אתגרים בשיווק החיסון נגד וירוס הפפילומה:מדריך

[אנפילד]

תסלחי לי...

ואני כותב את זה מתוך רצון לעודד אותך ללמוד יותר את הנושא, אבל...
את לא מספיק בקיאה וחדה במה שבאמת הולך מתחת לרדאר בתחום החיסונים.

10 ילדים משותקים מהחיסון זה "לא נורא" אם במקביל היו 100 משותקים ממחלת פוליו.
אבל כשאין אפילו ילד אחד משותק מפוליו, ואפילו לא ילד אחד חולה, אז המחיר הזה הוא בלתי נסבל. ביחוד, כמו שפולפסגן כתבה, על רקע ההצהרות שלהם של "אפס סיכון".

אבל יש כאן תמונה רחבה יותר. החיסונים זה תרמית אחת גדולה. מעשרות אספקטים.
אף אחד מהמובילים במש' הבריאות של הנושא לא יכול לרחוץ בניקיון כפיו. הם כולם פושעים, והם יודעים שהם פושעים. לכן הם מגינים בתוקף על עצמם ועל המערכת הזו של החיסונים.
את מפספסת פה נקודה חשובה: הם לא מכחישים את נזקי החיסונים כי הם עושים שיקול מוטעה זה או אחר, לא מעריכים את הציבור מספיק, או כל נימוק בדומה לזה.
הם מכחישים את נזקי החיסונים כי אין להם שום ברירה אחרת. אם הם יודו, ולו במקרה חמור אחד של נזק, הם פותחים פה תיבת פנדורה. וכשהתיבה תיפתח, ונניח תוקם ועדת חקירה בענין, כל הפשעים שלהם יתגלו צ'יק-צ'ק.
תתארי לך את פרופ' סמוך (

) עולה להעיד בועדת חקירה ששואלת אותו מדוע הוא, יו"ר ועדת הפוליו, כותב דו"ח שמזכה את עצמו ואת מש' הבריאות בנוגע למקרי השיתוק של החיסון המוחלש. מדוע לא הוקם גוף אובייקטיבי לבדוק את זה.
אח"כ, הם ישאלו אותו כיצד הוא אישר חיסון שהוא ידע שלא עבר ניסוי קליני.
אח"כ הם ישאלו אותו כיצד הוא ממליץ לתת 10 חיסונים ביום לתינוק בן שנה למרות שהוא יודע (והוא יודע, תאמיני לי) שהפרקטיקה הזו מעולם לא נוסתה בניסוי קליני ומעולם לא הוכחה כבטוחה.
אח"כ הם ישאלו אותו איך הוא יודע מה שיעור תופעות הלוואי של חיסון כשבניסוי הקליני נותנים חיסון אחר לקבוצת הבקרה.
אם הועדה הזו תעשה את עבודתה נאמנה, ללא לחצים פוליטיים ושיקולים זרים, אותם חברה יואשמו בפשעים חמורים.
וזו תהיה רק ההתחלה...

 

[מור סגמון]

שניכם צודקים

הכסת"ח המהווה את "דרך המלך" הוא כזה שמאפשר לפצות נפגעי חיסונים מבלי להודות בכך שהחיסון פגע בהם. הנרטיב הולך בערך כך:

1. לא הוכח שיש קשר סיבתי בין החיסון לפגיעה (וככל הנראה מדובר בצירוף מקרים)

2. אם נשלול כל גורם אפשרי אחר כאחראי לפגיעה - נישאר עם האפשרות - הבלתי מוכחת(!) - שזה החיסון

3. שלא כנדרש בבית משפט בדיני נזיקין - לא נדרוש הוכחת קשר סיבתי (בסטנדרד מדעי) או רשלנות - נפצה את הנפגע - מחמת הספק - בהינתן ובהסתמך על שני הסעיפים הקודמים.

כך, ניתן לאחוז את החבל בשני קצותיו - גם פיצית נפגעים וגם לא הודית בקשר סיבתי לחיסון. הראש היהודי ממציא לנו פטנטים...

בעצם, בישראל, לא השכילו לאמץ נוסחה דומה, שתאפשר "לרדת מהעץ" מבלי להיתלות עליו, וכאן מדובר בטעות אסטרטגית גדולה מאד (מצידם) שתחזור (וכבר חוזרת) כבומרנג.

 

[rainbow i]

אין על מה לסלוח

ובאמת, אני לומדת, לפי מיטב הקצב שלי, את הנושא על שלל היבטיו.
אני חושבת שיש לי איזו תמונה מה באמת הולך כאן...ואין לי ספק שיש לי עוד המון מה ללמוד.

