בנק ישראל: מ-2007 עלו המחירים יותר מההכנסה

hoshe

New member
בנק ישראל: מ-2007 עלו המחירים יותר מההכנסה

וליתר דיוק: "ההכנסה הממוצעת למשק בית במעמד הביניים עלתה בין 1997 ל-2010/11 יותר מאשר המחירים של מרבית המוצרים והשירותים. עם זאת משנת 2007 עלו מחיריהם של שירותי הדיור, שכר הדירה, המזון, החשמל, הגז והמים עלו יותר מהעלייה בהכנסה...

...מי שייך למעמד הביניים? ... חלק האוכלוסייה שהכנסתו בין 75 אחוזים ל-125 אחוזים מההכנסה החציונית"

נשאלת השאלה עד כמה השינויים ב"מדד המחירים לצרכן" באמת מייצגים את "יוקר המחיה"?
אם כספו של "המעמד הבינוני" נשחק מאז 2007 - מה עם המעמד הנמוך יותר?
הייתכן שבעצם "המעמד הבינוני-גבוה" והגבוה הם אלו שמזינים את האינפלציה ("דירות להשקעה" וכו'), בזמן שכל השאר מתרוששים?
 

baudrate

New member
באמת שזה לא כל כך פשוט

קודם כל יהיה מי שיאמר, מדוע להסתכל על 2007 ולא על 1997 למשל? אם נסתכל מתחילת 1997 אנו דווקה רואים עליה בהכנסה של חתך סטטיסטי מסוים
שנקרא לו לשם הדיון המעמד הבינוני לעומת דברים אחרים ובפרט של מדד המחירים לצרכן. הנתונים לדעתי מצויים במקום אחר. הצטמקות המעמד הבינוני
היא הנתון המשמעותי בכתבה. כלומר רמת החיים של קבוצה גדולה מאוד של אנשים יורדת, והם חדלים להיות מעמד בינוני מבחינת רמת הכנסה.
אני מניח שגם עסבור אנשים שנקראים המעמד הבינוני ההכנסה יורדת....
 

blackbomber

New member
צריך לראות את הדברים בפרופורציה.

ישראל היא מדינה יחודית בכך שהיא נאלצת להטיל מיסים גבוהים מאוד כדי לממן את הוצאות הביטחון ובנוסף את תופעת הטפילות ה"ממסדית".
למרות אלו, רמת החיים הממוצעת בישראל היא במקום ה 15 בעולם! במילים אחרות: לולא התופעות ה"יחודיות" האלו, היינו ממוקמים גבוה גבוה.

את האדם הפרטי צריך לעניין מצבו הפרטי.
אם כל אחד מאיתנו יתנהל באחריות אישית בהתייחס לניהול כלכלתו וכלכלת משפחתו, מכאן שבאמת הכל יהיה בסדר.
 

blackbomber

New member
יחסית לעולם.

בישראל כל אחד יכול לפעול כדי לקדם את רמת החיים שלו.
 

baudrate

New member
ובכן זה לא קשה

די להסתכל באנשים שעובדין בנקיון, שמירה וכיו"ב.
הם בודאי היו רוצים לשפר את מצבם. אבל אין להם כל כך איך....
 

blackbomber

New member
הם קיבלו את ההזדמנות שלהם, אבל לא ניצלו אותה.

הם לא למדו/התאמצו בצעירותם, לכן הם מועסקים בעבודות כפיים שלא נדרשת בהן הכשרה מיוחדת.
וכשאני אומר "ללמוד/להתאמץ", אני מתכוון לפרודוקטיביות!
 

blackbomber

New member
נכון, בהחלט לא ניצלו את ההזדמנות.

ועובדה, רבים מאוד הם אלו שלא מועסקים במקצוע הזה.
 

blackbomber

New member
הם בחרו את המקצועות הלא נכונים.

או שבחרו את המקצועות הנכונים ולא השקיעו מספיק כדי להתקדם.

על כל מקרה, מה בין הטענה לבין המסקנה?

מה תציע לילדיך, לא ללמוד/להתאמץ ו"לבכות" בבגרותם על שהם "זוכים" להכנסה נמוכה?
 

baudrate

New member
גם אם כולם יתאמצו

לא כולם יכולים להתקבל למקצועות המכניסים. זהו מצב נתון מראש.
גם לא כולם מתאימים לעבודות המכניסות. וגם יש אנשים שמתאמצים ולא מצליחים.
וצריך גם מזל.
 

