בוקר טוב ונעים לי מאוד- ושאלה

[אורן של איה ויולי]

בוקר טוב ונעים לי מאוד- ושאלה

רציתי כבר הרבה זמן להכנס- והנה, מצאתי את ה"תירוץ" המתאים. בשירשור על נושא של נישואי תערובת נתקלתי בתגובה שהאשימה את הדור הנוכחי (ואולי את זה שלפניו) בהתנתקות מהשורשים והיהדות על כדי אי פחד מהתבוללות. כתבתי לו את התשובה הבאה. הייתי שמח לשמוע את דעתכם. אני עדיין "בחיתולים".... (המשפט אליו התיחסתי היה "העם שמחובר אל בורא העולם"). העם שמחובר אל בורא העולם- העם? עוד לפני חורבן הבית (הראשון) העם התנתק מאלוהיו. לא רק ישראל- גם יהודה. אילולי ההבטחה לדוד אתה חושב שהיה נשאר מאיתנו משהו? עגל הזהב הוא לא המצאה מודרנית. מאז המדבר עד ירבעם הוא הכפיל את עצמו- אז מה אתה מתפלא שהוא נמצא תחת כל עץ רענן? כך נהג העם מתמיד ברגע שלא היתה לו הנהגה ניסית- ועד שלא יתהפכו השמיים- לא נראה לי שזה ישתנה. אל תאשים את העם הנוכחי- תאשים את עם ישראל לאורך כל הדורות. ורק בתור שאלה- אתה "קונה" את הגיור של נשות שלמה? כי נראה לי שזו היתה התחלת ה"שואה השקטה".

 

[אין לי מושג איך]

../images/Emo140.gif

 

[יוסי ר1]

לשואל שלום וברוך הבא.

ראשית, מסקרן שתביא את ההפנייה לשירשור שהזכרת, כך נוכל לראות את מהלך הטיעונים כולו. שנית, אתה צודק עקרונית, התבוללות והתנתקות תמיד היתה. השאלה היא המינון. אם בימי קדם היתה זו תופעה יותר שולית, במובן שלא רוב העם התבולל או התנתק, הרי היום זו שואה לאומית, רוב העם מתבולל ומתנתק. הנביאים זעקו אמנם על כל פרט שעזב את אלוהיו או התבולל, אבל היום הכוון נראה סוחף באופן מפחיד.

 

[אורן של איה ויולי]

תודה על הברכות- ומצ"ב הקישור

כאן

 

[arandiera]

אבל למה התבוללות זו שואה?

סליחה על מה שנראה כפרובקטיביות, אני באמת לא מבינה. השואה היתה שואה, כיוון שנהרגו שם מיליוני אנשים על רקע הגזע, הלאום או האמונה שלהם, וכיוון שנמחקו קהילות שלמות. אם יהודים לא רוצים להיות יהודים, לא רוצים להרגיש יהודים - אז לא. למה זה כואב למישהו. ואם העם היהודי יעלם, סימן שאנשיו בחרו להעלם, להטמע, להתחבר לזהות אחרת. סימן שעבר זמנו. אני מאמינה בלהלחם על אנשים ולא על הרעיונות שמאחוריהם, רעיונות שאנשים לא מאמינים בהם הם חסרי משמעות לעתים קרובות.

 

[אורן של איה ויולי]

אם את שואלת אותי- ציטטתי את האדם

שענה לי- ולכן המילה "שואה" היא בגרשיים. אבל אם אי מבין נכון- איבוד אנשים מהיהדות הוא האסון מבחינת היהדות- לא הפחד שמע איש לא יאמין ביהדות. זה לא הפחד. הפחד הוא מאיבוד ניצוצות...

 

[פלגיה]

הפחד הוא מאיבוד העם היהודי

לפני 1938 היו בעולם 18 מיליון יהודים. עד היום לא חזרנו למספר הזה. אז נכון ש- 6 מיליון נהרגו בשואה, אבל גם נכון שיש הרבה איבוד יהודים בהתבוללות. זו גם הסיבה למילה "שמד" בהקשר הזה. אדם שבוחר לוותר על סממניו היהודיים - זה עצוב, אבל לא נורא. אדם שנישא לגויה מחליט עבור כל הדורות הבאים שהם לא יהיו יהודיים. זה הרבה יותר נורא, כי זה כמעט ולא הפיך.