אני מוכנה להגיד, באופן אישי, שנדרש ממני כוחות של התעלות, וממש יכולת לחתוך כל זיקה, פניה או גישה אישית ורגשית כדי להיות מסוגלת לכתוב ולבחון את הדברים מנקודת מבט בלתי אישית ומנותקת לחלוטין ממה שנוכחתי בו בפועל עד היום.
לא פשוט לי לנטרל כל צד אישי - ולהסתכל על הדברים בצורה טכנית וסטטיסטית בלבד.

לפי הגישה הטכנית הזאת - אילו היתה פורצת כאן מגפת פוליו, והיו מאה משותקי פוליו, ועוד עשרה גיאן ברה מהחיסון, סה"כ היו 110 משותקים.
משרד הבריאות לשיטתו באדיבותו ובאחריותו הרבה לבריאות הציבור בכלל, ולבריאותם של ילדינו בפרט - הושיע אותנו מאותם מאה נפגעים. והחשוב יותר, הושיע אותם, הגן עליהם והציל אותם.

נראה לי שכולנו מבינים שבכל וועדה, לפחות לעניין הצדקת חיסון הפוליו המוחלש - אולי במחיר עשרה נפגעי גיאן ברה - בסופו של דבר העובדה שלא חלה בארץ איש במחלת פוליו ולקה בשיתוק בעקבותיה, תיזקף לזכותם של מקבלי ההחלטות.
וכמובן, ברגע שיוצגו בפני וועדה כזאת מספרים של ילדים שחלו בגיאן ברה בשנים קודמות...
ולא יקום אף רופא אחד שיוכל לטעון, וגם להוכיח - שהגיאן ברה נגרם מהחיסון, וועדה הכי אובייקטיבית שבעולם תסיים את ענייניה במסקנות דומות מאוד לאלו של הפרופ'. (

)
אפילו הד"ר רוזנטל, בראיון שראיתי בתכנית בהשתתפותו, נזהר עד מאוד מאוד בדבריו, ואינו טוען שחיסון גורם לפגיעה - אלא רק מהווה "טריגר לגן רדום".

ראיתי מה עלה בגורלה של הדר' דיאנה פלשר, כטוענת יחידה שניסתה לקום מול יותר מעשרים מומחים. וזה מה שעלה בגורלה רק בינתיים... אני מקווה בכל לבי שלא מחכה לה בסיבוב עוד איזה זובור-קולגות.

הדבר שניסיתי לשים עליו את האצבע הוא שבמדינות אחרות כבר הצליחו להגיע לנוסחה "משפטית" שמאפשרת להכיר בקיומם של נפגעי חיסונים, מבלי שיעופו ראשים.
חשוב לי מאוד הדבר הזה.
חשוב לי כרגע יותר מדחף נקמנות, ויותר מלרצות שראשים יעופו.
זה חשוב לי כל כך - וממש בלבי, זאת על מנת שילדים שנפגעו מחיסון יטופלו בהתאם.
מצדי שהמומחים יקבלו את הפטור מהאחריות המשפטית, ויישארו להתמודד עם ראי מצפונם האישי...
אבל, שלאותם מומחים יפתח הגשר (הרפואי והמשפטי) שמאפשר להם לא להכחיש יותר את קיומם של נפגעי חיסונים.
שיפתח ראשית ודחוף, יפה שעה אחת קודם - המסלול הרפואי שחוסך בהכרה וביודעין ובמכוון מתן חיסונים נוספים לילדים שנפגעו.
שלא יהיו עוד ילדים שמפאת אי הכרה ברגישותם ובפגיעתם - יידרש מהם לקבל עוד מנות של חיסון.
גם בדוח שצירף מור בשרשור האחר, של השופטת בדימוס בלהה כהנא, היא נוגעת בנושא הזה.
לילדים שנפגעו מחיסון אסור לקבל עוד חיסונים.
אי הכרה מצד המומחים בפגיעה מחיסונים - גורמת בהכרח לפגיעות חוזרות ונשנות בילדים שכבר נפגעו.
אי הכרה במקדמי רגישות פוטנציאליים לפגיעה מחיסונים - גורמת לפגיעות בתינוקות שאלמלא מתן חיסון, ייתכן מאוד שכלל לא היה מופעל אותו "טריגר".

