדברים על אותם קשיים. אחת התרומות של אריאנה היא פריצת מחסום שתיקה,והיא נעשית במקומות מוגנים.

 

[adiavn]

ומצד שני

אנשים נכנסים לפורום כמו זה כדי לשאול ולהתייעץ בבעיות שהם חשים שייחודיות להם.
הורים שלא מרגישים שיש בעייה מיוחדת עם ילדם יכנסו לפורומי הורות "רגילים" ובכלל לא תראי אותם.
&nbsp
לא הצלחתי להבין איך ראיונות בתקשורת על כך של-100% מהמאומצים יש בעיות או נסיון לחסום אימוצים בכלל זו פעילות "במקומות מוגנים".

 

[חייכנית2]

לא הבנת

לא הקשבתי לראיון עם אריאנה ואינני שליחתה כאן או בכל מקום אחר.
חזור לדבריך- אמרת שרק אני רואה ילדים עם קשיים. השבתי לך שעל קשיים לא מדברים בפורום הזה כמו שבמקומות של הקבוצות הסגורות באינטרנט. הראשונה בקבוצות האימוץ הסגורות נדמה לי שהיתה זו של אריאנה. אחריה קמו עוד אחדות.שם מדברים ללא מורא על קשיים,ולא באופן יוצא דופן.

 

[fannyd]

אם לא האזנת לראיון למה את בעצם מגיבה?

 

[חייכנית2]

לדיברי קודמיי. הקשבתי לאריאנה ולדבריה לא מעט

בהזדמנויות אחרות,כולל in vivo

 

[fannyd]

אז אולי כדאי שתאזיני וותני דעתך על הנאמר

ולו על דברים הבאים: שאימוצים ממדינות מזרח אירופה הם איום כלכלי על החברה בישראל ויש לאסור עליהם, האם מאה אחוז מילדים שאומצו משם הם פגועי טראומה.