איזו דרך אפשר להרגיש בהופעה אם לא מלא אנשים מסביב שצורחים וקופצים. תחושה מדהימה.
אני יכולה להגיד שמכל ההופעות בהייתי בפארק הירקון (חוץ מלינקין גם ברד הוט וגאנז) בלינקין היו הכי הרבה דחיפות וזה בעיקר בגלל הילדים בני ה-14 שדוחפים סתם בלי שום קשר.
גם ברד-הוט וגם בגאנז הייתי שורה ראשונה על הגדר ואף אחד לא מחץ אותי או אפילו נגע בי.
וכמובן שאני מכלילה. אבל גם מהופעות אחרות שהייתי בהן שהלהקה פנתה יותר לקהל צעיר היו מלא דחיפות, בלי שום קשר למיקום שלך בקהל או האם השיר כרגע קצבי או שקט.
אני יכולה להבין התלהבות, צעקות וקפיצות - אבל דחיפות זה משהו שלעולם לא אבין.