וברמה הכי אישית, לא טוב לי עם עשרה ילדים שנפגעו בעקבות החיסון. יש לי הרבה יותר ממושג מה עובר עליהם ועל משפחתם.
לא טוב לי אפילו עם ילד אחד שנפגע בעקבות חיסון. הכי אני דואגת בלבי לתינוק שנפגע. אין כמו מה שעובר עלינו כדי לדעת מה נדרש כדי להתמודד עם פגיעה בתינוק.
ולכן - עוד לפני החבות המשפטית, ולפני הוועדות למיניהן, ולפני לחפש איזה ראשים להעיף ולאיזה מרחק - הכי דחוף בעיני, לעצור את הדבר הנורא הזה. שהילדים שנפגעו לא יקבלו עוד חיסונים כי מישהו החליט להתעקש שזה לא מהחיסון.
שכל רופא טוב ואחראי בישראל יהיה יכול להמליץ בפה מלא, בקול רם ובכתב למטופל שנפגע מחיסון, שלא להתחסן יותר.
ושכל רופא או מומחה - יוכל להמליץ למטופל הנמצא בקבוצת סיכון - לדחות חיסון, ולהימנע מחיסונים מסוימים מבלי שזה ייחשב "עבירה" או פגיעה בבריאות הציבור, אלא להיפך.
שאף רופא טוב בישראל לא יאלץ להמליץ להימנע מחיסון רק בשיחה "שלא לפרוטוקול".

זו דעתי

 

[אנפילד]

דעתי

ועדה אובייקטיבית לא היתה קונה את הסיפור של מש' הבריאות שהוא מנע 100 מקרי שיתוק:

א. גם שמצאו כמויות גדולות יחסית של פוליו בביובים, כשהעריכו שאלפי אנשים בישראל נושאים את הנגיף - לא היה מקרה תחלואה אחד. כי כולם היו מחוסנים במומת? אין דבר כזה. אין אף חיסון עם הגנה של 100%. אפליו עם ההגנה 98%, היו ציריכם להיות עשרות חולים בפוליו. לא היה אף אחד.

ב. הנסיגה בכמויות הוירוס בביוב החלה כבר באזור ה-25 לאוגוסט, בזמו שחיסנו אולי 250,000 ילדים בלבד (20% מאוכ' היעד). בכל מקרה זה היה שלושה שבועות אחרי תחילת המבצע בדרום ושבוע אחרי תחילת המבצע הארצי - זמן מוקדם מדי מכדי שהחיסון יוכל להשפיע - על פי דבריהם של מומחי מש' הבריאות.

ג. החיסון המוחלש שניתן, יעילותו נמוכה באופן עקרוני, ונמוכה במיוחד לאחר מנה אחת בלבד (אף אחד לא בדיוק יודע - כי לא נערך ניסוי קליני לחיסון הזה. בחיסון מקביל נמצא כי החיסון יצר נוגדנים ב-20% מהתינוקות שקיבלו אותו, אם כי סביר שבילדים גדולים יותר האחוז יהיה יותר גבוה.).

(ויש עוד, אבל כבר זה מספיק להראות שאין להם קייס).

לגבי הילדים המשותקים, אפשר בהחלט לערוך בדיקות מקיפות שאולי כן יראו קשר לחיסון. כמובן שלא עושים זאת, לא רוצים לדעת. כאמור, אם הועדה היתה רצינית, יש בהחלט אפשרות שהיו חוקרים ומוצאים קשר ביולוגי-סיבתי לחיסון.
בכל מקרה, אפילו מחקר סטטיסטי יראה שיש מתאם בין החיסון והשיתוקים. כשהפושעים של מש' הבריאות ניסו להראות שגיאן-בארה קורה כל הזמן עם או בלי החיסון, הם התאמצו מאוד להראות תמונה סטטיסטית מאוד מסוימת ונמנעו כמו אש מלספק את הסטטיסטיקה הקובעת (למרות שנשאלו בפורומים): כמה ילדים חלו בשיתוק בספטמבר-אוקטובר 2013 לעומת ינואר-אוגוסט 2013? כמה ילדים חלו בשיתוק בספטמבר-אוקטובר 2013 לעומת אותם חודשים בשנת 2012?
זה שהם נמנעו מלפרסם את הסטטיסטיקה הזו, שמבחינתם היתה הכי משכנעת אם היתה תומכת במצג שלהם - מעיד שהיא היתה כנגדם, ועל כן הם הסתירו אותה.

