בזמן האחרון אני רואה בפורומים

רינתי77

Active member
שוב, התיחסות של שחור ולבן: או מתוק או מרור!

זה מצחיק ועצוב, אבל כמעט ואין בחיים משהו שהוא כל כך חד משמעי.
אהבה שממררת את החיים אינה אהבה כלל. אך ביחסים זוגיים יכולים
להיות מצבים מאד קשים ולא "מתוקים".
כמו למשל, מחלה. אם אחד מבני הזוג חולה, עובר תקופה של טיפולים,
כאבים, מצב רוח ירוד כתוצאה מהמחלה, דיכאון וכ''ו וכ''ו ופתאום
החיים ביחד הם מאד לא מתוקים, אז אני מבינה שאת חותכת
ומסיימת את הקשר כי את שם כדי להנות. וזה ברור לך שכך ינהג
גם בן הזוג שלך במקרה הפוך, כן?
 
תלוי איזו מחלה.

מחלת נפש- אני חותכת מיד (ואם אני הייתי חוטפת מחלת נפש פתאום באמצע החיים- הייתי עוזבת אותו מיוזמתי. אני אדם מוסרי).
 

זיקן

New member
מנהל
את אולי בעלת מוסר גבוה אבל בעיקר יפת נפש

וחולת נפש.
העיקר שאת אוהבת את ה"אמת" של קטרין אשטון זה מה חשוב.
 

tamarkae

New member
לפני כמה זמן שאלתי את אמא שלי...

מה היית עושה אם אבא היה בוגד בך? וישר אמרתי לה- אני ישר הייתי מעיפה את מי שהיה בוגד בי לכל הרוחות!!

היא ענתה שהיא לא חושבת שהיא היתה עוזבת בכזאת קלות ולדעתה עם הזמן היא הייתה יכולה לסלוח ואם רוצים אפשר לשקם את הזוגיות...

אולי אני מאוד צעירה אבל אני חושבת שאם הצד הבוגד באמת מביע חרטה (ולא רק בגלל שנתפס) אלא חרטה אמיתית, והצד השני מוכן להשאיר את הלב פתוח אז אפשר להתגבר....
 

רינתי77

Active member
בגידה היא סימן לכשל מערכתי.

וזה אומר שאלה המרכיבים את המערכת, כלומר בני הזוג, כשלו.
מעבר לכך, יש מגוון שלם של בגידות. עד כמה שזה ישמע אולי מקומם,
אין דין סטוץ חד פעמי כדין רומן הנמשך תקופה.
 
בא לי שתעשי בי

דיני נפשות!
כלומר, זאת דרכי המחופפה לומר לך שאני מוי לייק מה שכתבת.
 

tamarkae

New member
וגם הזמן של מערכת היחסים הוא משפיע

אם זה זוג שהרבה שנים ביחד ועבר הרבה ביחד.. או שלא...

יש הרבה משתנים במשוואה הזאת ולפי דעתי באמת אי אפשר להחליט מראש מה יהיה גורלו של זוג שאחד בוגד בשני... זה ממש כל מקרה לגופו, וזה גם קשור לאופי של האנשים...
 

hofit1980

New member
אני מוצאת עצמי מסכימה איתך וכועסת עליך

לסירוגין.

אני אסביר אסל גם אשאל לא מעט לאורך הדרך :)

