בוקר טוב ונעים לי מאוד- ושאלה

[פלגיה]

ממש לא

יש הבהובים טובים פה ושם, אבל בסך הכל - לא. לכן אני לא קונה את כל הקינות על הדרדרות הדור וכדומה. תמיד היה רע, ועכשיו לא רע יותר. מכמה בחינות אפילו טוב יותר.

 

[אורן של איה ויולי]

ממש מרגיש כמוך...אבל מצד שני?

התעללות באוטיסטים? אונס בכמויות מחרידות? רציחות על כיסא בים? על דיסק של איל גולן? אני בנאדם חם מזג. כשאני עומד במעבר חציה אני מצפה ודורש שיעצרו לי- לפעמים עד כדי סכנת חיים. לא מזמן פשוט לא יכולתי להמתין יותר מרוב כעס, ומכונית שניסתה "לחתוך" אותי (כשאני ברגל) קיבלה ממני בעיטה בזמן שהיא נוסעת. זה היה מסוכן, וגרוע יותר- זה היה ליד הבת שלי. עד כדי כך ההתנהגות של "עם ישראל" מביאה לי את הסעיף. אז כן- בסה"כ העם אף פעם אולי לא היה מבריק לתקופות ארוכות- אבל מעולם לא ראיתי כזה זילזול בזולת למטרות האגואיסטיות של העצמי- כמה טיפשיות שלא יהיו. ואם זה לא סדום ועמורה- אז מה כן?

 

[פלגיה]

אתה צריך להפריד בין שני דברים

בין דברים שהיו תמיד, והיום רק נותנים להם פירסום מוגזם יותר (לדעתי תמיד התעללו באוטיסטים ובמפגרים, ותמיד היתה אלימות בתוך המשפחה, שהושתקה) לבין דברים שבאמת יש היום יותר - למשל כמות הרציחות המחרידה. והעובדה שאתה מתאר את הדברים תוך שימוש במושג "סדום ועמורה" רק מוכיח שאין חדש תחת השמש

 

[אורן של איה ויולי]

אבל אם בחברה כזו אנו חיים- האם

לא נסבול מגורלם המשותף (בהנחה שאני מוציא "אותנו" מהכלל). האם לא צריך להתרחק ממושב ליצים- ואם עם ישראל הוא מושב ליצים כולו? מבינה את הבעיתיות שלי? איך המציאות מתחשבת בעם סגולה, בעם הנבחר. רואים שלא אנחנו "המצאנו" את התורה- לא נראה לי שעם ישראל היה חושב על דאגה לגר, לאלמנה וליתום....

 

[פלגיה]

בנקודה הזו אני אופסימיסטית

כי יש הרבה דברים רעים, וכנגדם גם הרבה דברים טובים. כי זה העם הזה - כשהוא יורד זה לעמקי תהומות, וכשהוא עולה זה עד השמים. בכל פעם שאני מיואשת אני עולה לאוטובוס, ואז איזה ערס מפנה לי מקום, או עוזר לי עם העגלה - ואני מתעודדת מחדש. יש הרבה טוב, בעיקר בפוטנציאל. עכשיו צריך רק לעזור להוציא את הטוב הזה אל הפועל.

 

[אין לי מושג איך]

"אופסימיסטית" זה סיכום ממצה ../images/Emo8.gif

 

[יוסי ר1]

טיבעו של כל דור שהוא מתרפק בגעגועים

על העבר, ורואה את אותו עבר בצבעים ורודים.אותו דור שמשה מעיד עליו שהוא דור תהפוכות ודור ממרה תמיד, הנביא מביט בו בגעגועים ואומר "זכרתי לך חסד נעוריך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". עניין של נקודת מבט. עם זאת, כפי שכתבתי, בימינו ההתבוללות ועזיבת דרך התורה היא במימדים שהעם לא ידע בעבר. כך שכל תקופה בעבר, נחשבת לטובה יותר בהיבט הזה.

 

[ע מ י ש]

איך אתה יודע שההתבוללות היום

היא במימדים שלא נודעו בעבר?

 

[יוסי ר1]

שאל מכרים בחו"ל, כל חו"ל.

כמה מתחתנים שם עם לא יהודים, חצי יהודים, וכמה בכלל לא בטוחים מה הדת של מי שמתחתנים איתו. וזה עוד לפני שתגש למחקרים סטטיסטים, עם נתונים מוכחים.

 

[ע מ י ש]

אכן בחול יש בעיה, ברגע שחיים

בסביבה שבה יש לא יהודים קיים סיכוי גבוה לנשואין עם לא יהודים. לעומת זאת בארץ אני לא חושב שזו בעיית אמת.

 

[ע מ י ש]

אכן בחול יש בעיה, ברגע שחיים

בסביבה שבה יש לא יהודים קיים סיכוי גבוה לנשואין עם לא יהודים. לעומת זאת בארץ אני לא חושב שזו בעיית אמת.