לגבי נפגעי חיסונים במדינות אחרות, לצערי זה רחוק ממה שאת חושבת. מור, כותב נכון שבישראל לא מפצים בכלל (או מספר מקרים אפסי) ושזו שערוריה ומעיד שהם מטייחים את פגיעות החיסונים, כי הנה, בארה"ב מפצים הרבה יותר ותוכנית החיסונים מאוד \דומה, אז לא סביר שבישראל אין נפגעים.
אבל, וזה חשוב, גם בארה"ב מפצים פרומיל מהפגיעות של החיסונים. פרומיל (אחד מאלף). כמובן, אין סטטיסטיקה אמינה אבל זה משהו זעום כזה.
בית הדין הפדרלי לחיסונים מפצה כמעט אוטומטית על מספר קטן של פגיעות "מוכרות" (שוק אנפילקטי, וכאלו) ולא מפצה על שאר עשרות ומאות הבעיות שהחיסונים גורמים.
לא יודע לי בדיוק מה קורה במדינות אחרות, אבל אין סיבה לחשוב שהמצב שם עדיף, למעט אולי איטליה שם יש איזה גל של מקרי פיצוי על אוטיזם ופגיעות חמורות אחרות.
מדוע? כי אותו מנגנון עובד גם שם. אסור להם לפתוח את תיבת פנדורה. הם, כמו שמור כתב, מפצים על מספר קטן של פגיעות, בלי להודות באמת בקשר. בשתי מילים: עלה תאנה.

אז נכון שבישראל מצבנו גרוע במיוחד, אבל בשאר המדינות הוא ממש לא טוב בהרבה.



ד"ר רוזנטל נזהר מלומר את דעתו המלאה על חיסונים. נכון שהוא אינו מועסק על ידי מש' הבריאות או גוף מסונף לו, אבל מש' הבריאות יכול למרר לו את החיים, אם ירצה, כפי שעושים עכשיו לד"ר אריה אבני.

 

[מור סגמון]

מסכים לגבי פיצוי נפגעים בעולם

לגבי פסיקות ועדה על נפגעי הפוליו - לא בטוח שועדה "אובייקטיבית" היתה מרשיעה את משרד הבריאות.

המונח "אובייקטיבית" אולי מתייחס לאנשי מקצוע בלתי תלויים (לא פרופ' סומך), אך מרביתם נתונים לנורמה המקובלת לאובייקטיביות, ולא יבדוק באופן אובייקטיבי מדעי.
לדוגמא, אם מקובל לערוך מחקרי בטיחות ללא פלסבו נקי - אז זה יהיה מקובל עליהם כמחקר תקין, פשוט כי זו הנורמה המקובלת במחקר.

מה שועדה כזו היתה צריכה לעשות, כדי לצאת "בסדר" עם כל האינטרסים, זה לומר: קשה לקבוע בודאות קשר סיבתי, אך בהיעדר גורם אחר הנראה לעין, עלינו לפצות, מחמת הספק, את אותם נפגעים.

 

[rainbow i]

עברתי שוב לאט לאט

על הקובץ שצירפת, של השופטת בדימוס בלהה כהנא.
לאט - כי אני מודעת לעובדה שכל פסקה, ולעתים גם כל מלה במסמך שמנוסח בנוסח משפטי יכול להיות פתוח לפרשנויות רבות אפילו על קוצה של מלה. (אין כמו היכרות טובה עם מילון השדות הסמנטיים כדי להבין איך אפשר להזיח מלה אחת שמטה את כל הפירוש והמשמעות של משפט מילולי).
הנה ציטוט אחד מתוך הקובץ:
"3) לאפשר פיצוי לנפגעים
החוק קובע פיצוי קבוע ומוגדר. קביעה זאת מייתרת את
הצורך להוכיח את גובה הנזק, מפשטת ותורמת לדיון
ולעניין עצמו. החוק קובע פיצוי של 250,000 ₪ (כ-
100,000 דולר ארה"ב כשערו באותה עת) לנפגע הסובל
מנכות מלאה (%100) ולמקרה מוות של מבוגר כתוצאה
מחיסון, ופיצוי של 10,000 ₪ בגין מקרה מוות של פעוט.
הפיצוי בגין נכות בשיעורים נמוכים יותר, נגזר מהפיצוי
בגין נכות מלאה בהתאם לגובה הנכות שנקבעה".

כשמדובר בסכומים כל כך מגוחכים ואבסורדיים של פיצוי - ברור שאין אף עורך דין, שעניינו להיטיב עם מרשו, וכמובן גם עם עמלתו שלו באותה הזדמנות שייעץ למרשו לבחור לנקוט בקו הזה.
ביחס לחלק שמתייחס לפיצוי מבוגרים בגין נכות, או מוות - גם הסכומים שמדובר בהם מגוכחים (אפילו פנייה לקבלת קיצבה בגין נכות מביטוח לאומי עולה על השיעור הזה). וגם, שהרי ידוע לכל - מרבית המתחסנים, במיוחד בחיסונים שיצא להם מוניטין של פוטנציאל לפגיעה, אינם מבוגרים כלל.
בנוגע לקביעת נכות לילד או פעוט - גם אז מדובר במצב שבו לא כדאי להורה לנסות לפנות למסלול המשפטי.
וממילא, גם כשקצבת הנכות היא מלאה - היא אינה מכסה את הצרכים של ילדים שנפגעו (לדרגות נכות קשות).
10,000 ש"ח לפטירה של פעוט?
לדעתי אין בארץ אף עו"ד שישית את זמנו על העמלה מסכום כזה. על אחת כמה וכמה - כשאין בנמצא אף לא מומחה אחד שיסכים לחתום שלחוות דעתו החיסון גרם לפטירה, או אפילו גרם ל"טריגר" שהוביל לפטירה.

