בואו נדבר על שכר המלצרים

[trilliane]

עפ"י אהרוני הוא היה פורץ דרך כשהקים את "יינג יאנג" ב-1981

ין ינג הצטרפה למסעדות הסיניות הרבות שהיו אז בתל אביב. לדברי אהרוני, מפת המסעדות כללה "מה שנקרא בטעות מסעדות מזרחיות, כמה מסעדות יהודיות, 4,000 מסעדות סיניות וכמובן בתי בלינצ'ס, שהמלבב בהם היה בבן יהודה וקראו לו "בית הבלינצ'עס ההונגרי - דאלאס". את הדאלאס הוסיפו כנראה בגלל סדרת הטלוויזיה הפופולרית עם ג'יי אר וסו אלן.
https://www.themarker.com/advertising/1.362354
&nbsp
אני מניחה שזו לא הפעם הראשונה או האחרונה שהוא מספר על השממה הקולינרית שהייתה בישראל בשנות השישים והשבעים (קל וחומר בתקופת הצנע); אני לא עוקבת אחריו ולא צופה בתוכניותיו, אבל לאחרונה יצא לי להאזין לריאיון שלו בהסכת (פודקאסט) מוצלח בשם "גיקונומי". המגישים הם שני חבר'ה גיקים (הייטקיסטים) שמקדישים כשעתיים נטו לכל מרואיין וכך מאפשרים לו לפרוש יריעה רחבה במיוחד, נדירה במחוזותינו. למי שנהנה ורוצה להקשיב לו, הוא מתחיל לדבר על המסעדה שפתח ועל מצב הענף באותה תקופה בערך מהדקה ה-44.

 

[prizman]

הוא לא היה פורץ דרך למרות שהמסעדה הייתה מוצלחת.

אהבנו לאכול שם אבל היו מסעדות לא פחות טובות בת"א גם קודם.
סבתא רותרות הזכירה כמה קודם שלא את כולן אני מכיר והיו עוד רבות אחרות.
אז יופי שהוא אמר.
מהבחינה הסינית, בקשר ליינג יאנג הוא צודק.
זו הייתה המסעדה הסינית הטובה ביותר בישראל לדעתי וגם כיום קשה למצוא
משהו ברמתה.

 

[סבתא רותרות]

אתה צודק. עדיין, לא היו 4000 מסעדות סיניות אז...הטרנד הסיני

בכלל התחיל בירושלים. לא מתאים לאהרוני לקשקש אבל כל מה שנאמר לעיל הוא קשקוש מוחלט.

 

[prizman]

מודה שלא הקשבתי,

הסתפקתי בתמצות של טריליאן.
עוד מעט אאזין.
בירושלים הכרתי בהתחלה רק שתי מסעדות סיניות.
אחת אני חושב שנקראה מנדרין שהייתה ואולי עדיין קיימת ברח' יפו פינת שלומציון,
גם לא כשרה ועוד אחת שבטוח שנסגרה שהייתה בתחנת הדלק של קריית יובל.
כאן אני מדבר על שנות ה 80 המוקדמות, מאז נפתחו ונסגרו רבות.

 

[prizman]

ניסיתי להאזין. מייגע ומשעמם. ויתרתי.

 

[trilliane]

לא תמצתּי, הפסקה הראשונה היא ציטוט מדה-מרקר. נתתי קישור.

 

[prizman]

סליחה. לא שמתי לב שמדובר בשני קישורים שונים.

 

[סבתא רותרות]

מנדרין ופגודה. שנות ה-70 המוקדמות...אח"כ קרית יובל.

 

[prizman]

עד סוף שנות ה 70 עוד אכלתי כשר

 

[סבתא רותרות]

משתתפת בצערך...אצלנו לעומת זאת מילדות אכלנו שרימפסים.

אבא היה קונה דגים בנמל יפו ומקבל 'גמברי' בחינם מהדייגים כי לא היה לזה שוק. רק כפתיונות לדייגי חכות.

 

[prizman]

מה לעשות, גדלתי במשפחה דתית.

רק בתקופת הצבא נפטרתי מזה.
ובאמת קראתי שבזמנו היו נותנים שרימפסים כפתיונות לדייגים.
לצערי זה לא היה בזמני.
נולדתי מאוחר מדי.

 

[trilliane]

נו באמת... איזו דמגוגיה בשנקל. יש עוד עבודות לסטודנטים

(אני וחברותיי לתואר עבדנו בכאלה, אף אחת מאיתנו לא מלצרה) ובכל מקרה, אם הוא כ"כ דואג לשכר המלצרים, זה בידיים שלו! (בתור המעסיק שלהם). להפיל את זה על הלקוחות כאילו יש לזה אח ורע או איזשהו היגיון... סליחה, אני לא בחרתי, גייסתי, הכשרתי, העסקתי אותם, לא פיקחתי עליהם ואני לא הבוס שלהם. בדיוק כפי שלנותני שירות אחרים יש מנהלים שמפקחים עליהם, בודקים את הביצועים שלהם ומשלמים להם משכורת, אין שום סיבה בעולם שזה לא יהיה כך גם בקרב המלצרים (מלבד העובדה שלמעסיקים שלהם נוח מאוד שהלקוחות משלמים, והם מקבלים שחור, והם לא מפרישים להם לפי חוק, והמלצרים מרוצים...). מעניין שברשתות כמו "מקדונלדס" וכיו"ב מצליחים להעסיק עובדים, להכשיר אותם, לפקח עליהם, לשלם להם משכרות וכו' גם בלי טיפים.
&nbsp
איך הם מצפים שתהיה מלצרות מקצועית בישראל כשברוב המקומות לא מתייחסים אליה ככזאת? הם מנסים להחזיק במקל משני קצותיו. ביום שבו יתייחסו למלצרים כעובדים לכל דבר ועניין, אפשר יהיה לדבר על מלצרות מקצועית. העובדה היא שבשאר העולם מצליחים לעשות זאת, אז במקום להתבכיין שיתחילו לחשב מסלול מחדש.

