רק המתכנן בעצמו יודע למה הוא התכוון. אחלה.
אבל הנקודה היא אחרת - לא כל כך מעניין מה התכלית המדויקת של מקש כזה או אחר במקלדת, אלא העובדה שיש לו תכלית ידועה. מישהו שם אותו שם בכוונת תחילה, ואין לי ספק שאם אחפש מספיק טוב גם אמצא מהי.
לא ניתן לומר את אותו הדבר על זבוב, או על שלולית, ואפילו לא על סוס, גם אם הוא רתום לעגלה.
אתה מבין, התשובה לשאלה האם התכלית היא אינהרנטית לאובייקט (מה שזה לא יהיה שאנחנו שואלים לגביו), היא זו שקובעת האם האובייקט הנ"ל מתוכנן או לא.
מספיק שידוע לנו שיש תכלית לאותו אובייקט, אפילו אם אנחנו לא יודעים במדויק מהי, וכבר אנחנו יודעים שאותו אובייקט הוא מלאכותי, כלומר מתוכנן.
אם לא ידועה לנו התכלית של אותו אובייקט, אנחנו קוראים לו טבעי - כלומר לא מתוכנן.
כמובן שהידע או חוסר הידע שלנו לא קובע שום דבר לגבי המציאות - "ואף על פי כן - נוע תנוע" - כלומר שהמציאות עצמה פשוט קיימת, ואנו רק מנסים "לעשות סדר" כדי שנבין מה קורה סביבנו. עדיין, "מלאכותי" ו "טבעי" אלו הגדרות שמאפשרות לנו להבדיל בין דברים מתוכננים לבין כאלו שלא. אתה יכול לראות הוכחה לכך בעצמך - אפילו כאן בפורום - מכיון שאפילו בריאתנים, כאשר דוחקים אותם לפינה מספיק, מודים שמה שטבעי איננו מתוכנן, גם אם לא בצורה כל כך מפורשת. אם צריך לינקים רק תגיד.
