בזמן האחרון אני רואה בפורומים

[הנזם הכחול]

אני מתפללת לאושר, בריאות טובה ושמחה.

פז"מים זה לא מושא התפילות שלי.
אם אגיע לשם באושר יופי, אם לא- גם לא אסון.
זה מה שאתה כל כך מתקשה להבין.

 

[poseidon111]

לא גברת. מה שאת לא מבינה,

או לא רוצה להבין, שבחיים יש פשרות. חלקן קטנות ובלתי מורגשות, וחלקן משמעותי יותר.
זוג שנמצא בזוגיות שנים רבות, יודע זאת.
מישהי שלא היתה, לא תבין זאת.
ראיית העולם שלך, כפי שהיא מתגלה פעם אחר פעם היא אוטופית לחלוטין, שלא לומר פשטנית עד מאוד.

את היא זו שאמרה שתעיף את החבר האוהב שלה אם רק יהיה סדק של חשד. לא אני.
זו אמירה המתאימה לאדם עם אפס סובלנות ואפס הבנה במערכות יחסים אמיתיות.

זו אמירה שמתאימה לבני לומר, אבל הוא רק בן 17 אז זה נסלח עדיין.

 

[הנזם הכחול]

פשרות? על נאמנות? ממש לא.

התפשרתי על דירה שיש בה איזה משהו שאני פחות אוהבת, כי ברור לי שאין לי יכולת כלכלית לקנות את הווילה מול הים שעליה בא לי.
התפשרתי על שמלה מ"זארה", במקום לקנות את שמלת חלומותיי ב-"דיור".

על נאמנות בזוגיות אני לגמרי לא אתפשר, ובצדק.

אני בכלל חושבת שזוגיות זה לא MUST, זה לא תנאי לאושר ושלמות, וברוב המקרים- עדיף לבד. אלא אם כן יש לך בדיוק את הזוגיות המקסימה שאתה רוצה.

 

[poseidon111]

אני לא דיברתי על פשרה בנאמנות. את דיברת.

אני דיברתי על פשרות שצריך לעשות בכל אספקט של החיים, וגם בזוגיות.
אין פשרה, אין זוגיות.

שבת שלום.

 

[הנזם הכחול]

אבל נושא הדיון הוא אי נאמנות.

לא פשרות מסוג אחר.

 

[poseidon111]

סליחה המורה. חשבתי שטבעו של דיון הוא שיגיע

למקומות הקשורים לדיון.

 

[דאגרוטיפ]

נזם, כמה דברים עבורי שהם כלשונך MUST

האחד לעולם לא להתיימר לדעת טוב יותר ולחרוץ בהבל אות כשאיני ברת
נסיון. יען, איני אם. ואין לי ילדים. קטונתי לשפוט אמהות ואבות שלא מעט מוטל
על הכף. תמיד להיות פתוח ללמוד מכל משכליי.
אין טעם לטעון לשם הטענה, או להתווכח לשם הוויכוח.

שתיים, פסקנות מהסוג שמשתקף בדברייך מפחיד אותי ומרתיע יותר מכל
העוולות הגדולות שאת אוהבת לזעוק בשמם ולקטלג את גורמהם.
לעולם אעדיף ספקנות על פני פסקנות.

שלוש, טאקט. נדמה לי שאת גדולת מגטרגי הישראלים על העדר הטאקט
וחוסר התרבות שלהם, גברתי הספרדיה השאולה, כלומר הישראלית הגולה.
אז הרשי לי לומר לך כספרדיה מחלציו של אבי:
כשם שאת גדולת המקטרגים, את גדולת גסי הרוח ונעדרי הטאקט.

שבת שלום.

 

[הנזם הכחול]

בתור ספרדייה אני מוכרחה להגיד שהספרדית שלך

על הפרצוף.
בכל אופן, בקשר לעניין המדובר:
יש לי חברה שתפסה את בעלה בוגד בה. היא לא עבדה אז, היה לה ילד בן 4 והיא לא ממשפחה עשירה.
בלי לחשוב פעמיים היא העיפה אותו מחייה, למרות שזה לא היה קל (לא כלכלית ולא לוגיסטית). היום ה"ילד" בן 20, והוא מקסים. הוא אחד שחושב כמונו, שלא יתפשר על בגידה, שלא יעשה דבר כזה לאף אישה כי אמא שלו נתנה לו דוגמאות מהחיים על הסבל והצער שבגידה גורמת. והוא גאה באמא שלו על שלא סלחה. בצדק. רק מחומרים כאלו עשויות החברות שלי! כלומר אף אחד לא טוען שזה קל.
אבל זה לא מדע בדיוני, זה קיים והרבה.
מה שכן- זה קיים רק אצל אנשים עם כבוד עצמי.

 

[דאגרוטיפ]

את באמת רוצה להתחרות איתי בספרדית?