לעניין הבגידה:
כשמתגלה כזו מרגישים פגיעים, מתמרמרים על שזה קרה דווקא לנו, מאבדים אמון וביטחון בבן הזוג, נלחמים בין הרצון לוותר לחבלים החזקים הקושרים אותנו לאדם זה ועוד ועוד.
איני מתיימרת לדעת מה ראוי או כדאי לעשות במצב כזה. איני יודעת אם יש בכלל חוקים לעניין.
דבר שאני יודעת בוודאות הוא שכל אחד בוחר מה שבסופו של דבר הוא מאמין שיעשה לו טוב, אין כל דרך לדעת, אך ניתן להעריך.
מפתיעה אותי העובדה שתוותרי על הכל ברגע, ולא משום שזוגיות היא איזו מטרה, אלא משום האופן בו את מדברת על בן הזוג שלך, זה דבר שתמיד נעים לי לקרוא בהודעות שלך.
יצרים הינו דבר שאנו מתמודדים עימו על בסיס יומיומי, וככזה ניתן להבין אם אנו חוטאים מפעם לפעם: מעשנים את הסיגריה שהבטחנו לא לעשן, מחליפים את מיכל הגלידה הריק בחדש בתקווה שלא ישימו לב, חושפים סוד שנשבענו לא לחשוף ועוד. לעיתים אנו מבלבלים תאווה וחרמנות במושא חדש, ובשילוב של גורמים כאלה ואחרים אנו עלולים לעשות דבר מה שנתחרט עליו.
האם את טוענת שמעולם לא עמדת במצב כזה? שמעולם אף לא לשבריר שנייה התחשק לך לשבור את המוסכמות?
אם כן, אני בהחלט מבינה אותך. במידה ולא אני מקווה שלעולם לא תתבדי ותאלצי לאכול את הכובע שלך.

ובנוגע לחיתוך ללא בירורים. שלא תעזי. בשבילך ובשביל האהבה שלך. בררי עד הפרטים הקטנים וחשבי במי את שמה את מבטחך. אני מכירה לא מעט אנשים שחושפים תכונות מאוד לא אטרקטיביות לנוכח אהבה ויעשו לא מעט, מסיבות שונות, בכדי לעורר בה גלים.

אני חושבת שלראות את החיים בכזו חדות זה עניין מקל מאוד. אין אפור, יש רק שחור ולבן. יש בי קצת קינאה לנוכח התפיסה שלך. נדמה שיש בה מקום להחלמה מהירה יותר והנאה גדולה יותר.
האם זה כך בכל תחומי החיים שלך?

אני באמת מאחלת לך שתדעי זוגיות מאושרת ומיוחדת שתמלא אותך במידות הנהדרות של הדלק לו אנו זקוקים :)

אז נאלצת שלא להסכים איתך על רבים מהדברים, אבל כמו תמיד, זה רק עניין של תפיסה!
 
אני אכן אדם של שחור ולבן כמעט בכל תחומי החיים

עד עכשיו הגישה הזו התגלתה כמצויינת, נטולת חסרונות. אני לא אישה של פשרות ולא אישה של התעלמות מבעיות. אני רוצה לדעת תמיד את האמת- גם אם היא מכאיבה- ולא אסלח למי שיחוס עליי ויעלים או יסווה לי אותה.
בקשר לבן זוגי: אני שמחה שקלטת עד כמה אני אוהבת את האיש המקסים הזה.
אין ספק שהוא ראוי לכל אהבתי.
אחת הסיבות שאני מרגישה אליו כך היא, שהוא לא יבגוד.
למזלי הכרתי אותו שנים רבות לפני שנדלקתי עליו, היתה לו אז בת זוג שהיחסים ביניהם כבר היו ממש מדורדרים לקראת הסוף, הוא גבר מושך ונאה ואינטלקטואל ולא חסרו נשים שהיו מוכנות להיות איתו- ובכל זאת הוא מעולם! לא נתן אפילו צ'אנס קטנטנן למישהי אחרת, מתוך עיקרון נוקשה. אני יודעת, כי הייתי ידידה ושכנה קרובה שלו והיינו מדברים המון על הנושאים האלו.
אם גבר כזה, שאני לא מבזבזת אפילו שניה אחת על המחשבות מה הוא עושה ואם מי הוא מדבר כי אני כל כך סומכת עליו- יתחיל פתאום לעורר בי חשד קל שבקלים- אני לא אהסס לזרוק אותו. פשוט כי החיים לימדו אותי שאם את חושדת, תמיד יש סיבה לזה. אבל תמיד.
 
למעלה