 

[arandiera]

למה זה נורא?

הוא מתחתן עם האשה שהוא אוהב ומקיים את החיים שהוא מאמין בהם (יהיו אלה חיים דתיים או לא, יהודיים נוצריים מוסלמיים או בודהיסטים, או מה שלא יהיה). אז מה אם זה לא הפיך? ונגיד שבגלל שכל היהודים שקיימים היום בעולם יבחרו לחיות באורח חיים אתאסטי או נוצרי, ובגלל שהם ינשאו לבנות זוג לא יהודיות אז עוד אלף שנה לא יהיו יותר יהודים, אז מה? זה עצוב שאין יותר אכדים, שומרים או יוונים שמאמינים בזאוס האולימפי?

 

[פלגיה]

אז זה יהיה עצוב מאוד

כי להשקפתי יהודים הם לא אכדים או שומרים או יוונים. (מלבד זאת גם לשומרים העתיקים היה מאוד עצוב לשמוע שהגזע שלהם הולך ונכחד)

 

[shushu10]

דבריך מזכירים לי, משום מה, שהיה

פעם מישהו שחשב כמוך, שהעם היהודי לא משהו, ובכלל אפשר גם בלעדיו. בעצם - במחשבה שניה - היו יותר מאחד כזה!

 

[arandiera]

הי, שושו, לא לרמוז שאני אנטישמית

אין לי שום דבר נגד העם היהודי, ואין לי שום דבר בעד היטלר, וזה נראה לי באמת טיעון לא הוגן (בתור מישהי שאבא שלה בקושי יצא מזה חי, ואבא שלו לא יצא מזה...). אני לא חושבת שצריך להשמיד את העם היהודי, ולא היתה בדברי כל אמירה כזו. אני רק שואלת, ברצינות תהומית ובלי שמץ של רצון להרגיז, למה כל כך חשוב לאנשים שהיהדות תמשיך להתקיים בדיוק כפי שהיא התקיימה בעבר. הרי אם כל היהודים יתחתנו עם נוצריות ותוך עשרים דורות יהיה לאום חדש שהסממנים היהודיים שלו יהיו קלושים יחסית, משמעות הדבר היא לא שעם מסוים הושמד (אף אחד לא מת) אלא רק שמסורת מסוימת נעלמה. אני באמת שואלת למה חשוב לך, כאדם אחד, שהמסורת הזו תשמר על ידי הכלל ושאנשים לא ימנעו מלהעלים אותה. אני מבינה מה זה אומר שאני מחזיקה במסורת מסוימת ומחליטה להנחיל אותה לילדי, אבל אני לא רואה למה שזה יפריע לי שכל מני אנשים מחליטים להתחתן עם כל מני נשים ובכך לשמור על המסורת פחות ממני. הכי גרוע הילדים שלהם לא ישמרו על המסורת. המחשבה שהצאצאים של הצאצאים שלי לא יכירו את המסורת שאני מכירה, אבל יחיו באושר לפי מסורת אחרת לא כל כך מטרידה אותי. אני באמת חושבת שזה האנשים, ולא המסורת, שמקודשים. אם יש אנשים שרוצים לקדש אותה - נהדר, ואם לא - אז מה היא שווה?

