אני "מלמדת" וגם מלמדת
רק כשאני רואה שהתלמיד מוכן...(מה זה מוכן, זה כבר דיון בפני עצמו) אני כותבת ש"תרגיש חופשי" כי אתה כל הזמן מבטא חוסר חופש.... כשמישהו אומר שהוא משתדל לא להרגיז, או חושש מכך, הוא לא מבטא את עצמו כי הוא חושש להרגיז או לפגוע. נקודת המוצא שלי היא שאני לא יכולה "לראות שאו טו טו את פוגעת"... ולכן אני מבטאת את עצמי ורואה מה קורה. כל ההצתדקות הזו וה"יעני" לא רוצה לפגוע, כשאתה מתימר לדעת משהו עלי, או על חיי...זה מה שפוגע. האבסורד הוא, שכשאני אומרת משהו עלי, שמתקיים יום יום, יש עלהום, כי זה לא "נכון", "לא יכול להיות", או עוד דברים אחרים. מה אתה רוצה בעצם? שאני אוכיח לך שאין לי אחות? שאפשר אחרת? לא בא לי. הדבר היחיד שאני יכולה לעשות זה להמשיך בדרכי, לתת אותה מדי פעם, כי יש כמה שכן אוהבים אותה, ומי יודע, אולי גם אתה תאהב מתי שהו ואולי לא. אני אומרת דבר פשוט, תהיה מה שאתה, אני אבחר אם להיות איתך או לא... וכנ"ל לגבי מי שרוצה להיות איתי.זה לא תלו בי, ואני לא מתכוונת להיות מה שאף אחד מצפה ממני, אלא רק מה שאני. לא מתאים? אז לא. אם אתה רוצה להחליף את השם עוד פעם זה בסדר גמור. אני לרגע לא חשבתי שזה לא אתה, אמרתי את זה, וכשהתעקשת, אמרתי "בססססססדר", כמו שאני אומרת כל הזמן.ההחלטות שלך אינן קשורות בי. זה שאתה חושב שאתה עושה משהו, "שונה", ונדמה לך שכל העולם חושב כמוך, זה מה שפוגע ומעליב. אגב, זה משהו שהרוב עושים, חוץ מכמה בודדים שהסכימו לפקוח באמת את העניים לראות לא את מה שהם חושבים ורוצים לראות אלא את מה שיש באמת. אני לא רוצה שתהיה איתי כי אני לא פוגעת, או רק נחמדה וטובה. אני רוצה שתהיה איתי דווקא בגלל שאני אמיצה מספיק להיות מה שאני...בשביל זה אתה צריך להכיר אותי.לא אמרתי מעולם שאני הכי טובה, הכי חכמה, או הכי יודעת. אני אנושית כמו כולם, רק מה? לא חושבת שצריך להיות "נחמד" כדי שיהיו איתי. מי שרוצה רק חלק ממני, את החלק הנחמד, יחטוף אותה כל הזמן כי הוא לא ממש רוצה אותי... אני לעומת זאת, מוכנה, וגם הוכחתי את זה כבר, להיות איתך גם כשאתה מקשקש, מבלבל במוח, ואומר דברים מדהימים בחוכמתם.כן! מי שמתיימר לא לפגוע, אינו חופשי ואינו אמיתי. זה לא תלוי בו, אלא בצד השני...תמיד יש מישהו שאומר על מישהו אחר שהוא "לא בסדר". זה קיים כל הזמן וגם תמיד יהיה קיים אני מצטרמררת הרבה מאוד, מהרבה טקסטים שאני רואה בהם משהו מאוד אוטנתי אמיתי ובעיקר לא לעוס. תתפלא, אבל אני מתרגשת המון, מחייכת, זזה, נעה, נוגעת , ממששת, מחבקת, צוחקת, מתרגשת מהחיים שהיו עד היום מאוד מרגשים לגבי.לא אמרתי אם טוב או רע, רק אמרתי את מה שאני חושבת, זה הכל. משתדלת לא לתת כותרות לכל דבר ובעיקר לא לשייך את זה למשהו שאני כבר מכירה, למרות שזה קורה הרבה. אני נותנת כל פעם קרדיט מחדש, זוכרת תמיד שאני בחרתי בדרך הזו,בפורום, ידעתי שדברים אלה יקרו, וזה לא אומר שזה לא קשה, מעליב, מכעיס, משמח, אוהב, וחוזר על עצמו... לעוס? בטח. כמעט כל רגע בחיים מוכר וידוע. משתדלים כל הזמן להגיד שהנה יש כאן משהו טוב ונהדר. נאחזים בכל מיני קנים רצוצים כדי להגיד שאני בסדר, נראה טוב, מרגיש נהדר אוהב וגם לא פוגע. אני? מה אני? כלום. לא יכולה "ללמד" אף אחד שום דבר, כי ללמוד זה משהו שתלמיד עושה, לא המורה. מורה לא יכול להיות מורה, אם אין תלמיד. ללמד ממש לא מעניין אותי, כי יש לי כמה תעודות שמראות שאני "מורה" בכמה מקצועות...