בימים האחרונים ...

mucool2

New member
תשובה:

אולי "חייב" זו לא המילה המתאימה. בכ"ז אני מקווה שהכוונה ברורה. אין לי רגשות אשמה אם השארתי קצת בלגן במקום שבו אמורים לסדר אחרי בכל מקרה (בלי הילד זה לא קורה כמעט, כי אני מאלה ששומרים על סביבתם). אם נשאר הרבה בלגן אסדר קצת, בעיקר כי לא נעים לשבת ליד שולחן מבולגן. אם קשה למלצר להגיע ולקחת את הצלחת אני מגיש אותה אליו, אבל לאסוף צלחות ולערום אותן נראה לי מיותר ומגוחך כמעט כמו ללכת למטבח ולשטוף אותן.
 

אלי ו.

New member
../images/Emo32.gif סובלנות לילדים

אולי במקום בו אתה גר הסיפור שונה אבל הנסיון שלי עם יחס לילדים בארץ מול ארה"ב מטה את הכף בצורה מובהקת לטובת ישראל. בארה"ב אף אחד אמנם לא יעיר לך אם תביא ילדים למסעדה אבל הסובבים אותך והמלצרים בהחלט עלולים לחשוב עליכם כמטרד (אני לא מדבר על רשתות מזון מהיר) הסובלנות לילדים בישראל היא מדהימה, ישראל היא מדינה מאוד "פרו ילדים". כשהסתובבתי עם תינוק קבלתי קיצורי תורים בלי שבקשתי. אני זוכר שהלכתי למשרד הפנים עם תינוק, התור היה ארוך, לקחתי מספר וישבתי. אנשים שלקחו לעצמם יותר ממספר אחד (למה?) נתנו לי את הפתק שלהם, אחת הפקידות נגשה אלי והציעה לי לקבל אצלה שירות בלי תור. בשדה התעופה, בתור לבדיקת דרכונים השומר בלי לומר מילה, ראה שאנחנו עם ילד קטן ומיד הוציא אותנו מהתור הרגיל וכוון אותנו לתור של אנשי הסגל. אני זוכר שישבנו עם ילד קטן במסעדה של אדם מאוד קשוח ("חייל" של גד פלום לשעבר) ברגע שהוא קלט שלילד קשה לשבת על הכיסא הוא שלח מישהו להביא צעצוע, על חשבון הבית, מהחנות הסמוכה. כשטסנו עם תינוקות יחד עם ישראלים אנשים זרים תמיד ניסו לעזור, אני זוכר זוג מבוגרים שישבו לידנו כל הדרך מלוד לניו יורק ורק ניסו לעזור. לעומת זאת בטיסות פנימיות בארה"ב, עם ילדים שהתנהגו למופת קבלנו מבטים מלוכלכים על "עצם ההעזה" לעלות למטוס עם ילדים.
 

נץ666

New member
זה ממש מפתיע, הענין הזה עם ילדים

בתור המעצבן בבית המרקחת בקופ"ח - מריצים אותך ישר לראש התור אם אתה מגיע עם תינוק, פן יחטוף מחלה חו"ח.
 

diday

Member
כשנולד בני הראשון וספרתי על חוויות

כאלה, שחוויתי הרבה, הציע מישהו לפתוח סוכנות השכרת תנוקות לשונאי תורים.
 

שרוֹן

New member
גם אנחנו היינו בהלם תרבות

כשחזרנו ארצה עם הילדים. אבל אני מניחה שבאירופה זה אכן יותר גרוע. אחרי הסיוט הצייקני שעברנו בצ'ק אין בציריך, עם תינוקת בת חודש וחצי במנשא וילד שהיה עייף אימים, בארץ פחות או יותר נשאו אותנו על כפיים אלי שערי ארץ. הגענו עם 5 עגלות (יכולנו להביא אוברוויט מוגדר כתושבים חוזרים). האיש מהמכס, במקום לטרטר אותנו, תפס שתי עגלות ויצא איתנו לרחבה.
 

שרוֹן

New member
חוץ מהלוקסנבורגלי המשובחים

כמה גבינות ראויות וכמה הרים יפים כמו גלויה, אין הרבה מה שיצדיק שהייה של יותר מחודש רצוף. רצוי באמצע הקיץ.
 

שרוֹן

New member
יש אחרים.

אבל לסנדוויצ'ים שעושים במקומות אחרים קוראים אחרת (מקרוּנים כמדומני).
 

mucool2

New member
זה לא אותו דבר...