 

[shushu10]

"למה כל כך חשוב לך, כאדם אחד,

שהמסורת הזו תשמר על ידי הכלל ושאנשים לא ימנעו מלהעלים אותה" - לשאלותיך הרי תשובתי: במלים "כאדם אחד" את מביעה את כל עולמך הצר, חוסר רגישות עם חוסר הבנה - לעבר, להווה וגם לעתיד. אני סבורה שלא נתת את דעתך על הפרוש "כאדם אחד". אחד היה תמיד מנודה, לא היה לו אפילו צל. כל מהות העם היהודי - שורשים, משפחה, ואחדות, - היא היחד!. זה החל באותו לילה במצרים, לילה ארוך שלפני היציאה מגלות לגאולה - לילה שבו נצטוותה כל המשפחה לשבת יחדיו עד הבקר - שם התחלה החשיבה של יחד - באותו לילה, וזו גם משמעות "ליל הסדר". כבת לאב יוצא שואה -נראה לך שתרגישי בנוח, סביב שולחן, עם בני משפחתך שאחד מהם התנצר, השניה נשואה למוסלמי מהשטחים, והקטן - חרדי, חוזר בתשובה? כולם שינו את מהותם ו"התקדמו"!? תהיה לכם שיחה נעימה, אם בכלל? השמדה רוחנית של עם לא רחוקה במשמעותה מהשמדה פיזית, כל ההיסטוריה שלנו רצופה במתיוונים, ב"משכילים" למיניהם - לא מחדשת לך כלום. השואות למיניהם לא תמיד היה מקורן בשנאת הגויים, אלא דווקא באי כיבוד זהותנו שלנו,ולא חסרים מתרפסים ומלחכי פנכה שהביאו שואה על ציבורים שלמים ביהדות, בשם הקידמה והרצון להסיר "שלשלאות כובלות" של דת ומסורת. כן - קשה לי מאד לקרוא את דבריך. סליחה! לא רוצה להרגיז!

 

[arandiera]

תהיה לנו שיחה מאד נעימה

ואני חושבת שארוחות השבת שלנו לא רחוקות מזה (במיוחד כשהאח שהתחתן עם נוצריה ורואה עצמו כלא יהודי מגיע). השמדה רוחנית של עם רחוקה מהשמדה פיזית כיוון שבהשמדה פיזית אנשים מתים, בהשמדה רוחנית רעיונות מתים. רעיונות גם ככה לא מתקיימים אם אין אנשים שמאמינים בהם, אז אם הרעיון מת כיוון שהמאמינים הרגו אותו - למי אכפת? יחד יכול להתקיים גם בלי שנאמין כולנו באותה מסורת, אותו אל ואותם חוקים אלוהיים. אני מרגישה ביחד עם הרבה אנשים שלא מאמינים במה שאני מאמינה. למשל הכיתה שלי בלימודי יוונית עתיקה שכוללת אחד כומר קוריאני, אחת נוצריה (מזרם אחר) סינית, אחד רב תימני, אחת סטודנטית חילונית יהודיה שעלתה מרוסיה, ושלושה שנולדו בארץ. ביחד ומאד נעים לנו. מי קבע מהי "הזהות שלנו" שאותה אנחנו צריכים לכבד? הביחד שלך מרגיש לי קצת לבד, הוא ביחד רק כל עוד את מגדירה לי אותו...

 

[shushu10]

והם חיים באושר ועושר עד עצם היום...

 

[arandiera]

בהחלט ../images/Emo8.gif

 

[masorti]

אני אשאל אותך שאלה פשוטה...

יש לך התנגדות שכל הילדים שלך יילקחו לאימוץ בינקותם (ומבחינתך ייעלמו לעד), בתנאי שיובטח ב- 100% שהם יזכו לחיים טובים ולהורים אוהבים? איכשהו יש לי תחושה שאת מתנגדת. למה בעצם? הרי אם המטרה היא להשיג טוב אופטימלי לאדם עצמו, לילדים שלך עדיפים הורים עשירים שיעניקו להם יותר משאת תוכלי. הנקודה היא שאת רוצה שילדייך ימשיכו אותך באיזה מובן, ושעמל חייך לא יהיה לשווא. אז אני רוצה שגם מה שעמלתי עליו כיהודי יזכה להמשכיות. ומאותו נימוק אני מחויב שהדברים שעליהם עמלו אבי וסבי ואבי-סבי יזכו להמשכיות, גם אם אני לא חי כמו אבי-סבי עד הפסיק האחרון. המוזר הוא שאת שמה גבול חד בין המשפחה הביולוגית לבין השבט והעם. למה בעצם חשוב לך לשמר את משפחתך ולא את עמך? הרי אפילו הגנים שלך יישמרו במקרה של אימוץ. אז אני לא רואה שום סיבה לוגית שתסרבי למסור את ילדייך למי שיוכיח שהוא יכול לתת להם יותר.

