כולם מגיעים לאותו פתרון - שמים את הילד בגן או במעון, ומשלמים
כמה שזה עולה (לפעמים כשיש תאומים כבר לוקחים מטפלת, כי התשלום למטפלת על שני תינוקות בו-זמנית כבר דומה לתשלום לגן / מעון / משפחתון). כי ברוב המקרים אי אפשר "לבקש לעבוד במשרה חלקית או לעבוד מהבית". הרוב משתדלים לרווח בין הילדים כך שבכל רגע נתון רק אחד מהילדים צריך להיות בגן (כלומר כשנתיים וחצי-שלוש הפרש. אצלי למשל יש שנתיים ו-10 בין שתי הגדולות, 5 שנים ו-9 חודשים בין השנייה והשלישית). אבל מה עושים כשמתברר שיש תאומים? ומה אם הייתה שלישייה? זה משהו שאי אפשר לשלוט בו, ואדם בוגר מבין שלא בכל דבר אפשר לשלוט, ושלפעמים אנשים נכנסים לבעיות כלכליות בגלל דברים כאלה (ואני לא מדברת כבר על דברים כמו צרכים מיוחדים/מחלות של הילדים שאי אפשר לצפות, ומובילים להוצאות אדירות). תאומים בהחלט יכולים להכניס לחובות מסוימים - גובה החובות תלוי גם בהתנהלות (למשל לא חייבים לעבור דירה אם אין אפשרות), אבל העובדה שהמחיר של טיפול בתאומים הוא יקר היא פשוט עובדה.
מדהים שאתה ממשיך לדבר על משהו שאין לך מושג בו, ועוד מעביר ביקורת על איך כולם לא בסדר לעומת איך אתה תיאורטית היית מסתדר מול המעסיק או הזיות שכאלה.