מה שמשאיר בידי הורים, עורכי דין ורופאים רק את המסלול המשפטי בסגנון תסמונת רגל כחולה - או המסלול הרגיל שמתווה בשיתוף פעולה חלקי עד מלא שקיים כיום בין משרד הבריאות, המוסד לביטוח לאומי, ומשרד החינוך (בגילאי חינוך חובה).

באמת, עם יד על הלב - כהורה, אין פיצוי כספי שיכול להיות הולם על פטירה של ילד. אבל 10,000 ש"ח זה אפילו לא הסכום ש"השקיעו" ההורים על רכישת צרכיו הראשונים של תינוק שבא לעולם. 10,000 ש"ח זה אולי רק עגלה, וכיסא בטיחות לאוטו.

לכן - בנושא הזה של ציפייה לפיצוי כספי בגין פגיעה מחיסונים, לפחות כפי שמנוסח כיום, אני באמת לא מוצאת טעם.

אני מנחשת שלא בכדי נוסחו הדברים כך. לחוק הפיצוי יש טעם וריח של שיתוף פעולה מלא בין מומחי המשפט ומומחי הבריאות. גובה הפיצוי הוא כל כך סר-טעם, שזה באמת מייתר כל ניסיון לצפות שמישהו בכלל ירצה לבקש פיצוי מה"קרן לנפגעים" הזאת.
במיוחד כשנהוג בארץ שאם הגשת תביעה לפיצוי במסלול אחד - אין לך יותר אפשרות לדרוש פיצוי נוסף במסלול אחר.
כך בדיוק נראה הסכם הפשרה שהושג לפיצוי החיילים ל"חיסון האנתרקס". וגם שם דאגו הרשויות שלא להגיע לפסק דין שבו נכתב במפורש ש"החיסון גרם לפגיעה".

כשאתה ואנפילד כותבים שאין אף אדם אחד בארץ שפוצה על ידי הקרן הזאת, זה גורם לי לחייך (בעצב). אין אף אדם אחד בארץ שרוצה להיות מפוצה על ידי הקרן הזאת.
וכפי שהדברים מנוסחים כיום, גם לא יהיה אדם כזה.

אני מבינה את מה שאנפילד אומר בנוגע לארצות אחרות, המצב המשפטי הוא אולי כזה שמאפשר רק לפגיעות חמורות ביותר לקבל פיצוי (אולי, ורק בחלק מהמקרים), אבל עצם הלגיטימציה - והסכמות שהושגו בין רשויות משפט ורשויות בריאות בארצות האחרות מאפשרות לרופאים להכיר בעובדה שיש פגיעות מחיסונים.
ההכרה הזאת כבר לא צריכה להיעשות במחשכים, בסתר, בחצי פה - או בחצי נטייה להיות רופא וחצי נטייה להיות הומאופט.
אפילו ההודים אומרים בפה מלא שיש נפגעים מחיסונים. וגם היפנים. שלא לדבר על מרבית האירופים והאמריקאים.
בכל העולם כבר מזמן התקבלה העובדה הזאת.
ורק אצלנו, מדינה שבהחלט מתהדרת במיטב מוחות מדעיים, וחוקרים ורופאים מצטיינים בתחומם - מתמידים בהתעקשות לא להכיר בזה.
בארצות האחרות הכירו - ולא "עפו ראשים".
בארצות האחרות זו כבר מזמן לא "קונספירציה", והיצרניות ממשיכות ליהנות מהפירות (הבאושים בחלקם) של תוצרתם.

