אשכול חדש:)

אגב השורש שר"ד

בעברית מציין גם את הפליט במילה שריד המקבילה לשר"ד (שין ימנית) בערבית וכן את המילה שרד (במשקל הסגוליים) כמו בפסוק יתארהו בשרד הדומה לשורש סר"ד בערבית סיקר, תיאר, סיפר.
&nbsp
לא מן הנמנע שחל בידול במשמעות משורש בודד כבעברית.
 
המילה

סכין כתובה בתנ"ך שׂכין (בספר משלי. אם לכך הכוונה), ובערבית: سكين.
 
שים לב

שככל הנראה המילה בערבית שאולה. בעברית נזכר שכים בעיניכם הכוונה לקוצים ומכאן שכין ומקביל לכך בערבית שכ (כ"ף מוכפלת) דקר, עקץ כפי רוב ההקבלות בין שי"ן שמאלית לשי"ן בערבית.
&nbsp
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא מכירה, אבל יש

"ככלל חל מעבר משי"ן שמאלית לסמ"ך במעבר מלשון המקרא הקדומה ללשון המקרא המאוחרת, וביתר שאת במעבר מלשון המקרא ללשון חז"ל"
https://hebrew-academy.org.il/2016/01/05/פָּרַס-או-פָּרַשׂ/
[האקדמיה ללשון: פָּרַס או פָּרַשׂ?]
&nbsp
אה, ויש גם מאמר (לא עיינתי בו, אבל מניחה שתמצא בו דוגמאות)
https://hebrew-academy.org.il/2018/07/09/מִמִּדְבַּר-שִׂין-על-הסמך-הנכתבת-בש/
&nbsp
מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן
מאת: אמנון שפירא
אקדם 26, תשס"ד (2004)
 

Assiduous

New member
תודה רבה!


 

Assiduous

New member
מה היא המילה הערבית שאליה מתכוון קליין בערך שׂשׂ?

קליין כותב במילונו:
שׂישׂ, שׂושׂ to rejoice.
— Qal - שָׂשׂ he rejoiced.
— Hiph. - הֵשִׂישׂ he caused to rejoice. [Prob. derived from an interjection denoting joy, prob. of imitative origin. cp. Arab. shā’shā’ (= an enticing call). cp. also the first element in סַסְגוֹנִי.]
האם הוא מתכוון למילה شاشا?
אם כן, באיזה מילון נמצאת המילה הזאת במשמעות שהוא מציג? (an enticing call)
&nbsp
וראו כאן: https://www.almaany.com/en/dict/ar-en/شاشة/
 

Assiduous

New member
על המילה ה'רוסית' בתנ"ך

אין כמעט ישראלי שאינו מכיר את המילה הרוסית "דוואי!" (אולי משהו כמו "קדימה!"). אז למעשה קיימת מילה שנכתבת ונשמעת באופן די דומה בתנ"ך אבל המשמעות שלה שונה. הנה דברי מילון ספיר:
"דַוָוי, דַּוָּי:
דָוֶוה, כּואֵב, כאמור בפסוק: "כל ראש לחֳלִי וכל לֵבָב דַוָי" (ישעיה א, 5), כִּי רַבּוֹת אַנְחֹתַי וְלִבִּי דַוָּי (איכה)"

ובנימה קצת יותר רצינית, האם אתם מכירים שם תואר (או בינוני) בעברית במשקל כזה? בדרך כלל בתנ"ך זו צורה של שייכות כמו למשל- פָּנַי, בָּנַי. אמנם בלשון חכמים ניתן למצוא זנאי, בנאי, קנאי. אבל בגלל שמדובר בשני משלבים שונים קשה לי כרגע לעשות חפיפה ביניהם במקרה הזה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
יאללה!

קל לראות מהניקוד שזה לא כמו פניי או בניי אלא משקל קַטָּל (םַםָּם), המשמש יותר לבעלי מקצוע/תפקיד (זמר, צייר, נגר, חייל, גנב וכו') ופחות לבעלי תכונה (שמות תואר), אבל יש קצת – חלש, גמד, רווק, רמאי, בדאי, זכאי...
&nbsp
האחרונים כמובן ל"י (קנאי רק "מתחזה" – ל"א על דרך ל"י) והאל"ף היא אם קריאה שלא תמיד השתמשו בה בעברית (למשל השם 'שמאי' נכתב בכתיב מלא גם שמיי).
 

Assiduous

New member
מה

עניין המשקל קַטָּל לתנ"ך? סליחה על הבורות.
בתגובתי לעיל עסקתי בהשוואה מלשון המקרא ללשון המקרא, ולשון חכמים היא מאוחרת יחסית.


---
אגב, כתבתי שאלה (לגבי ציון מסויים בערך במילונו של קליין) במשך שלוש פעמים ובכל הפעמים היא מוסתרת ('מוסתר- לחץ לצפייה'). ידוע לך מה פשר הדברים?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא הבנתי מה לא הבנת...

איזה קשר צריך (או לא צריך) להיות בין משקל מסוים לתנ"ך?
לא מדובר בתבנית מודרנית... ולא הבנתי שאתה עוסק בהשוואה ללשון חז"ל...
&nbsp
אם לא הבנתי אותך נכון אשמח אם תסביר שוב על מה אתה שואל או מה לא היה ברור בתשובה שלי.
&nbsp
______________
&nbsp
בעניין ההסתרה של תפוז: זה מנגנון אוטומטי (טיפש) שמסתיר טקסט מהעמוד הראשי של הפורום אם יש בו לכאורה מילים "לא ראויות" (מסיבות שיווקיות של מנועי חיפוש). אלה יכולות להיות מחרוזות בעברית או באנגלית (תמימות לחלוטין בהקשר שבו נכתבו). אתה יכול לעבור על הטקסטים ולנסות לאתר את המילה הבעייתית אם יש לך כוח...
 

Assiduous

New member
ניסיתי

למצוא משקל כזה במשלב התנ"כי בלבד (מאחר שאני יודע שקיימות מילים כאלה למכביר בלשון חכמים, אבל לא מכיר כאלה בלשון התנ"ך). מצטער אם לא הסברתי את דבריי כהלכה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אבל יש כזה משקל, כתבתי... וקיימות בו מילים גם ברובד* המקרא

למשל: חלש, גנב, גמד, פרש (בתשלום דגש), סבל...
&nbsp
_______________
* משלב זה משהו אחר.
 

Assiduous

New member
את צודקת, ולכן לדעתי

הכוונה שלה הייתה לומר "לידיעתכם, במקרא קיים רק 'דווי' במשקל הזה םַםָּי". ופתאום הכל מסתדר:)
&nbsp
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אבל היו"ד אינה חלק מהמשקל אלא חלק מהשורש... זו גזרת ל"י

שאכן מקובל במשקל הזה להוסיף לה אם קריאה אל"ף (בלשון חז"ל, להבנתי), ולכן זו צורה חריגה.
 
למעלה