SupermanZW

Well-known member
זה לא משנה את העובדה שעל כל אחד לעשות כמיטב

יכולתו ושמי שמתאמץ ללמוד ולהתקדם יש לו יותר סיכויים להשיג הכנסה גבוהה ממי שלא. אני מדגיש, סיכויים, לא הבטחה.
 

baudrate

New member
לא כל אחד יכול ללמוד

מקצוע מכניס ומרוויח. זוהי המציאות.
 

SupermanZW

Well-known member
זו לא סיבה לא לנסות

ובדרך כלל מי שמחפש דרך מוצא אותה, לא רק מלימודים ניתן להשיג רווחים אלא גם מיזמות. לא חסרים אנשים שאין להם השכלה גבוהה אבל יש להם חושים עסקיים מחודדים או כשרונות אחרים שאם יפתחו אותם יאפשרו להם להשתכר היטב.

רק מי שרואה עצמו אבוד הוא באמת אבוד, מי שמוכן להשקיע ימצא דרך, אם הוא פחות מוכשר יהיה לו יותר קשה אבל בסוף המאמץ ישתלם, למעט מקרים נדירים של אנשים שלא מוכשרים בשום דבר. לרוב האנשים יש כשרונות שיוכלו לפתח ולמצות ע"מ לשפר את כושר השתכרותם.
 

baudrate

New member
יש פה לפחות שתי נקודות הסתכלות

מנקודת מבטו של היחיד הוא עושה את החשבון שלו לפי סדר העדיפויות שלו. במה לעבוד ,
היכן לגור, מה ללמוד.
מנקודת מבטה של החברה, שהיא נקודת מבט פוליטית כמובן, כיצד מדיניות כזאת או אחרת
משפיעה על רווחתם של אנשים, אלו שמרוויחים יותר ואלו שממרוויחים פחות.
אלו שמסתדרים יותר ואלו שמסתדרים פחות. אני לא חושב שאפשר להתנער מאחריות כלפי האנשים
בתואנה כי הם לא התאמצו מספיק. איך אומרים? לא משאירים פצועים מאחור.
ואם תגידו, כן משאירים פצועים מאחור כי הם לא רצו מספיק מהר, אז מה שנותר לעשות בסופו של חשבון
זה לומר לא חייב שום דבר לאף אחד ושלום ולא להתראות, שיחפשו פרייאר אחר שישכב על הגדר.
 

SupermanZW

Well-known member
הקצנת

המדינה לא באמת מתנערת מאנשים המשתכרים שכר נמוך. שכר המינימום היום יכול לממן מחיה בסיסית לאדם אחד, כך שאפילו משתכרי שכר מינימום אינם נאלצים לחיות בעוני אם הם חיים ע"פ מה שמאפשר להם שכרם. אנשים שלא עובדים אמורים מן הסתם לחיות בעוני מכיוון שמי שחי על חשבון אחרים לא מגיע לו לקבל כסף שיאפשר לו לחיות כמו מי שעובד למחיתו.

זוג משתכרי שכר מינימום יכולים לחיות ברמת חיים בסיסית אך לא בעוני, ילדים הם לא אמורים לעשות כי שכרם אינו מספיק לכך, לא כולם חייבים להיות הורים. בכל המדינות המפותחות כבר הבינו את זה. כל אדם עובד שלוקח אחריות על חייו יכול להגיע לכל הפחות לרמת חיים מניחה את הדעת.

אם רוצים לעזור גם למשתכרי שכר נמוך להעלות את רמת חייהם צריך להוריד מיסים ובמיוחד את מיסי הצריכה (מע"מ למשל), כך יגדל כוח הקניה שלהם והם יוכלו להרשות לעצמם רמת חיים קצת פחות נמוכה.

את הבטחת ההכנסה וקצבאות האברכים צריך לבטל כליל ולאנשים שלא מסוגלים לעבוד כלל (עם דגש על לא מסוגלים, ולא לא רוצים) עקב נכות קשה צריך לתת קצבאות נכות והחזרי הוצאות על בריאות, אז זה יהיה הוגן.

הדרך האחראית להתמודד עם עליית יוקר המחיה היא דווקא חינוך ליותר אחריות אישית והפסקה מוחלטת של מימון פאראזיטים.
 

baudrate

New member
בא ונתמקד באמת באנשים שעובדים

ולא נסתכל בקיצון אלא בתנאים של רוב האנשים שעובדים. הםן לא נחשבים למצליחים אלא לכל היותר לשורדים.
ובכן, אם המתכון שלך זה תנאים בסיסיים למרבית האנשים, אז לא תודה, אני לא שותף.
 
למעלה