וכיוון שכך, ועדיין לא הגעתי עם עצמי לפתרון החידה הזאת אין לי אלא לחשוב שיש עוד... מי שניזונים ומתפרנסים היטב-היטב מהקו הרשמי הזה. יש לי כמובן איזה ניחוש מלומד בנושא. אבל - אני חוששת שבסופו של דבר מספר הנפגעים עולה בהרבה מעל מה שציפו. והמצב כיום הוא שמערכת הבריאות שהקימה את הגולם הזה על עצמה, אינה עומדת בפרץ - ומגלגלת את התוצאות לפתחו של משרד החינוך, שבשום אופן אינו עומד ואינו יכול לעמוד בזה - ולכן מתקרב לסף קריסה, תוך נסיונות לגלגל לפחות חלק מהעומס לידיה של הרווחה.
ומשם - לא יאמן - ישנם מקרים שבהם ילדים מוצאים על ידי בתי משפט מחסות הוריהם אל מוסדות ואשפוז בכפייה - בניגוד לרצונם של הורים. כשלעתים - לא יאמן עוד יותר - אחד הסעיפים שבהם משתמשים נגד הורים, הוא סעיף של אי-חיסון הילד, כטענה משפטית שעל פיה ההורה אינו דואג לבריאותו ורווחתו של ילדם כראוי.
וכל אלו - בעיוות נוראי - שנוצר ישירות על ידי אי הכרתם של הרופאים והמומחים בקיומן של פגיעות מחיסונים.

ובכל הפולמוס הזה שנוצר סביב חיסון הפוליו המוחלש, ואחוז המתחסנים - שאלה שאולי ראויה היתה להישאל - בין כל הפילוחים לאזורים ולישובים, מהו אחוז המתחסנים בקרב הילדים המוגדרים asd, add,adhd וכו'. מהו אחוז המתחסנים בגני התקשורת ובגנים השפתיים? לדעתי? קרוב מאוד ל-אפס.

 

[מור סגמון]

יפה כתבת (כרגיל...)

באתר שלנו, בדף על פיצוי נפגעי חיסונים בישראל, אנו מסבירים מדוע המצב המשפטי בארץ הוא למעשה עקר עבור נפגעי החיסונים. אין באמת מסלול כדאי עבור נפגעי החיסונים לזכות לסעד משפטי - לא דרך הקרן ולא בתביעת נזיקין. כפי שכתבתי כאן, המדינה צריכה להקים את המנגנון - באופן שיעבוד! אבל כמובן שהיא בניגוד עניינים להקמת מנגנון שכזה...

מי שמרוויחים מזה, או לפחות נדמה להם שהם מרוויחים מזה, זה קודם כל משרד הבריאות.
כדי להבין את זה, צריך לזכור ששיעור ההתחסנות בציבור זה הגביע הקדוש עליו יש להגן בכל מחיר. מאחר וכל פריצה לדיון הציבורי על קשר אפשרי של פגיעה קשה לחיסון תביא מיד לירידה בשיעור המתחסנים, אסור שדבר כזה יקרה - בכל מחיר(!). זה, על רגל אחת, המזין הנצחי של מצב זה. לכן, הנוסחה שמצאו במדינות אחרות שעובדת, היא ללכת עם ולהרגיש בלי - נפצה את הנפגעים (ולו קומץ מהנפגעים) - אבל לא נודה פומבית שיש קשר סיבתי בין הפגיעה לחיסון.

את רואה לאורך ההיסטוריה דוגמאות נוספות למעשה הלוליינות הזה - איך מתקנים את נזקי החיסונים מבלי להודות שהחיסונים אחראיים לזה.

1. הוצאת הכספית ממרבית החיסונים - ההסבר הפומבי: בגלל שיש הורים שחוששים מהכספית - נוציא אותה. לא בגלל שהכספית גורמת נזק, כמובן.

2. החלפת חיסון השעלת - ראי בפרוטוקול ועדת הכנסת ממנו הבאתי כאן בעבר: באותו דיון, נלחמים נציגי משרד הביראות לנקות את חיסון השעלת הישן ("במחקרים שנעשו על שנים וחצי מיליארד ילדים נמצא שהחיסון לא גורם לפגיעות כאלו...") ומצד שני מבקשים תקציב להחליף את החיסון בחיסון החדש, כפי שנעשה בשאר העולם המערבי...

3. חיסון הפוליו: האם הגיע זמן לשינוי?
[[Arch Dis Child 1998;78:571-574

[דיון בשאלה האם יש להוסיף לחיסון הפוליו האוראלי הבלעדי באנגליה גם חיסון מומת, או שיש להשאיר מדיניות חיסון אוראלי בלבד על כנה]

"...כמעט כל מקרי הפוליו הבודדים [במדינות בהם המחלה אינה מתפרצת יותר] נגרמים על ידי נגיף הפוליו המצוי בחיסון עצמו [כלומר, על ידי החיסון], ...
"זה ברור, על פי הניסיון בארה"ב, ש [פוליו מהחיסון עצמו] קשור עם שיתוק קשה קבוע ולעיתים מוות, בדיוק כמו הזיהום מסוג הפרא [הנגיף הטבעי]"
...
"...כדאי גם לשקול את ההשלכות הפוטנציאליות על תכנית החיסונים...באם מקרים כאלו יקרו, כאשר יקרו, יעוררו את תשומת לב התקשורת והחקיקה כפי שעוררו חיסוני השעלת לפני 20 שנה. זה בהחלט יהיה כדאי לשנות לפני, מתוך ראיית הנולד, ולא בתגובה לירידה באמון הציבור בחיסון..."

