בזמן האחרון אני רואה בפורומים

[הנזם הכחול]

התכוונתי לכך שאין בינינו סודות *בעניין זה*.

אני חושבת שמבחינה זו גם יש לנו מזל, כי הפכנו לזוג בגילאי 40 (אני) ו-45 (הוא) ואלו גילאים שבהם אתה כבר מגובש. אז יכול להיות שעמדותיך לגבי כל מיני נושאים ישתנו מעט, אבל זה כבר לא שינויים באישיות כמו אלו שעוברים מגיל 20 עד גיל 30, למשל7 תעודת ביטוח אין לשום דבר בחיים ומבחינה סטטיסטית ייתכן גם שמחר ייפול עליי פסנתר באמצע הרחוב, אבל הבנת למה התכוונתי.

ולגבי שלדים: אני הראשונה שטוענת שאסור לדבר עם בן הזוג על כל מיני שטויות מהעבר. זה לא תורם כלום.

 

[poseidon111]

תגיד, ליאור. אם אחד מאבותי היה בגירוש ספרד,

זה לא מקנה לי כמה נקודות זכות לעומת שאר הישראלים?

 

[ליאור243]

לא,אתה צריך לרדת מהארץ

לעבור לגור בספרד כמה שנים ולפתח אנטי חזק חזק למדינה שגדלת בה.

ונקודות זכות יש רק בתלוש של מס הכנסה.

 

[poseidon111]

טוב, אז אני "ישראלסקי פרימיטיבסקי", גאה.

 

[ליאור243]

תגיד פוסי,ההוא מאבות אבותך כשגירשו

אותו מספרד הוא גורש לרוסיה או ישראל?

אין לי ארץ אחרת!

גם אני (לא כותב את המילה הזו שדאג לא תחשוד ) להיות ישראלי.

 

[poseidon111]

הוא גורש למדינה עלומה בשם רומניה (מסביר לך

שאלה שלי אליך, לא מזמן)?
עבור דאג המילה גאה, רק מסמלת אפשרויות חדשות, אל חשש.

 

[הנזם הכחול]

ועוד משהו לגבי החבר שלך:

אין דבר כזה "הוא אוהב אותה למרות שהיא לא אוהבת אותו". אהבה זה דבר הדדי, במהות שלו. אם הייתי מאוהבת במישהו שלא מחזיר לי אהבה (זה קרה לי כמובן, כמו לכל אחד כמעט)- כמה זמן אתה חושב שהייתי יכולה לאהוב אותו? שבועיים? חודש? אי אפשר לאהוב אדם שאינו אוהב אותך בחזרה. זה דועך ומתמסמס אם האש לא מקבלת חומר בעירה באופן שוטף. אלא אם כן אין לך כבוד עצמי בשיט, כמובן. זה המקרה של החבר הזה שלך.

 

[poseidon111]

אני אספר לו שנזם אמרה שאם הוא חושב שהוא

אוהב, זה לא נכון.
אני אספר לו שנזם (שידועה בכך שמדברת רק על דברים שהיא מבינה בהם), לא מאמינה בכך שיש אהבה חד צדדית.
אני גם אספר לו שנזם ( שאמנם לא היתה נשואה כדי לדעת את המורכבות של הנושא עם גידול ילדים) גם אמרה שהאהבה
שלו היתה חייבת להתמוסס זה מכבר.
יהיו צחוקים.

 

[הנזם הכחול]

תגיד לו, למה לא? בעצמך אמרת שהוא טיפוס חלש

ופחדן. אז זה בדיוק מה שאמרתי- רק אצל טיפוסים כאלו יש דבר כזה "אהבה חד צדדית".

 

[רינתי77]

יחסים בין בני זוג הם עניין מורכב ביותר, שנתון

לשינויים רבים במהלך הקשר. יחסים בין בני אדם זה דבר דינאמי,
ובין בני זוג על אחת כמה וכמה. אנשים משתנים במהלך השנים.
לא הגבר ולא האישה נשארים אותם האנשים כפי שהיו בתחילת הקשר.
אני כמובן מדברת על קשרים ארוכי תווך, קשרים של שנים רבות.
לפעמים, השינוי מתבטא גם בבגידה בבן הזוג. הפסיכולוגים יודעים
לומר לנו שכאשר מתרחשת בגידה, שני בני הזוג אחראים לכך,
ולא רק הבוגד/ת. אין פה שחור ולבן ושום דבר לא מתרחש בואקום.
יש לבחון כל מקרה לגופו, ובוודאי אין לשפוט את אלה הסולחים,
מפני שקשר משמעותי לא מפרקים כל כך מהר. להפך, אם יש אהבה,
צריך להילחם עליה, להסיק מסקנות ולהיות כנים לגבי תרומתו של כל אחד מבני הזוג למעשה הבגידה.