את מבינה כמה האמירה שלך נלעגת, וחסרת ביטחון?
אולי בגלל שאת מספיק טיפשה לטעות בהבנתך כי אני משלבת
כמה וכמה שפות במכוון?
באשר לשאר, מקרה פרטי אחד שלך אין בו כדי להעיד על נושא כל
כך רב פנים, ומרוכב. הראיה החד מימדית שלך הופך אותך ליצור נטול בינה.
הנה נזם, אעשה עבורך שירות. תלמדי מילת מפתח חיונית:
מ ו ר כ ב!

 

[הנזם הכחול]

איפה הצעתי תחרות?

בואנאס דיאס לא אומרים בשום שפה.

 

[דאגרוטיפ]

הוי אברוך, ולא מצאתי לנכון לתקן את הא' ל ו'

כפי שאני בדרך כלל מברכת בבקרים. ולא מתקנת את יתר הפעמים
שבהן אני מתעלגת. זו טרחת שווא. (למעט מקרים בודדים)
איזו עליבות להאחז בה, נזם.

 

[הנזם הכחול]

לא נאחזת בכלום, רק מציינת עובדה.

 

[דאגרוטיפ]

עובדה מטומטמה וקטנת נפש:

[URL]http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=2294&messageid=163688885[/URL]

 

[רינתי77]

אני לא אשאל כמה זמן את נמצאת בזוגיות

הנוכחית, אך אני אסתכן ואנחש שלא מדובר על שנים רבות.
אני, לעומת זאת, נשואה בשנית כבר 24 שנים. בן הזוג שלי ואני עברנו
הרבה מאד דברים ביחד, כמה מהם דברים קשים ביותר בעלי
פוטנציאל הרס ופירוק המסגרת. ואני לא מדברת על בגידה.
תתפלאי, יש דברים יותר גרועים ממנה.
על כן, אני יכולה לומר מנסיוני שהזמנים הקשים מעמידים את האהבה
במבחן. הם הזמנים בהם אדם מגלה עד כמה הוא מוכן לשים את עצמו
ואת האגו שלו בצד למען האהבה.

 

[poseidon111]

בלי להעליב אף אחד זה כמו לדבר עם

טייס פייפר על הטסת מטוסי קרב.
הוא אמנם טייס, אבל....

 

[הנזם הכחול]

יש לך עוד מטאפורות מעולם הקרב והמלחמה?

 

[poseidon111]

כן, ואני מקווה שתביני איך זה קשור.

1." הפחדנים בורחים רחוק ומאשימים את אלו שנשארו בקוו".

2. "הטיפשים הם הטוראים שרוצים ללמד את הסמלים הפלוגתיים".

3. "אם אין לך מה לומר, שמור זאת לעצמך".

והחביב עלי,
4. "הטירונים שלא עברו קרב בחייהם, מין הראוי שיקשיבו לוותיקים שחזרו מהחזית. זה יציל את חייהם".

זהו בינתיים, מקווה שתפיקי את המירב מהאמרות הצבאיות הללו.
אני חושב שכדאי שתשליכי מהם לדיון, ובכלל לחיים.

 

[הנזם הכחול]

למה לא תשאלי? אין לי בעיה.

שנה וחצי ביחד, שמונה שנים מכירים. אורך חיי היחסים אינו מעיד על איכותם ואני לא מתרשמת מזה שאנשים ביחד 20 שנה. אני מעדיפה איכות על כמות, כמו שהסברתי למטה לא-זוכרת-למי.
ואני לא מוכנה לשים את עצמי בצד למען האהבה, וגם לא למען שום דבר אחר. אני זה הדבר הכי חשוב שיש לי.

 

[רינתי77]

נו, את רואה? ככה מדברת מישהי מאד צעירה,

ומאד אגוצנטרית. כו, אני יודעת שאת לא מאד צעירה, אבל
חוסר הנסיון שלך ניכר בדבריך. אין זוגיות טובה ובוודאי שאין אהבה
בלי הקרבה ובלי השקעת מיטב המאמצים. לשים את עצמך בצד כשזה נדרש, זאת למשל דוגמה לאותה ההקרבה.
כתבת למעלה שבקשרים אחרים כשהתחילו המלחמות, העדפת לסיים את הקשר. ואולי בעצם ברחת מהתמודדות עם מצבים שלא היו נוחים לך? אם כך, אז כנראה אהבה בשבילך זה כל עוד זה נחמד ונוח.
לא הייתי רוצה להיות בן הזוג שלך ולחוות משבר אישי וע''י כך להפוך
לאחד שלא נוח לחיות איתו.

 

[הנזם הכחול]

ברור שאהבה זה רק כשנחמד ונוח!!

באתי לעולם בשביל להנות, לא בשביל לאכול חרא.
אהבה יש לה צידוק ומקום רק אם היא מתיקה את החיים, לא כשהיא ממררת אותם