4. "ישראל, פברואר 2013, פרופ' רון דגן: "יש כאן מתן זריקות לבנות בגיל העשרה שחלק נותנים ב-3 מנות. צפויות תופעות לוואי רבות. בשבוע אחרי קבלת החיסונים צפוי שיקרו בלי קשר לחיסון הרבה ארועים רציניים: התעלפויות, פטירות ופירכוסים. צריך להביא זאת בחשבון. גם אם זה לא רציונלי, הרי אם הדבר יקרה בכתה זה עלול לפגוע במעמד החיסונים . הדבר קורה בכל העולם כל הזמן... לגבי תופעות הלוואי, אנו צריכים להיות מוכנים מראש ולא לפעול אחרי שיקרו. מציע להוועץ בנציגים מאנגליה איך עשו זאת. יש להערך למתן החיסון החדש"
[מתוך ישיבת הועדה המייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים, 11 בפברואר, 2013, דיון על הכנסת חיסון וירוס הפפילומה (גרדסיל) לכיתות ז'-ח':]


ואני אומר - היושרה דורשת הרבה מעבר לזה, אבל בתור הצעד הראשון, בבחינת כיבוי שריפה בוערת, אסתפק בנוסחה הנ"ל שתאפשר לפחות לפצות את הנפגעים.

 

[rainbow i]

לדעתי

ואני לגמרי עוזבת את עניין היושרה בצד - לא יהיה אף נפגע שבאמת יבקש פיצוי מהקרן הזאת.
לא מבינה למה להסתפק בנוסחה הנ"ל, היא גורמת יותר נזק מתועלת - במיוחד כשלנפגעים יש אפשרות לתבוע פיצוי גבוה בהרבה בכל מסלול אחר, רק לא זה.
תסלח לי, אני באמת מתנצלת, אבל גם אילו היית הורה מאוד-מאוד מבוסס כלכלית - ויכולת לאפשר את מיטב התמיכה הטיפולית במימון פרטי לטיפול וניסיונות שיקום לילד שסובל מנכות של מאה אחוז, לא היית יכול להרשות לעצמך "לבזבז" או להפסיד את קצבת הנכות (זעומה ככל שתהיה, היא עדיין גבוהה בהרבה) עבור להוכיח את העיקרון שהנה יש אדם אחד שהמדינה מכירה בהיותו נפגע חיסונים.

אולי רק לסבר את האוזן (במקרה הזה את תוצר המקלדת) - אבחון ילד, שבסופו של דבר מוביל לקביעת נכות כללית, באופן פרטי עולה בין 30,000 ל-50,000 ש"ח. ויש גם יותר. זה רק אבחון.
טיפול יחיד (של פחות משעה) ע"י מרפא בעיסוק עולה בין 250 ש"ח ל-700 ש"ח, תלוי במידת הניסיון והוותק.
בעשרה טיפולים כאלו סיימת את כל קצבת הנכות החודשית של ביטוח לאומי. (ע"י מטפל שזה עתה סיים את לימודיו).
זה מסתכם ב - שתי שעות בשבוע, בממוצע.
אם רוצים לקדם ולשקם היטב ובמהירות ילד שנפגע (מגיאן-ברה, לדוגמה) - צריך כשלוש שעות ריפוי בעיסוק ביום. ועוד הדרכת הורים, ובנוסף עבודה אינטנסיבית נוספת עם הילד.
בסוגים אחרים של נכות - נכנסים לתמונה גם קלינאי תקשורת, מטפלים רגשיים, מטפלים משפחתיים ועוד שלל טיפולים מומלצים ע"י המומחים בתחום...(רכיבה טיפולית, שחיה טיפולית, הידרותרפיה, ספורט טיפולי, ליטוף כלבים, טיפול ביצירה ועוד).

בחשבון גס ממש - במסלול פרטי העלות לשיקום איכותי של ילד היא כ-35,000 ש"ח בחודש. וכמובן שזה אינו מבטיח כלל את שיקומו, ואף לא מבטיח שיפור של ממש במצבו.

תוך פחות משנה אתה מסיים את כל הסכום ש"הוקצה" ע"י הקרן הזאת לנכות (של מבוגר?) - כיוון שלא ראיתי שם מה גובה הסכום לילד.

כך לדעתי, גם הורה מאוד אמיד - לא יכול להרשות לעצמו להתייחס בביטול להחזר של כעשירית מהסכום ע"י ביטוח לאומי.

