Horse Wishper
New member
בגלל ששרשור הפיקים נעלם לו איי שם
אני שמה שוב את הסיפור שלי... חלק א': סאנגו ומירוקו ישבו על הדשא סמוכים זה לזה במרחק של חצי מטר, הרוח הקרירה העבירה בסאנגו צמרמורת והיא חיבקה את עצמה. היא הסתכלה על מירוקו שעצם את עיניו ונראה שקוע בהרהורים. היא הסמיקה קלות כשאמרה את שמו. "לאינויאשה יש ממש סיפור אהבה מסובך..." שברה סאנגו את השתיקה. מירוקו פתח את עיניו והסתכל עליה. "היא כל כך יפה..." חשב ובחן אותה. יפה כמו תמיד, שיערה החום כהה התפזר ברוח ועיניה היו יפיפיות. "כן..." ענה מירוקו "הוא לא טוב באהבות הבחור... אוהב את קיקיו, עובר לקגומה, חוזר לקיקיו ושובר את ליבה של קגומה..." סאנגו נאנחה, היא לא הצליחה לפתח את השיחה. היא כל כך רצתה לשמוע שוב את צליל קולו העדין של מירוקו, שתמיד התרגשה ממנו מחדש... מירוקו נאנח גם, הוא החליט שהלילה זה הלילה המתאים... הלילה הוא יתוודה... מירוקו התקרב קצת לסאנגו ואמר בקול חלש ומעביר צמרמורת נעימה: "אולי אני אוהב להתחיל עם בנות ואני מבין בהן, זה דיי תחביב בשבילי, אבל קשה לי להפגין רגשות... כמו עכשיו...." הוא הסתכל אליה והם היו קרובים זה לזו, אבל עדיין לא מספיק. סאנגו הסתכלה עליו והסמיקה, הוא התקרב אליה קצת יותר והסתכל עליה בישירות, עכשיו הם היו כמעט אף אל אף, ולשניהם היה סומק קל אבל נחישות גדולה יותר. סאנגו הרפתה מחיבוקה העצמי והתחילה לשבת בנוחיות. "אולי זה באמת תחביב..." לחשה סאנגו "אבל אתה באמת הרגשת פעם משהו מיוחד לאחת מהבנות שהתחלת איתן?" היא ציפתה לתשובה. היא רעדה קצת. "הפסיקי את זה!" אמרה לעצמה "תהיי רגועה..." היא נרגעה והסתכלה עליו. "כן..." לחש מירוקו "עכשיו..." והתקרב...... סאנגו ראתה שהוא עוצם את עיניו והתרגשה. מבין השיחים קפץ שיפו בבהלה והבהיל את סאנגו ומירוקו, והם התרחקו זה מזו בסומק עז. "מה קרה שיפו?" סאנגו הראשונה שהתעשתה אחרי כמה שניות. "קירארה נעלמה!!!" אמר כמעט בבכי, שיפו היה כמעט חברה הטוב ביותר של קירארה, פתאום דאגה הציפה את סאנגו, היא תפסה בידו של מירוקו והרימה אותו. "בואו לעזור לי לחפש אותה!!!" צעקה ושכחה את השיחה שהיה לה לפני זה עם מירוקו. מירוק היה נבוך ועדיין הסמיק, זה- עוד לא קרה לו... סאנגו התחילה לרוץ בין השיחים והעצים העבותים בצעקות: "קירארה!!!!! קירארה!!!!! קירארה!!!!" עורבים וינשופים ברחו מהחורים והיא שמעה את צעקתו המבוהלת של אינויאשה. הוא בא מעבר לשיחים, פרוע שיער. מירוקו גיחך לעצמו, זה נראה מוזר, כל השיער הלבן שתמיד ישר היה כמו רעמה מסביב לראשו של חצי שד הכלב- אינויאשה. הוא אמר: "תגידו השתגעתם?! אתם תאירו גם את קגומה..." "אבל אני ערה..." אמרה קגומה בישנוניות, היא גם שמעה את הצעקות ובאה עם עיגולים שחורים קטנים מתחת לעיניים. "מה קרה?!" דרש אינויאשה לדעת. "למה בתוקפנות?" נזפה קגומה ואינויאשה התעלם. "קירארה נעלמה!" אמר מירוקו. "אוי ואבוי!" אמרה קגומה "גם אני אצטרף..." אינויאשה פלט נחרת בוז "היא תחזר בבוקר.. לילה טוב..." אמר וחזר למחנה. קגומה באה אחריהם אבל הפעם הם לא צעקו, רק סאנגו לחשה: "קירארה מותק.. איפה את?" פתאום היא שמעה ייללה של שמחה מעבר לשיחים. היא התפרצה: "קירארה!" מה שהיא ראתה היה ממש מחזה, קירארה התגלגלה עם עוד שועל שני-זנבות, לשועל השני היה כמו זקן שחור מחודד אבל על הצוואר, הוא היה יפה תואר. הם התגלגלו בכיף עד שסאנגו באה ואז קירארה ייבבה באושר וקפצה לחיק סאנגו ושיפו קפץ וצהל ועשה סלטות. השועל השני התקרב קצת. סאנגו ליטפה את קירארה בדאגה וראתה שהיא לא נפצעה, היא שמחה וחיבקה אותה, קירארה גרגרה בהנאה והתקפלה על סאנגו. פתאום הם שמעו צעקה מהשיחים: "שפי!!! שפי!!!" ונער בערך בגיל 16 הופיע מעבר לעץ. קירארה קפצה לעבר השועל השני והנער. פתאום סאנגו הרגישה משהו מוזר, מין דגדוגים נעימים בחזה למרות שקירארה חזרה להיות קרובה לשועל השני... "מה זה היה?" חשבה לעצמה... "לא, לא יכול להיות..."