 

[trilliane]

מעולם לא חיבבתי את עניין הטיפים. עקום ופגום מיסודו.

ואני רוצה למחות על תוספת אוטומטית של 12.5% (בעיניי זה גבוה מדי, אגב). למה? ממתי שכירים מקבלים משכורת באחוזים מסכום העסקה? אם הזמנתי סלט ב-₪50 או דג ב-₪100, המלצר עבד פי שניים קשה יותר? ואם לחנות נכנסו בשעה מסוימת פי שניים לקוחות, המוכרת מקבלת פי שניים משכורת?

(וגם ההפך נכון: אם החנות הייתה ריקה כל השעה, עדיין מגיע לה שכר על עבודתה).

הגיע הזמן לנתק את הקשר המעוות הזה (וכן, בארה"ב זה גרוע יותר, אבל לא כל דבר צריך לאמץ משם) ושהמעסיקים ישלמו למלצרים שכר כחוק. בהתאם לחוקי השוק של היצע וביקוש, בהתאם למקצועיות שלהם, בהתאם לכל דבר אחר. ואם הם מצטיינים, אפשר לתת להם בונוס, זה מקובל בהרבה תחומי שירות/מכירות אחרים. אבל תורידו את זה מגב הלקוחות, אנחנו לא מהעסיקים ואני לא רוצה שיהפכו אותי לכזאת.

 

[החתולית]

בדקת איך הנושא עובד באירופה, למשל?

 

[trilliane]

מה ולמה אני צריכה לבדוק בדיוק? די לי בכך שהנושא עובד.

לא נדרשתי לשלם טיפ, השירות היה בסדר גמור. לא חקרתי את המלצרים על חייהם האישיים מעבר לעבודה ולא ביקשתי מהם תלוש שכר.

 

[החתולית]

לא נדרשת לשלם טיפ, אבל בחשבון הופיעה תוספת עבור שירות

 

[trilliane]

לא.

 

[החתולית]

בצרפת החוק דורש זאת

ולחשבון מוסף סעיף שירות של 15%.
בחשבונות ממסעדות בברלין מופיע השירות בחשבון כ- Bedienung.
באנגליה חלק מהמסעדות מוסיפות שירות בסוף החשבון ובאחרות נהוג להשאיר טיפ.
בספרד ובאיטליה מוסיפים לחשבון סעיף "קוברטו" שמתייחס לשירות וללחם.
&nbsp
אלה רק כמה דוגמאות.
&nbsp
&nbsp

 

[אי שפיות בצדו2]

אז?

ביפן ובקוריאה אין בכלל טיפים או דמי שירות. למה חייבים ליישר קו דווקא עם מדינה X ולא Y?
קודם שיהיה שירות סביר בארץ, אחר כך שיבקשו מאיתנו לשלם עבורו. גם אתמול בערב - מים לסועד שחייבים להגיד לפי חוק לא קיבלנו, ו-3 פעמים ביקשנו חשבון.

 

[trilliane]

אז הצלחנו לשבת בפריז בדיוק במקומות שעברו על החוק? יפה לנו.

יכול להיות שנמחק לנו הזיכרון בדיוק כשהגיע החשבון, כי אף אחד מאיתנו לא זוכר שראה שם סעיף של שירות (או משהו נוסף מלבד המנות שהזמנו), ואנחנו מהאנשים שבודקים.
&nbsp
באיטליה אני זוכרת שיש להם גבייה שמשתנה ממקום למקום, אבל יכולה לכלול גם עלות של סכו"ם ומפיות... בווינה הייתה מסעדה ש(גילינו בדיעבד) גבתה כסף על כל כוס מים (מהברז!) והייתה גם היחידה שהוסיפה שירות לחשבון (זה היה חשבון שקשה לשכוח...) וכבר חששנו שלא הבנו את דרכי המקום, אבל רצה הגורל וישבנו בהמשך במסעדה עם בעלים ישראלי ומלצר ישראלי, והם הרימו גבה ואמרו שזה לא מקובל (בקיצור, נפלנו על מלכודת תיירים).
&nbsp
אז כן, יש מקומות שבהם התמחור הזוי או כולל רכיבים "מפתיעים" ומתחילים לפרוט את החיוב לרכיביו (טוב שלא הוסיפו גם חשמל, גז וארנונה

) אבל לא כל מקום כזה, ואין פירוש הדבר שאם לא מקובל להשאיר טיפ אוטומטית מתווספים דמי שירות.