 

[מור סגמון]

זה נכון, אבל...

אני טענתי שהמדינה צריכה להקים את המנגנון באופן שיעבוד. אם גובה הפיצוי שהקרן הנוכחית מציעה אינו גורם לזה לעבוד - אז זה לא עובד וצריך לשנות את זה.

בנוסף, יש לזכור שההתקדמות תהיה הדרגתית. כאשר יהיה מנגנון כלשהו שיכיר בנפגעים, ופחות חשוב מה גובה הפיצוי שהראשונים יקבלו, תהיה לגיטימציה "לפתוח" את זה. נפגעי החיסונים יהיו "על השולחן", יהיו דוחות וסטטיסטיקה ותשלומי פיצויים וכו'. נוכל למנף לחץ ציבורי, השופטים ידעו על אפשרויות הפגיעה של החיסונים, יהיה עוד סעיף שמשרד הבריאות יצטרך לדרוש ממשרד האוצר וכו'.

כאנקדוטה לחיזוק דברייך המתייחסים למצב העכשווי, בפועל, מסיפורי הורים שבעבר ניסו לממש פיצויים מהקרן, הציעו להם סכום זעום של כ 70,000 (נאמר שהיום זה היה דומה יותר ל 120,000), עבור פגיעה מוחית קשה, מחוץ לפרוטוקול הקרן (יענו, מתחת לשולחן, ללא תיעוד) תמורת חתימה על שתיקה בנושא. ההורים ניפנפו אותם וסרבו לקבל את הפיצוי הזעום הזה.

 

[אנפילד]

נפגעי חיסונים צריכים לקבל מעמד כמו של נכי צה"

ל.
גם אלו וגם אלו מסרו את בריאותם על מזבח ביטחון המדינה.

 

[rainbow i]

מה עושים לד"ר אבני?

 

[מור סגמון]

לינץ'

הוא מתח דברי ביקורת על הפרקטיקה המקובלת ע"י האונקולוגים לטיפול בסרטן (הקרנות, כימו), בסגנונו הישיר, ובמשרד הבריאות הזמינו אותו ל "שימוע", על זה שפגע בציבור האונקולוגים וכו'.
הוא נדרש עכשיו לחזור אליהם לדיון נוסף ובו הוא צריך להציג תימוכין לדברים שאמר.

 

[Markup]

נשמע לי לגיטימי לדרוש דבר כזה, לא?

 

[rainbow i]

הייתי בטוחה שזכרתי משהו

ממש מכאן מהפורום.
יש איזה מקום שבו מצוטטים הדברים של ד"ר אבני? הוא היה בוטה במיוחד, או מתח ביקורת שמופנית באופן אישי למי מהמומחים?
לא מזמן תהיתי בנוגע לדוח ג'מה, ומתי הוא יתורגם...
מסתבר שבחלקו לפחות הוא כבר מתורגם. ותימוכין מגובים ע"י מחקרים כבר יש.

מה זה אומר בעצם, הליך של שימוע? זה משהו ששייך לתחום האתיקה? זה משהו עם תוקף משפטי?

 

[מור סגמון]

מסכים לגמרי

הדחיפות שבנורמליזציה של נפגעי החיסונים - מדוייק.

באשר לפוליו, ראי איך סיימנו את מאמר התגובה הזה למאמרה של ד"ר לנדסמן, בסביבות אוגוסט-ספטמבר:

"
לפי המידע הידוע על החיסונים האמורים ועל התנאים והנסיבות בישראל, נראה שמשרד הבריאות החליט להמר על האפשרות שחיסון המוני של ילדים בחיסון חי-מוחלש יבלום מצידו את התפשטות הנגיף ויסתיים ללא תופעות לוואי חמורות. אפשר וצריך להתווכח עם בחירה זו. לאחר שמשרד הבריאות נקט בפעולה פרו-אקטיבית הוא תמיד יצא צודק: אם יעלם הנגיף הטבעי ללא פגע - זה בזכות מבצע החיסון. אם יפגע הנגיף הטבעי או הנגיף המוחלש מהחיסון במישהו - זה יהיה מחיר בלתי נמנע וקטן יחסית למה שהיה יכול להיות כאן אלמלא חיסנו בחיסון המוחלש. את האפשרות שהנגיף היה עוזב אותנו ללא מבצע שתי טיפות לא נוכל לבחון עכשיו ואם היה בוחר אותו משרד הבריאות, כמו בשנים הקודמות כאשר היו כאן "בידודים חולפים", היה מסתכן באחריות לחולי פוליו בודדים שהיו נזקפים לחובתו.
"