 

[אורן של איה ויולי]

הכל נראה טוב יותר בדיעבד?../images/Emo13.gif

 

[ע מ י ש]

לי אין כלל ספק כי העולם היום

הרבה יותר טוב מן העולם שעבר. גם מבחינת רמת חיים וגם מבחינה מוסרית וערכית. עוד לא היה עידן כזה בהיסטוריה אנושית שבו לאנשים היו חיים כה טובים ובטוחים. ברור כי תמיד ניתן למצא איזה אירוע או איזו פינה בתבל שבה הדברים נותרו רעים ומכוערים אבל אם מסתכלים על התמונה הכוללת יש לנו די מזל.

 

[אורן של איה ויולי]

אני לא אומר כן- ולא אומר לא

אני שואל- האם ההבדלים ברמות החיים היו פעם כ"כ דרסטיים? האם לדיבר "לא תחמוד" היתה משמעות כ"כ חזקה כמו היום? ובזוית אחרת- האם כמות השואות (שואה אחת- אבל הרבה שואות לאומיות) שהתרחשו במאה האחרונה הם בגדר הנורמלי? ובלי להזכיר את "שלנו"- נזכיר את בורמה, הארמנים, טוטסי, הוטו, רעב בעולם השלישי, איידס (שיש מדינות שמעל שליש חולים!!). זה שאנו חיים יחסית במצב שקט אומר שלנו יחסית טוב (יחסית)- אבל העולם כמרקחה. 20 אחוז מהעולם שולט ב80 אחוז מהמשאבים- אם לא יותר מכך. וקצת מהצד השני- במלחמות בתנ"ך (וגם בספרים החיצוניים) מוזכרים כמות מחרידה של הרוגים. מאות אלפים בכל מלחמה. האם המספרים הללו מקובלים? כי אם כן- זה יחסית בהחלט לט פחות מאשר במאה האחרונה שעברה על הכדור שלנו...

 

[ע מ י ש]

ההבדלים בין רמת החיים של עשירים

ועניים בעולם העתיק וכן בכל התקופה של ימי הביניים עד המאה העשרים היו מחרידים. התופעה של מוות ברעב היתה נפוצה וכן היו לכך אספקטים נוספים. כמו כן, על מנת לבדוק "שואות" לא חייבים להרחיק לכת עד ימי התנך, כל ההיסטוריה האנושית מלאה בסיפורי השמדת עמים, מגפות קטלניות וכו'.

 

[shushu10]

כמה זמן לדעתם היה ביהמק"ש ה-1

נקי ממעשי תועבה וזימה? - התשובה קצת לא נעימה, ראו הוזהרתם!

 

[shushu10]

למה כל דבר פעמיים? (בגלל המחשב!)

 

[arandiera]

למי יש?

 

[arandiera]

הבעיה היא ההיסטוריוגרפיה המגמתית

לפני ששואלים מתי היינו בסדר צריך לשאול מה זה בסדר ומי קובע מה זה בסדר. מי שקבע שהמלכים עד חזקיה-יאשיה עשו הרע בעיני האל, קבע זאת כיוון שהוא "יודע" מה הטוב, יאשיה זה טוב, והם זה רע. בעיני מלך רע זה מלך מושחת שמתעלל בעם שלו, עם רע זה עם שרוצח עם אחר, עם חסר מוסריות, עם שבו האנשים פוגעים זה בזה. יש כל מני תקופות בעת העתיקה שנראה לי שעם ישראל היה מאד בסדר כעם. ודווקא בגלל שהוא לא ממש היה עם, ושהבלבול בין הדת היהודית לבין הלאום היהודי היה פחות קשה (בעיקר כיוון שאז לא היתה חילוניות). תקופות שבהן זה היה בסדר להקים מקדש בשילה ובבית אל, ולא היתה אוטוריטה אחת שקבעה שרק המקדש בירושלים הוא בסדר ו"פיטרה" את כל הלוויים והכהנים המסכנים מהצפון. תקופות שבהן כל אחד יכול היה למצוא קבוצה להתחבר אליה, וכולן היו חלק מהיהדות, תקופות שבהן היהדות פשוט התקיימה, כי אנשים רצו להיות יהודים, ורצו לחיות בארץ ולא היו כפופים לרעיון שהיה מלאכותי בעיניהם. תקופות שבהם אלוהים היה רק אחד מכמה אלים, וההכרה באלוהי אומות העולם היתה קיימת. אלוהים אמנם "עשה בהם שפטים", אבל עדיין לא גרם לאמת של אנשים אחרים להפוך לשקר גס. רק אולי, לסוג של טעות, או חולשה. תקופות שבהן אנשים הודו במה הם מאמינים, בחומר (עגל זהב) הרבה יותר מאשר ברוח.

 

[אורן של איה ויולי]

אם אני לא טועה- תשובתך מערבבת כמה

תקופות ביחד- וגם זה באופן שלא מובן לי. לפני שהמקדש עבר לירושליים- אנו מדברים בעיקר על תקופת השופטים או תקופת שאול (ותחילת דוד). בתקופת שמואל היהדות דיברה מגרונו של שמואל ולכן לא היו כמה קבוצות וכו'. אני אולי לא בקיא מספיק- אבל מתי היו כמה קבוצות שיכולת להשתייך אליהן? ומתי בדיוק היהדות הכירה באלוהים אחרים? שוב- אני לומד, אני לא "סיימתי". לכן- אולי החמצתי?