שאלה טובה
אנחנו לא באמת יודעים מה היו היקפי התופעה. אני חושבת שההבדל המהותי קשור בעובדה שפעם כל העולם היה דתי, ומשוייך לאומית. אנשים לא שברו את הכלים לגמרי, הם שינו צורה, ומשם יכולים היו לחזור (כמו בימי עזרא). התחושה היא שבעולם שלנו אנשים לא עוברים לשורשים חלופיים, הם חולפים עם הרוח. אני גם חושבת שיש הבדל מהותי בין תקופת הנבואה, לתקופת התושבע"פ. אולי אנשים יכלו לבדוק קצוות, כי היה שם נביא, וניסים, ובית מקדש שיכלו לאפס אותם. כבר ריב"ז, אחרי חורבן הבית, הבין שאי אפשר להמשיך כך. או שאתה בפנים או שאתה בחוץ. הוא הוציא את הכיתות החוצה. הוא וממשיכיו בנו מערכת סדורה וברורה של כללי הנהגה ומשפט. של צורת הכרעה קובעת. אשר לגיור של נשות שלמה - גם התנ"ך לא ממש קונה אותו. יש ביקורת על שלמה. למרות שגם כאן יש הבדל - אישה נשואה שהתחתנה עם בן עם אחר, באמת עברה בדר"כ לדתו ותרבותו. ושוב - השאלה שאתה שואל היא באמת קשה. האם אי פעם היינו בסדר? האם אי פעם נהיה?
אנחנו לא באמת יודעים מה היו היקפי התופעה. אני חושבת שההבדל המהותי קשור בעובדה שפעם כל העולם היה דתי, ומשוייך לאומית. אנשים לא שברו את הכלים לגמרי, הם שינו צורה, ומשם יכולים היו לחזור (כמו בימי עזרא). התחושה היא שבעולם שלנו אנשים לא עוברים לשורשים חלופיים, הם חולפים עם הרוח. אני גם חושבת שיש הבדל מהותי בין תקופת הנבואה, לתקופת התושבע"פ. אולי אנשים יכלו לבדוק קצוות, כי היה שם נביא, וניסים, ובית מקדש שיכלו לאפס אותם. כבר ריב"ז, אחרי חורבן הבית, הבין שאי אפשר להמשיך כך. או שאתה בפנים או שאתה בחוץ. הוא הוציא את הכיתות החוצה. הוא וממשיכיו בנו מערכת סדורה וברורה של כללי הנהגה ומשפט. של צורת הכרעה קובעת. אשר לגיור של נשות שלמה - גם התנ"ך לא ממש קונה אותו. יש ביקורת על שלמה. למרות שגם כאן יש הבדל - אישה נשואה שהתחתנה עם בן עם אחר, באמת עברה בדר"כ לדתו ותרבותו. ושוב - השאלה שאתה שואל היא באמת קשה. האם אי פעם היינו בסדר? האם אי פעם נהיה?