אני שמה שוב את הסיפור שלי... חלק א': סאנגו ומירוקו ישבו על הדשא סמוכים זה לזה במרחק של חצי מטר, הרוח הקרירה העבירה בסאנגו צמרמורת והיא חיבקה את עצמה. היא הסתכלה על מירוקו שעצם את עיניו ונראה שקוע בהרהורים. היא הסמיקה קלות כשאמרה את שמו. "לאינויאשה יש ממש סיפור אהבה מסובך..." שברה סאנגו את השתיקה. מירוקו פתח את עיניו והסתכל עליה. "היא כל כך יפה..." חשב ובחן אותה. יפה כמו תמיד, שיערה החום כהה התפזר ברוח ועיניה היו יפיפיות. "כן..." ענה מירוקו "הוא לא טוב באהבות הבחור... אוהב את קיקיו, עובר לקגומה, חוזר לקיקיו ושובר את ליבה של קגומה..." סאנגו נאנחה, היא לא הצליחה לפתח את השיחה. היא כל כך רצתה לשמוע שוב את צליל קולו העדין של מירוקו, שתמיד התרגשה ממנו מחדש... מירוקו נאנח גם, הוא החליט שהלילה זה הלילה המתאים... הלילה הוא יתוודה... מירוקו התקרב קצת לסאנגו ואמר בקול חלש ומעביר צמרמורת נעימה: "אולי אני אוהב להתחיל עם בנות ואני מבין בהן, זה דיי תחביב בשבילי, אבל קשה לי להפגין רגשות... כמו עכשיו...." הוא הסתכל אליה והם היו קרובים זה לזו, אבל עדיין לא מספיק. סאנגו הסתכלה עליו והסמיקה, הוא התקרב אליה קצת יותר והסתכל עליה בישירות, עכשיו הם היו כמעט אף אל אף, ולשניהם היה סומק קל אבל נחישות גדולה יותר. סאנגו הרפתה מחיבוקה העצמי והתחילה לשבת בנוחיות. "אולי זה באמת תחביב..." לחשה סאנגו "אבל אתה באמת הרגשת פעם משהו מיוחד לאחת מהבנות שהתחלת איתן?" היא ציפתה לתשובה. היא רעדה קצת. "הפסיקי את זה!" אמרה לעצמה "תהיי רגועה..." היא נרגעה והסתכלה עליו. "כן..." לחש מירוקו "עכשיו..." והתקרב...... סאנגו ראתה שהוא עוצם את עיניו והתרגשה. מבין השיחים קפץ שיפו בבהלה והבהיל את סאנגו ומירוקו, והם התרחקו זה מזו בסומק עז. "מה קרה שיפו?" סאנגו הראשונה שהתעשתה אחרי כמה שניות. "קירארה נעלמה!!!" אמר כמעט בבכי, שיפו היה כמעט חברה הטוב ביותר של קירארה, פתאום דאגה הציפה את סאנגו, היא תפסה בידו של מירוקו והרימה אותו. "בואו לעזור לי לחפש אותה!!!" צעקה ושכחה את השיחה שהיה לה לפני זה עם מירוקו. מירוק היה נבוך ועדיין הסמיק, זה- עוד לא קרה לו... סאנגו התחילה לרוץ בין השיחים והעצים העבותים בצעקות: "קירארה!!!!! קירארה!!!!! קירארה!!!!" עורבים וינשופים ברחו מהחורים והיא שמעה את צעקתו המבוהלת של אינויאשה. הוא בא מעבר לשיחים, פרוע שיער. מירוקו גיחך לעצמו, זה נראה מוזר, כל השיער הלבן שתמיד ישר היה כמו רעמה מסביב לראשו של חצי שד הכלב- אינויאשה. הוא אמר: "תגידו השתגעתם?! אתם תאירו גם את קגומה..." "אבל אני ערה..." אמרה קגומה בישנוניות, היא גם שמעה את הצעקות ובאה עם עיגולים שחורים קטנים מתחת לעיניים. "מה קרה?!" דרש אינויאשה לדעת. "למה בתוקפנות?" נזפה קגומה ואינויאשה התעלם. "קירארה נעלמה!" אמר מירוקו. "אוי ואבוי!" אמרה קגומה "גם אני אצטרף..." אינויאשה פלט נחרת בוז "היא תחזר בבוקר.. לילה טוב..." אמר וחזר למחנה. קגומה באה אחריהם אבל הפעם הם לא צעקו, רק סאנגו לחשה: "קירארה מותק.. איפה את?" פתאום היא שמעה ייללה של שמחה מעבר לשיחים. היא התפרצה: "קירארה!" מה שהיא ראתה היה ממש מחזה, קירארה התגלגלה עם עוד שועל שני-זנבות, לשועל השני היה כמו זקן שחור מחודד אבל על הצוואר, הוא היה יפה תואר. הם התגלגלו בכיף עד שסאנגו באה ואז קירארה ייבבה באושר וקפצה לחיק סאנגו ושיפו קפץ וצהל ועשה סלטות. השועל השני התקרב קצת. סאנגו ליטפה את קירארה בדאגה וראתה שהיא לא נפצעה, היא שמחה וחיבקה אותה, קירארה גרגרה בהנאה והתקפלה על סאנגו. פתאום הם שמעו צעקה מהשיחים: "שפי!!! שפי!!!" ונער בערך בגיל 16 הופיע מעבר לעץ. קירארה קפצה לעבר השועל השני והנער. פתאום סאנגו הרגישה משהו מוזר, מין דגדוגים נעימים בחזה למרות שקירארה חזרה להיות קרובה לשועל השני... "מה זה היה?" חשבה לעצמה... "לא, לא יכול להיות..."
