אלוהים אני לא מאמין שאילצת אותי לעשות זאת,
אך עשיתי זאת ! קראתי קצת על הביוגרפיה של הספייס גירלס (אף פעם לא התעמקתי בהם יותר מדי) וגיליתי כמה דברים בהחלט "מעוררי השראה" : "בשנות התשעים המוקדמות, האב והבן כריס ובוב הרברט רצו להקים להקת בנות אשר תתחרה בלהקות הבנים הפופולריות אשר שלטו בתעשיית המוזיקה הבריטית. בשנת 1994 יצאה הודעה לעיתונות המחפשת נערות בנות 18 עד 23, עם היכולת לשיר ולרקוד, אך גם שאפתניות, חברותיות ומסורות. מאות בנות הגיעו למבחני הקבלה, ולבסוף נבחרו חמשת הבנות הסופיות: ויקטוריה אדאמס, מלאני בראון, מלאני צ'יסהולם, ג'רי האליוול ומישל סטפנסון". עם כל הכבוד אמנים שמצליחים בדרך כזו שווים 0 מבחינתי. אמן טוב כותב מהרגשות שלו, עושה מזה שיר, ואם הוא באמת מוצלח - הוא גם מצליח (במקודם או במאוחר); אך מי שנגש לאיזה אודישן ללהקת בנות כי הוא לא הצליח להתפרסם מוזיקאלית בעזרת עצמו, זה מוכיח משהו, לא כך? וקצת מפתיע אותי שאני צריך לתקן מעריץ כה נלהב של הספייס גירלס, אך את שירהן כתב ועיבד "ריצ'רד סאנרד" בעזרתן של הספייס גירלס. אני יכול לנחש מה היה חלקם של הספייס גירלס בכתיבה ועיבוד השירים. אגב לפי ויקיפדיה הסיבה לעזביתן של חברות הספייס גירלס מהמפיק הראשוני שלהם, הוא בגלל שהוא לא הסכים לחתום איתם על חוזה, אלא לאחר שהוא ראה שהם מצליחות, הלא כך? ועוד משהו שצרם לי, ממתי "מספר להיטים במקום הראשון" הוא מדד לאיכות? הספייס גירלס נוצרו כדי ליצור כסף, כדי לקבל פרסום, אמן איכות לא מחפש את זה. אמן טוב רוצה לפרסם את המוזיקה שלו, את פאר יצירתו; ולא לעשות "בוחטות" כמו ידידותינו. בקיצור ספייס גירלס הן נחלתן של נערים ונערות בשנות התבגרותם, צר לי להשמע ככה. הן אולי קדמו את הפופ המסחרי, אך שום תרומה למוזיקה לא באה מהן.