הנזם הכחול
New member
בזמן האחרון אני רואה בפורומים
(בעיקר של זוגיות, אבל לא רק) - המון הודעות שעוסקות בבגידות בפועל או בשאיפה, בסטוצים מהצד, בחוסר נאמנות לבן או בת הזוג באופן כללי.
לפעמים זה הצד הנבגד או החושד (למה לשקר- כמעט תמיד אלו הנשים) שמתלבטות מה לעשות (אתם כבר מנחשים איזה תשובות הן מקבלות ממני),
ולפעמים הצד הבוגד או השואף לבגוד, שבדרך כלל מחפש לעצמו צידוקים ואמפתיה.
בכוונה אני מביאה את השאלה הזו לפורום שאיננו פורום יעודי לזוגיות, אבל הוא כן פורום שעוסק גם ביחסים בין בני אדם.
אני שואלת את עצמי איך זה שאנשים, שאמורים לאהוב את בני/בנות זוגם, לא מהססים לעשות דברים שיפגעו ברגשותיהם עד עמקי נשמתם, וזו פגיעה בלתי הפיכה ובלתי ניתנת לתיקון (בגדו בי פעם ואני יכולה לומר לכם שזה כאב כל כך נורא, שאי אפשר לתאר בכלל).
מי שאוהב באמת, נחרד ומתחלחל רק מעצם המחשבה לבגוד. לכן אני חושבת שאישה שמתלבטת אם להישאר ולסלוח היא אישה שמוכנה להשפיל את עצמה, שמסתפקת בחיים לצד מי שירק עליה והוכיח לה שהוא לא אוהב אותה ולא אכפת לו מרגשותיה (וזה כמובן גם נכון לגבי גבר שנבגד ע"י אישה- אם כי לרוב הגברים כנראה יש יותר שכל והגיון מלרוב הנשים בעניין הזה: הם בד"כ לא יסלחו).
מה קורה בדור הזה, שלכל כך הרבה אנשים זה נראה נורמטיבי לפגוע בבן הזוג ועוד לצפות שזה יעבור חלק זה ממש מעציב אותי, לא כי זה נוגע אליי (בן הזוג שלי יעוף באותה שניה אפילו אם רק אחשוד בו. אני לא אטרח לברר אפילו).
זה עצוב לי כי אני רואה מסביב יותר מדי מקרים- גם של אנשים מוכרים לי אישית- שכבר לא מזדעזעים כמוני מהטינופת.
(בעיקר של זוגיות, אבל לא רק) - המון הודעות שעוסקות בבגידות בפועל או בשאיפה, בסטוצים מהצד, בחוסר נאמנות לבן או בת הזוג באופן כללי.
לפעמים זה הצד הנבגד או החושד (למה לשקר- כמעט תמיד אלו הנשים) שמתלבטות מה לעשות (אתם כבר מנחשים איזה תשובות הן מקבלות ממני),
ולפעמים הצד הבוגד או השואף לבגוד, שבדרך כלל מחפש לעצמו צידוקים ואמפתיה.
בכוונה אני מביאה את השאלה הזו לפורום שאיננו פורום יעודי לזוגיות, אבל הוא כן פורום שעוסק גם ביחסים בין בני אדם.
אני שואלת את עצמי איך זה שאנשים, שאמורים לאהוב את בני/בנות זוגם, לא מהססים לעשות דברים שיפגעו ברגשותיהם עד עמקי נשמתם, וזו פגיעה בלתי הפיכה ובלתי ניתנת לתיקון (בגדו בי פעם ואני יכולה לומר לכם שזה כאב כל כך נורא, שאי אפשר לתאר בכלל).
מי שאוהב באמת, נחרד ומתחלחל רק מעצם המחשבה לבגוד. לכן אני חושבת שאישה שמתלבטת אם להישאר ולסלוח היא אישה שמוכנה להשפיל את עצמה, שמסתפקת בחיים לצד מי שירק עליה והוכיח לה שהוא לא אוהב אותה ולא אכפת לו מרגשותיה (וזה כמובן גם נכון לגבי גבר שנבגד ע"י אישה- אם כי לרוב הגברים כנראה יש יותר שכל והגיון מלרוב הנשים בעניין הזה: הם בד"כ לא יסלחו).
מה קורה בדור הזה, שלכל כך הרבה אנשים זה נראה נורמטיבי לפגוע בבן הזוג ועוד לצפות שזה יעבור חלק זה ממש מעציב אותי, לא כי זה נוגע אליי (בן הזוג שלי יעוף באותה שניה אפילו אם רק אחשוד בו. אני לא אטרח לברר אפילו).
זה עצוב לי כי אני רואה מסביב יותר מדי מקרים- גם של אנשים מוכרים לי אישית- שכבר לא מזדעזעים כמוני מהטינופת.