פגוש בדב שכול
New member
ילד טוב
"רוב המדענים הבריאתניים לא מנסים להוכיח שהייתה בריאה, אלא מנסים להפריך את האבולוציה" ------ איני מכיר בריאתנים ואיני יודע מה רובם עושים. ובכל אופן, תבוא עליהם ברכה. הפרכת האבולוציה היא אכן מלאכה רצויה. ופירושה הוא אכן בריאה. אפילו דוקינס העיוור אומר בספרו שהוא אינו מבין איך ניתן היה להיות אתאיסט לפני דרוין. ואכן, לא לחינם, כפי שהזכרת בעצמך, עד המאה ה 19 היו כולם משוכנעים שישנה רק אפשרות של בריאה. זה כמו להיות משוכנעים שאחד ועוד אחד הם שניים. וזה ברור. המושכל הראשון, ההבנה שהיא אם כל הבנות ואם כל הגיון, כשרואים מבנים תכליתיים מהונדסים, עתירי חכמה ופלא עד אין קץ, כמנגנוני החיים, המושכל הראשון הוא - יש יוזם ומתכנן לכל זה. לא מהליכים מקריים הגענו לכל זה. לא מהתנהגותו של הטבע לפי טבעו, השואף לאנטרופיה ולאי סדר, להשוואת דברים ועירבובם, לא מאלו הופיעו החיים אלא מבריאה ועיצוב. זה המושכל הראשון. אז, לו היתה תאורייה הגיונית המסבירה איך בכל אופן ניתן להגיע לכל זה מהליכים מקריים וללא יד מכוונת, אזי אין צורך ואין ראייה מהבריאה על בוראה. אבל אם תאוריית האבולוציה היא הבל, אם היא מופרכת על כל צעד ושעל, אזי יש לחזור למושכל הראשון. אפילו דוקינס הבין זאת. כמובן, שתמיד היו תמהונים, כגון דייויד יום, שלא נצרכו לשום הסבר חילופי לבריאה כדי לכפור בה. אלא שפעם היו אלו תמהונים מועטים וכיום הם מליוני תמימים אוכלי לוקשים. ורק משום שהגישה שלך היא כזו, שגם מבלי שום אבולוציה אינך מקבל את הברור מכל, רק משום זה אתה יכול לקבל את תאוריית האבולוציה, עד כמה שתהיה מופרכת, כי ממילא אין לך דבר אחר ובריאה - עד כמה שתהיה מוחכת, היא מחוץ לתחום. זו טעות. "לא רואים עיצוב של מהנדס" ------ אולי אתה צריך משקפיים. אני דוקא כן רואה עיצוב והינדוס. אני רואה זאת בכל חלבון, על אתריו הפעילים, אתרי הבקרה אלוסטרית שבו, כיוונוניו והתאמותיו לעבודה משותפת עם אלפי חלבונים ומיקרו רובוטים אחרים בתוך התא. אני רואה זאת בהתאמה המופלאה של כל הורמון ורצפטור, בסינפסות שבין קצה תא עצב לתא שריר המעורר על ידו, בנוירוטרנסמיטרים המיוצרים באותה סינפסה, באופן בו סיגנל חשמלי מן המח משחרר את הנוירוטרנסמיטר לסינפסה, באופן בו נקשר הטרנסמיטר לקולטן בממברנת תא השריר, במליוני הפטנטים בתוך תא השריר והאופן שבו קשירת הנוירוטרנסמיטר לקולטן מעוררת את השריר לפעול. אני רואה את התכנון והעיצוב בכל גן וגן, במבנהו, באופני שיחבורו, באופן הצטרפות מספר גנים לאופרון המופעל באופן מבוקר על ידי חלבונים המקודיים בגנים אחרים. אני רואה את התכנון באופן שבו מבוצעת הנשימה האוירנית בתאים. באופן שבו תפורים עשרות חלבונים לממברנת המיטוכונדיה, לפי סדר עולה של פוטנציאל חימצון, וכך מאפשרים מפל אלקטרונים המנוצל להזרמת פרוטונים (יוני מימן) אל מחוץ לממברנה, בניגוד למפל ריכוזם, כדי שאח"כ יחזרו בכיוון מפל הריכוז, אל תוך חלל המיטוכונדריה, דרך מעבר מיוחד שבו הם מניעים ננו טורבינה המיצרת ATP. וכן הלאה. שבת עוד מעט ואני עלול שלא לגמור. הרי לא הזכרתי אחד חלקי מליארד משפע המנגנונים המופלאים שבכדור ארצנו החביב. ובכל אחד מהם לא הזכרתי אפילו אחד חלקי מליארד מתחכומו האמיתי. אבל אתה אינך רואה. חבל מאד. אבל זה לא שאינך רואה. למעשה משמע שאתה מסוגל לראות זאת אם תרצה, אלא - שיש לך טענה. מצאת איזשהו משהו שלא נראה לך הינדוסו. כגון הכתם העיוור בעין. משל למה הדבר דומה? לאילו מצאת מעבד פנטיום אלא שאינך מבין את אחד מחיבוריו מדוע הוא כך ולא אחרת, ומכאן אתה שופט שאותו פנטיום לא