ביצוע למיסה של באך
- פותח הנושא L m a o
- פורסם בתאריך
ItsikH
Member
אני לא חושב שיש לך מושג עד כמה הפער עצום וכל אחד חבורת הפרזיטים שעומדת בינך לבין האמן מרוויח יותר ממנו על הדיסק הזה, אפילו הרבה יותר כשמדובר בבעלים. עזוב את הרפתן, יש דוגמאות רבות של עבודה זולה במזרח (בגדים, אופניים - נושא אחר הקרוב ללבי) שמסתכמות לאותה תופעה. נסה לחשוב על האמן כעובד ב-sweat shop, למיטב ידיעתי אפילו הפער שבין מחיר הבגד לעלות שכר אותו עובד קטן מזה שאנחנו מדברים עליו (כיוון שבגד הוא יחיד בעוד שאת הדיסק משכפלים בעלות זניחה).
ItsikH
Member
תחשיב שקראתי פעם מתייחס דווקא למוזיקה פופולארית הרבה יותר, חס וחלילה לא נישה זניחה כמו מוזיקה קלאסית - התשלום שמקבלת להקה ממוצעת עבור דיסק מסתכם בערך למשכורת של מתדלק בתחנת דלק לכ"א מהחברים, וגם זה רק בתנאי שהיא מצליחה להגיע לסף די גבוה של מכירות. בהתחשב בהיכרותי האישית עם הענף (הדוגמא שנתתי היתה רק אחת - ופגשתי גם צדדים אחרים שלו), זה מתקבל על הדעת. אפשר לערוך מחקר בנושא, השאלה רק מי ישלם לי על זה ("יצרני" המוזיקה ודאי שלא). אני בד"כ לא קונה דיסקים. מה שזה אומר מבחינתי, שאם אני נתקל בהקלטה ברשת, אני לא שואל מה מקורה - זה לא ענייני אלא ענינו של המפיץ, ברשות או שלא ברשות, מול ה"יצרן" (ואני מתעקש על המרכאות).
עוד בדיקת ביצוע ../images/Emo3.gif
רקוויאם גרמני.. http://www.discclub.co.il/product.asp?Product_id=7091&Cat_id=194 אני ממש שונא להוריד יצירות ארוכות עם הרבה פרקים, אז עדיף לקנות
אני חושב ששמעתי את הביצוע הזה פעם בקול המוסיקה, אבל אני לא בטוח שזה בדיוק זה.
רקוויאם גרמני.. http://www.discclub.co.il/product.asp?Product_id=7091&Cat_id=194 אני ממש שונא להוריד יצירות ארוכות עם הרבה פרקים, אז עדיף לקנות
זה נשמע מעולה
ביקורת ב"גרמופון": Although there are at least half a dozen historic recordings of this glorious work that boast a more striking profile than Kempe's, none is more profoundly convincing. The opening ''Selig sind, die da Leid tragen'' is a perfect place to sample: the tempo is ideal, the choral singing warmly inflected, the blend of voices and orchestral timbres, luminous. Perhaps ''Denn alles Fleisch ist wie Gras'' lacks the imposing tread of, say, Klemperer (EMI, 6/87), but as the movement progresses, Kempe's mastery of light and shade makes musical common sense of all that preceded it. Both soloists are superb, Elisabeth Grummer offering quite the loveliest ''Ihr habt nun Traurigkeit'' I've heard in years, pure in tone yet deeply expressive. Fischer-Dieskau, too, weighs his words carefully, declaiming ''Herr, lehre doch mich'' with a compassionate inwardness, his voice warm and rounded. But the performance is at its greatest in the work's second half, namely Nos. 4-7, with a stirring ''Denn wir haben hie keine bleibende Statt'' and a beautifully drawn, consolatory ''Seilig sind die Toten'' to close. This is not the sort of performance to 'dip into', excerpting this or that passage in search of some novel interpretative quirk. Kempe's is essentially a deeply felt overview, and his achievement is in the way he makes the Deutsches Requiem cumulatively satisfying. The success of this venture is greatly aided by Fritz Ganss's initial production. The location is the famous Jesus-Christus Kirche, Berlin and although only in mono, the sound-quality is both dynamic and transparent. True, there are odd patches of congestion, but as mid-1950s choral recordings go, this one is pretty exceptional. A superb Deutsches Requiem, then; my only regret is that EMI have failed to provide texts and translations.'
ביקורת ב"גרמופון": Although there are at least half a dozen historic recordings of this glorious work that boast a more striking profile than Kempe's, none is more profoundly convincing. The opening ''Selig sind, die da Leid tragen'' is a perfect place to sample: the tempo is ideal, the choral singing warmly inflected, the blend of voices and orchestral timbres, luminous. Perhaps ''Denn alles Fleisch ist wie Gras'' lacks the imposing tread of, say, Klemperer (EMI, 6/87), but as the movement progresses, Kempe's mastery of light and shade makes musical common sense of all that preceded it. Both soloists are superb, Elisabeth Grummer offering quite the loveliest ''Ihr habt nun Traurigkeit'' I've heard in years, pure in tone yet deeply expressive. Fischer-Dieskau, too, weighs his words carefully, declaiming ''Herr, lehre doch mich'' with a compassionate inwardness, his voice warm and rounded. But the performance is at its greatest in the work's second half, namely Nos. 4-7, with a stirring ''Denn wir haben hie keine bleibende Statt'' and a beautifully drawn, consolatory ''Seilig sind die Toten'' to close. This is not the sort of performance to 'dip into', excerpting this or that passage in search of some novel interpretative quirk. Kempe's is essentially a deeply felt overview, and his achievement is in the way he makes the Deutsches Requiem cumulatively satisfying. The success of this venture is greatly aided by Fritz Ganss's initial production. The location is the famous Jesus-Christus Kirche, Berlin and although only in mono, the sound-quality is both dynamic and transparent. True, there are odd patches of congestion, but as mid-1950s choral recordings go, this one is pretty exceptional. A superb Deutsches Requiem, then; my only regret is that EMI have failed to provide texts and translations.'
באמזון בריטניה עלה טיפה יותר
המחיר שם (לפני משלוח) יצא בערך כמו המחיר שאני משלם בדיסק-קלאב עם משלוח. והמשלוח מאנגליה לאירלנד מוסיף עוד איזה שני פאונד. בדיסק קלאב יצא זול במיוחד כי כנראה יש להם כרגע איזה שהוא מבצע. המחיר אמור להיות 40 שקל, ובמחיר הזה באמת כבר היה יוצא לי (כתושב אירלנד) יותר זול להזמין אותו באמזון.
המחיר שם (לפני משלוח) יצא בערך כמו המחיר שאני משלם בדיסק-קלאב עם משלוח. והמשלוח מאנגליה לאירלנד מוסיף עוד איזה שני פאונד. בדיסק קלאב יצא זול במיוחד כי כנראה יש להם כרגע איזה שהוא מבצע. המחיר אמור להיות 40 שקל, ובמחיר הזה באמת כבר היה יוצא לי (כתושב אירלנד) יותר זול להזמין אותו באמזון.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.