 

[יוסי ר1]

למסורתי, ../images/Emo45.gif

כרגיל אצלך, ניסוח למופת של דעות ששוות מיליון...

 

[masorti]

../images/Emo51.gif רבה.

 

[arandiera]

כי אני אגואיסטית. כמו כולנו

כנראה אני ניהליסטית מדי בשבילכם. כנראה שזה באמת בלתי נתפס. אני ארצה לגדל את הילדים שלי בעצמי (יחד עם אבא שלהם, אני מתארת לעצמי) כיוון שזו אחת הסיבות שאני אלד אותם, יש משהו (אולי בלתי נתפס מבחינה לוגית, זה עוד ויכוח פילוסופי, וכבר הצהרתי שאני רוצה להמנע מלהכנס אליהם) שגורם לי לרצות ללדת ילדים ולרצות לחיות איתך ולחנך אותם לפי מה שאני מאמינה בו. אבל אם למשל הילד שלי יחזור בתשובה ויאמין שיש אלוהים, או שהוא יחליט להתנצר אני אוהב אותו ואשמח עליו באותה מידה, כל עוד הוא יהיה אדם טוב שלא יפגע באחרים ולא בעצמו (וכו' וכו'), פשוט בגלל שאני חושבת שאין אמונה שהיא מעל לבני אדם. היקום שלי מתחיל ונגמר בבני אדם, זה מה שאני מבינה, זה מה שאני תופסת, זה מה שנראה לי חשוב. זה טיפשי מצדי לרצות שהילדים שלי ילקחו לאימוץ, בשביל מה אני יולדת אותם? (ושוב, בוא לא נכנס לדיון הפילוסופי לגבי הצורך ללדת). (חוץ מזה שאני עשירה, חכמה, טובת לב, ומוצלחת ולכן אין משהו יותר טוב לילדים שעדיין לא נולדו לי. סתם. נדמה לי שרוב אנשי המקצוע - כולל אמא שלי שהיא קצת אחראית על הוצאת ילדים מבתיהם במסגרת עבודתה - מסכימים שעדיף לילד לחיות עם הוריו הביולוגים בכל מקרה). אכן, אני מפרידה בין המשפחה הביולוגית שכוללת בני אדם לבין מושגים מופשטים. ושוב, (מה כל כך קשה להבין??) אני מאד רוצה לשמר את העם שלי (כמו שאני בכלל רוצה לשמר בני אדם מכל עם ובעלי חיים), אל תאמר גם אתה שאני חסידה של היטלר. אין לי שום עניין שהעם שלי ימות, פשוט לא כל כך אכפת לי במה האנשים האלה יאמינו ולאיזו אומה הם ישתייכו בעוד עשר או אלף שנים. אני חושבת שאומה הוא מושג חיצוני שאנחנו מייצרים כדי להקל על עצמנו בחיים, להלחם עליו, כנגד רצונם החופשי של אנשים נראה לי טיפשי, זה כמו להלחם על אדמה ולהרוג אנשים בשביל זה. השאלה שלך לא פשוטה ולא קשורה לדיון, אבל כרגיל, אתה מתנסח בצורה מאד מעניינת ומעוררת מחשבה. תודה.

 

[יוסי ר1]

לשואל שלום וברוך הבא

ראשית, מסקרן שתביא את ההפנייה לשירשור שהזכרת, כך נוכל לראות את מהלך הטיעונים כולו. שנית, אתה צודק עקרונית, התבוללות והתנתקות תמיד היתה. השאלה היא המינון. אם בימי קדם היתה זו תופעה יותר שולית, במובן שלא רוב העם התבולל או התנתק, הרי היום זו שואה לאומית, רוב העם מתבולל ומתנתק. הנביאים זעקו אמנם על כל פרט שעזב את אלוהיו או התבולל, אבל היום הכוון נראה סוחף באופן מפחיד.