 

[הנזם הכחול]

למה צריך להילחם עליה?

מלחמות יש לי בעבודה, בכביש, במכון כושר. מלחמות יש בעזה, באפגניסטן, בסוריה.
אני, בשונה מרוב האנשים (לפחות אלו שכותבים בפורומי הזוגיות)- לא חושבת שצריך להילחם על זוגיות או על אהבה. אם צריך להילחם עליה, אז היא מיותרת.

 

[רינתי77]

מצטערת לומר לך, אך גישתך היא מאד

רומנטית, אך גם מאד תמימה. נלחמים כל הזמן, בכל מיני שטחים
של החיים. המלחמה על אהבה היא קודם כל מלחמה עצמית.
מושג האהבה הרומנטית שיש לנו הוא אידאל של סיפורי אגדות.
במציאות שני אנשים, אמנם אוהבים מאד, צריכים לחיות ולהסתגל
אחד לשני וללמוד להתפשר כדי לקיים זוגיות. לרוב האנשים לא פשוט לחיות עם עצמם, אז המשימה לחיות עם בן זוג היא עוד יותר קשה.
אז כן, זאת מלחמה עם עצמנו, מלחמה לשים את האהבה לפני האגו.

 

[הנזם הכחול]

אני בזוגיות נפלאה בלי שום מלחמות.

בקשרי זוגיות קודמים שהיו לי, כשהיו מאבקים ומלחמות "בשם האהבה"- הקשרים האלו באמת הוכיחו עצמם כמיותרים לגמרי.
אז הנה לך, זוג מאושר ואוהב שאין לו צורך להילחם על שום דבר. מחלוקות יש לפעמים (לא הרבה, אגב)- אבל אין שום דבר שמתקרב למושג הנגזר מהשורש ל.ח.מ. .... אם יהיה- הזוגיות הזו לא תתקיים עוד.

 

[poseidon111]

כמו שאמר ליאור. תצברי את הפז'מ של זוג נורמלי,

לא שנה שנתיים שיש לך, ואז גם תוכלי לדבר מנסיון.
לא רק מ"אני חושבת".

ובעניין אחר. אני חושב שזה די מפחיד להיות בן זוג שלך.
אני אומר זאת בעקבות ה "סדק באמון" שדיברת עליו.

 

[הנזם הכחול]

את רואה איך אפילו על אהבה אתם מדברים במונחים

צבאיים של פז"מ?
בלי להתכוון, נגעת בול בשורש הבעיה של רוב הזוגות.
אני לא רוצה לצבור פז"מ. אני רוצה להיות עם בן זוג שאוהב ומכבד אותי (ואני אותו כמובן), גם אם זה יימשך רק שנה. או חצי שנה. אבל בזמן שאני איתו, צריך להיות כבוד הדדי, בלי בגידות ובלי פזילות ובלי סטוצים וטינופים. לי מאד חשוב שבן הזוג שלי יהיה איתי רק בגלל סיבה אחת: שהוא אוהב אותי ורוצה להיות איתי. לא כי משהו קושר אותו.

 

[ליאור243]

ועל זה נאמר

תגדלי,תביני.

 

[הנזם הכחול]

אני מספיק גדולה והיו לי לא מעט מערכות יחסים.

אבל אני מבינה שזה מכאיב שמישהו בא ואומר לך היי- אפשר ללכת עם האמת שלך עד הסוף ולחיות טוב! לא חייבים להתפשר ולהשלים עם כל מיני תיסכולים בשביל למשוך עם החברה מגיל 20! לא חייבים בגיל 40 לחיות עם הטעויות שעשה ילד מאוהב בן 22!

 

[poseidon111]

בגלל זה לא החזקת מעמד בשום מערכת יחסים?

 

[הנזם הכחול]

בגלל כל מיני דברים. בעיקר מפני ש"להחזיק מעמד"

זו ממש לא המטרה שלי בחיים, ובטח שלא בזוגיות.

 

[poseidon111]

אבל זו הראיה החד מימדית שלך. בגידה אינה

סימן לאי אהבה במרבית המקרים.
אצלך הכל שחור ולבן: "או או".
במציאות, כפי שניסו להסביר לך יש עוד גוונים שאם תרצי או לא, תחשפי אליהם.
בעניין העגה הצבאית, אני לא רואה כיצד היא פוגעת בדברים האמורים.
אם לא ברור לך שזוגיות של שנה אינה זוגיות של 15 שנה (ובעצם מהיכן שיהיה לך ברור), אז תתפללי שתגיעי לשם.

ממליץ מנסיון.