לפחות לפי טענת ידידי הציריכי (ואני די מסכים איתו).
 

שרוֹן

New member
ואני מסכימה עם שניכם

כנראה זה שם רשום (יש אפילו אגדה). זה דומה בזה שבשני המקרים המדובר בקרם הנתון בשתי עוגיות מרנג שקדים. אבל אין ספק שהלוקסנבורגלי חורגים מההגדרה הפשטנית של מעדן.
 

mucool2

New member
אני דווקא לא נתקלתי ביחס גרוע

בארה"ב, לפחות לא מנותני שירות. תמיד מציעים עזרה ומנסים להקל עלינו. מהאחרים לא ממש אכפת לי כל עוד הם לא מפריעים לנו ממש (וזה לא קורה כמעט, אם בכלל). ודווקא לא נתקלתי ביחס עוין בטיסות, פרט למקרה אחד בטיסה לניו יורק, כשהבן שלי היה בן 5 שבועות בלבד. מיד אחרי שעלינו למטוס הוא התחיל לבכות מרעב, אבל היה קשה מאוד להניק אותו באותו רגע. אחד הנוסעים התרגז והחליף מקום. שאר האנשים דווקא תמכו וניסו לעזור (עד כמה שאפשר). בסוף הרגזן נענש כי במקום שאליו עבר היה ילד רועש לא פחות, והילד שלנו דווקא היה שקט בהמשך הטיסה. יתכן שבאמת טעיתי בנוגע ליחס לילדים בישראל. בביקור הבא אבדוק שוב. מה שבטוח הוא עדיף על זה שבאירופה. הבעיה בארץ היא לא עם הילדים, כמו חשדנות מוגזמת וחוסר אדיבות כללי של נותני שירות (לא כולם). היחס הכללי (של "סתם אנשים") הוא באמת מעל ומעבר.
 

If6Was9

New member
ההבדל הוא שבמסעדה

בכל מקרה אחרי שהסועד עוזב צריך לפנות את הכלים שהשתמש בהם ולהעביר סמרטוט. לעומת זאת אם איזה דפקט בן דפקט משליך אשפה ברשות הרבים יעבור זמן עד שמישהו יאסוף אותה אם בכלל. בייחוד זה בולט בפארקים בהם הדפקטים משאירים טונות של אשפה, שעד שינקו עוברי אורח תמימים מוזמנים לצפות בה. וסידור המצעים בחדר שבמלון הוא מלאכה קשה מדי עבורי; אעדיף להשאירה בידי מומחה\ית.
 

gallop28

New member
יש לי שאלה לכל המתחשבים

אלו שמנקים את הפרורים במסעדה ואלו שמסדרים בבית מלון האם אתם באמת מקפלים ומנקים משום שאתם רוצים להתחשב? או שמה פשוט אתם לא מסוגלים לעזוב את המקום לא נקי - או שיהיו לכם עוד פרורים על השולחן בזמן שאתם עוד ממשיכים לשבת בשולחן עליו אכלתם ? אני אישית גם מנקה פרורים וגם מסדרת (לפחות קצת) בחדר מלון. אני פשוט מרגישה שיותר נעים לי להמשיך ולשבת במסעדה כאשר השולחן שלי נקי כאשר אלו רק פרורים אני לא מתעצלת ועושה את זה בעצמי (יותר מהר) ואפילו לוקחת את המפית שניתנה לי ומעבירה ניגוב לפעמים. פשוט יותר נעים לי וגם בחדר מלון, זה יותר נעים לעזוב ככה ולא להרגיש כמו ברברית. לא זכור לי שחשבתי יותר מדי על המלצרים או על החדרנית שבאה אחרי. האם אני היחידה עם "השריטה" הזו?
 
ה"שריטה" הזאת

נקראת חינוך. לדעתי את "מרגישה יותר בנוח" לעשות את הדברים הללו לא משום איזשהו נימוק תרבותי או אינטלקטואלי. אני מניחה שאת *מרגישה* כך כי את *מחונכת* כך.
 

אטיוד5

Active member
את לא יחידה

בן-אדם מחונך לשמור על סדר ונקיון. ולא משנה אם מנקים אחריו או לא, או אם הוא שילם או לא שילם על שרותי סדר-נקיון. ואכן, יותר נעים לו בסביבה מסודרת-נקיה, כי ככה הוא רגיל.
 
למעלה