עוגיפלצת83
New member
את ממש לא אגואיסטית!
אבל בחיים יש שינויים בחיים של בני הזוג שלנו שבאמת יש חוסר יכולת להכיל ולקבל אותם.
לפעמים זה חוסר בשלות בגלל הגיל (וזה בסדר גמור) לפעמים זה עייפות מהקשר, לפעמים זה באמת ציפייה שהחיים צריכים להישאר כמו שהם ושזה לא מגיע אז יש אכזבה.
גם אני מלפני הכמה שנים שלי הייתי בזוגיות רצינית עד שהתחלתי ללמוד, הלימודים פתחו לי את הראש למגוון של גישות שונות ובסופו של דבר לא ראיתי את בן זוגי לשעבר באותם חיים כמו שלי, הציפיות שלי השתנו ממנו והקשר שלנו פסק ונפרדנו.
גיל 22 זה גיל נורא צעיר להכיל גם את עצמך וגם עוד מישהו, בדרך כלל עם שני הצדדים לומדים אז האמפתיה אחד לשני טבעית יותר, אבל אם רק צד אחד פעיל אקדמאית לפעמים לצד הפנוי יותר קשה לקבל את זה (בעיקר שסדרי העדיפויות משתנים). בכל מקרה מה שאת חשה הוא טבעי לחלוטין כי לא כל בני האדם ביחד לנצח בעיקר בזמן הזה שהאישיות מתגבשת למצב סופי. אני עדיין חושבת שכנראה תיפרדו כי אתם במקומות ממש מנוגדים אחד מהשני וממה שעולה מהכתוב הוא שלך דיי נמאס.
בהצלחה
אבל בחיים יש שינויים בחיים של בני הזוג שלנו שבאמת יש חוסר יכולת להכיל ולקבל אותם.
לפעמים זה חוסר בשלות בגלל הגיל (וזה בסדר גמור) לפעמים זה עייפות מהקשר, לפעמים זה באמת ציפייה שהחיים צריכים להישאר כמו שהם ושזה לא מגיע אז יש אכזבה.
גם אני מלפני הכמה שנים שלי הייתי בזוגיות רצינית עד שהתחלתי ללמוד, הלימודים פתחו לי את הראש למגוון של גישות שונות ובסופו של דבר לא ראיתי את בן זוגי לשעבר באותם חיים כמו שלי, הציפיות שלי השתנו ממנו והקשר שלנו פסק ונפרדנו.
גיל 22 זה גיל נורא צעיר להכיל גם את עצמך וגם עוד מישהו, בדרך כלל עם שני הצדדים לומדים אז האמפתיה אחד לשני טבעית יותר, אבל אם רק צד אחד פעיל אקדמאית לפעמים לצד הפנוי יותר קשה לקבל את זה (בעיקר שסדרי העדיפויות משתנים). בכל מקרה מה שאת חשה הוא טבעי לחלוטין כי לא כל בני האדם ביחד לנצח בעיקר בזמן הזה שהאישיות מתגבשת למצב סופי. אני עדיין חושבת שכנראה תיפרדו כי אתם במקומות ממש מנוגדים אחד מהשני וממה שעולה מהכתוב הוא שלך דיי נמאס.
בהצלחה