רק שניירת זה לא משהו שמעיד על שום דבר, לדעתי. אני לא מפחדת מאקסידנטים. המחיר של לא להגיד מה אני חושבת, מרגישה, יודעת, גבוה בעיני הרבה יותר מ"אקסידנט". כבוד ואכפתיות לאנשים חשובים לך, זה אומר להיות בדיוק בדיוק מה שאתה, כולל לכעוס, להגיד מה שמרגיז, מעצבן וגם מלטף.כך לפחות ידעו מי ומה אתה. כשאתה מתחיל לחשוב במקומם,מה יפגע או ירגיז,ובגלל זה אתה לא אומר מה שאתה חושב, אתה בעצם עושה הצגה של נחמדות אז... קודם כל תדע שמרגישים אתה זה תמיד, כולנו מרגישים כל הזמן הכל, וגם זה היפך מכבוד. קח אננס לבוקר, אין שום סערה, ה"פחד" הזה שאתה מרגיש נמצא אצלך ואצל עוד כמה... שמרגישים שאני אומרת כמה דברים מאוד אמיתיים... זה מה שמפחיד, כי זה אומר שכל מה שחשבנו או דיברנו ואמרנו במשך כמה עשורים בחיינו, כולל היום...היה חארטה אחת גדולה... "היום מתחיל לו יום חדש" היה מצוין בזמנו, אצלך שמור הזכרון ולכן אתה מצטמרר מחדש, כמו הנשיקה הראשונה, האהבה הראשונה, הסטירה הראשונה וכל דבר שיש בו משהו חדש וראשוני. זה בדיוק מה שהיה שם אבל...איננו כרגע. חומר לעוסס מבחינתי, משעמם, לא נעים, ובעיקר אומר לי שמי שנותן אותו אומר: "שימו לב כמה אני חכם, יודע ומבין". כשהקליפה תרד, מתישהו, כשהוא עירום, האמן לי יש לו פורונקלים, פצעונים, כרס, ופטריות ברגלים כמו לכולם... על הראשוניות הזו אני מדברת, על העוצמה וההצטמררות האלה אני חושבת כשאני מדברת על העצמה. כשהולכים כל הזמן באותה הדרך מגיעים כל הזמן לאותו מקום. לא אומרת שזה בסדר או לא, רק שיש הרבה מאוד פורומים שעושים את זה, אין צורך בעוד אחד. יחד עם זה, אם זה מה שאתם רוצים, בבקשה. רק שבעיני זו לא העצמה. אתם חושבים שכן? בבקשה. אני האחרונה שתגיד לכם מה לעשות, איך לחשוב או האם זה נכון או לא. יחד עם זאת, תמיד אביא את דעתי כשאני חושבת שהיא יכולה להועיל למישהו או משהו. אני יודעת שמה שכתבתי כאן, "לא נכון", "לא יכול להיות" "לא בסדר" "מעורר סערות" "אקסידנטים" "לא אכפתי" "לא נעים" "מרגיז"... ועוד הרבה סופרלטיבים, אבל,כך אני חושבת.אולי פעם, מתישהו, כשהסקרנות תרד, וכמה אנשים יסכימו לחשוף את זהותם, נוכל לדבר על המקום של הדברים. בינתיים, בעיני, מי שלא חושף את עצמו, ומדבר תחת כינוי, אינו אמיתי... עכשיו, רוצים להרביץ לי, ללמד אותי, להראות לי, לרדת עלי? קדימה. זה לא ישנה כלום, כל עוד אין אמת במה שאתם כותבים אלה דיקלום של דברים ששמעתם, קראתם, ומישהו אמר לכם.היום יש הרצאות בחינם, בהרבה מקומות כל הזמן. אנשים הולכים אילהן כדי ללמוד ולדעת "מה נכון" או "לדעת וללמוד" מה האחר חושב. בינתיים, מבלי משים, הם שכחו את עצמם ואת אלה שהם אוהבים... אתה יכול להוריד את השכפץ, אני חושבת שאני אעשה קצת חושבים בימים הקרובים, אז אולי לא אהיה כאן כל כך... פעם, לפני כמה זמן, חשבתם שאני לא "בבית" ונורא נהניתם... יש לי תחושה מאוד חזקה, שאולי כדאי לעשות איזה שינוי מהותי... יום נעים בינתיים, עוזי תודה על השיחה,
