לאף אחד לא בא לפרנס אף אחד. גם את הילדים שלהם,
אם אפשר היה לקבל כסף עבורם שיספק את כל צרכיהם וכו' במקום לפרנס אותם, הם היו שמחים. וכנ"ל הנשים, גם הן היו שמחות לא לפרנס אף אחד.
וכולם היו שמחים גם לא לפרנס את עצמם. אם מחר היו דופקים בדלת ונותנים להם צ'ק של מיליונים, אף אחד לא היה אומר, לא תודה, אני רוצה לפרנס בעצמי. אולי הוא היה ממשיך לעבוד, כי הוא נהנה לעבוד או וכו', אבל על החלק של לפרנס לאף אחד אין בעייה לוותר.
כך שזה שלאנשים לא בא לפרנס מישהו לא אומר כלום.
ולמה אתה קורא גידול ילדים? נניח, הטענה היא שאמא רוצה לבשל לילדים שלה? כי היום לא יודעת אם ברוב המשפחות אבל בהרבה מאוד משפחות (חילוניות הכוונה) האבא הוא זה שמבשל. אז מה הוא אותו דבר שגורם לנשים סיפוק ולגברים לא, שהאבולוציה קבעה? היתכן שאתה מדבר פשוט על מוסכמות חברתיות/הכרח שנובע מהמצב של העבר, שאין בינן לבין אבולוציה דבר?
כן, האמהות הן אלה שנושאות את התינוק ברחמן (אם כי היום יש גם כאלה שעושות אאוטסורסינג גם לזה) ומניקות אותו (אם הוא יצא מהרחם - וגם אז, לא כולן) - וזה משהו שהגברים לא יכולים לעשות. מעבר לזה, נראה שהכל עניין תרבותי, ומוכתב לא מעט על ידי החינוך והפערים שעדיין יש בשוק העבודה בין גברים ונשים.
אישית, אני נהנית מאוד לגדל את הילדות שלנו. אבל גם בעלי נהנה מאוד לגדל את הילדות שלנו.
המהות שלי אינה גידול ילדים, ובוודאי שלא לידה (למעשה, לא בלתי סביר להניח שאני בכלל לא מסוגלת ללדת בכוחות עצמי. כל הילדות שלי נולדו בניתוחים קיסריים).
ולגדל ילדים זה לא לפרנס אותם. מזה, כאמור, כולם היו שמחים להימנע אם היה אפשר.
אגב, אני לא מנסה לטעון שאין אבולוציה, או שהאבולוציה לא עשתה דברים כאלה ואחרים. אני מנסה לטעון שפעולות האדם אינן אוטומטיות, קבועות מראש ומוכתבות אך ורק על ידי האבולוציה, והחלק של הסביבה, החברה ,התרבות, וכו' (כמו גם מוחו המפותח יחסית למיני בעלי חיים רבים אחרים, שטווח פעולותיהם באמת מצומצם בהרבה, ושגם מאפשר לו לקלוט, ללמוד ולעבד את אותה סביבה) משפיע מאוד על מה אדם בוחר לעשות, מה הוא רוצה, ממה הוא נהנה, וכו'.