הדבר הראשון שעשיתי זה לרוץ לבמה, אם אפשר לקרוא לזה שורה, אז הייתי בשורה 2
רצתי לשירותים וחזרתי לעמוד בשורה 2
זמן קצר אחרי זה נמחצנו בידי אלפי אנשים עד כדי כך שהרגליים שלי לא נגעו ברצפה, שהקהל זז ימינה גם אני ,
שהקהל זז שמאלה , גם אני
חברה שלי צעקה עליי ואמרה לי משהו על זה שהבריאות יותר חשובה, וקצת אחרי שקוואמי עלו, הלכנו אחורה לאזור הVIP..
אבל אז קוואמי ירדו ונהיה שקט. עד שלינקין פארק עלו יצאה הנשמה, אבל רציתי להיות קרובה לבמה ולראות את מייק
אז אחרי המון ניסיונות לעבור אנשים, שפשוט עשו שרשראות אדם בשביל למנוע מאיתנו לעבור ! חיכיתי שתתחיל ההופעה, העיניים שלי כבר
היו מלאות דמעות מהמחשבה שאני לא אהיה קרובה
ואז התחיל THE REQUIEM, לקחתי את היד של חברה שלי , התכופפנו והתחלתי לרוץ מתחת לאנשים כל הדרך לבמה,
וחזרנו לאותו מקום שהיינו בו
משם ההופעה הייתה אדירה לחלוטין, צרחתי כמו מטורפת דבר שהוביל לכמעט 4 ימי צרידות אחרי זה ,זה עושה אותי גאה