בסה"כ הכלל הוא פשוט
התחשבות בזולת. לצורך העניין, "הזולת" לא כולל את אלה שתפקידם לנקות או לסדר אחריי. כשאני לא מלכלך ברחוב, זה לא בגלל שאני דואג למנקי הרחובות, זה בגלל שאני מתחשב בשאר האנשים ברחוב. כשאני מוריד מים בשירותים ציבוריים זה לא כדי שלמנקה יהיה יותר קל, אלא מתוך התחשבות באלה שיבואו אחרי (ולפני המנקה). המבחן לדעתי די ברור, אם ביני לבין הבא אחרי תמיד בא מישהו שמנקה (כמו במלון או במסעדה עם מלצרים), אני לא חייב לנקות או לסדר, פרט למקרים קיצוניים (ביחוד אם הלכלוך מפריע לאחרים בסביבה). אם המנקה רק מזדמן (כמו ברחוב, בשירותים ציבוריים או במסעדות מזון מהיר), אעשה כמיטב יכולתי להשאיר את המקום כפי שקיבלתי אותו, ולא לתת למישהו לנקות אחרי, כי עד שהמנקה יגיע, אחרים יסבלו. במקרים כאלה האמירה (שאני שומע לא מעט בגנים ציבוריים) "ממילא מנקים פה" היא מקוממת מאין כמוה. מנקי הרחובות והגנים לא נמצאים כל הזמן בכל מקום, ועד שהם מגיעים הלכלוך נשאר, וזה בכלל לא נעים. בכל מקרה, לא אפגע ברכוש שאינו שלי (גניבת מגבות במלון, ועל אחת כמה וכמה ונדליזם) כי זה חוסר התחשבות מהסוג הגרוע ביותר.