הונדס ולא תוכנן אלא נוצר במקרה. זה פחות או יותר מה שאמרת. ואם תרצה מעט רעיונות לגבי העין, ומדוע כה חטאה איתנו האבולוציה, עיין בשאלה אבולוציונרית זו: How could evolution have made such a blunder with us and with other vertebrates? "עכשיו לגבי הסתגייותיך. אם למשל..." ------ אם ואם. עזוב אם. בחר לך אחת מהסתיגויותי בדפים האחרונים כאן בפורום ונסה להתמודד. אם תמצא מאמר שמתיימר לענות על השאלה, קרא אותו היטב ותראה אם הוא עונה. אם נראה לך שכן בוא וטען. הבנת את הקושיות על עצם אי אפשריות של התפתחות השפה הגנטית בהדרגה? האם הבנת את הקושיות לעיל מעניין הממברנה? האם הבנת את המופרכות שבמודל התא מבוסס הרנ"א? האם הבנת את קושיית הזמן? יש לחלק בין דברים שאין אנו יודעים איך הם נעשו, לבין דברים שאנו יכולים לדעת בוודאות שהם מן הנמנעות. זה שאינך יכול להוכיח שאחד ועוד אחד הם שלוש, אינו מחוסר זמן ולא שבעתיד אולי תוכיח שכן. זה רק משום שאחד ועוד אחד אינם שלוש. כל שלב שבאבולוציה, מופרך באותה מידה. הזמן והעתיד המדעי, לא יביאו שום מזור לשברי האבולוציה. כל גילוי מדעי נוסף, כל מורכבות חדשה הנחשפת באופן פעולת הגנום, בקרתו, התלויות ההדדיות לאין קץ של מליוני מנגנונים בתא, התזמונים, אופני הדיפרנציציה, יכולת החישוב של הגנום, וכו' וכו', רק יוסיפו וישפכו אור על יפי ועומק הבריאה שקיבלנו במתנת חינם. ישנם כאלו שלא יזכו לראות זאת לעולם. חוש הראייה נאבד להם רחמנא ליצלן.
"רוב המדענים הבריאתניים לא מנסים להוכיח שהייתה בריאה, אלא מנסים להפריך את האבולוציה" ------ איני מכיר בריאתנים ואיני יודע מה רובם עושים. ובכל אופן, תבוא עליהם ברכה. הפרכת האבולוציה היא אכן מלאכה רצויה. ופירושה הוא אכן בריאה. אפילו דוקינס העיוור אומר בספרו שהוא אינו מבין איך ניתן היה להיות אתאיסט לפני דרוין. ואכן, לא לחינם, כפי שהזכרת בעצמך, עד המאה ה 19 היו כולם משוכנעים שישנה רק אפשרות של בריאה. זה כמו להיות משוכנעים שאחד ועוד אחד הם שניים. וזה ברור. המושכל הראשון, ההבנה שהיא אם כל הבנות ואם כל הגיון, כשרואים מבנים תכליתיים מהונדסים, עתירי חכמה ופלא עד אין קץ, כמנגנוני החיים, המושכל הראשון הוא - יש יוזם ומתכנן לכל זה. לא מהליכים מקריים הגענו לכל זה. לא מהתנהגותו של הטבע לפי טבעו, השואף לאנטרופיה ולאי סדר, להשוואת דברים ועירבובם, לא מאלו הופיעו החיים אלא מבריאה ועיצוב. זה המושכל הראשון. אז, לו היתה תאורייה הגיונית המסבירה איך בכל אופן ניתן להגיע לכל זה מהליכים מקריים וללא יד מכוונת, אזי אין צורך ואין ראייה מהבריאה על בוראה. אבל אם תאוריית האבולוציה היא הבל, אם היא מופרכת על כל צעד ושעל, אזי יש לחזור למושכל הראשון. אפילו דוקינס הבין זאת. כמובן, שתמיד היו תמהונים, כגון דייויד יום, שלא נצרכו לשום הסבר חילופי לבריאה כדי לכפור בה. אלא שפעם היו אלו תמהונים מועטים וכיום הם מליוני תמימים אוכלי לוקשים. ורק משום שהגישה שלך היא כזו, שגם מבלי שום אבולוציה אינך מקבל את הברור מכל, רק משום זה אתה יכול לקבל את תאוריית האבולוציה, עד כמה שתהיה מופרכת, כי ממילא אין לך דבר אחר ובריאה - עד כמה שתהיה מוחכת, היא מחוץ לתחום. זו טעות. "לא רואים עיצוב של מהנדס" ------ אולי אתה צריך משקפיים. אני דוקא כן רואה עיצוב והינדוס. אני רואה זאת בכל חלבון, על אתריו הפעילים, אתרי הבקרה אלוסטרית שבו, כיוונוניו והתאמותיו לעבודה משותפת עם אלפי חלבונים ומיקרו רובוטים אחרים בתוך התא. אני רואה זאת בהתאמה המופלאה של כל הורמון ורצפטור, בסינפסות שבין קצה תא עצב לתא שריר המעורר על ידו, בנוירוטרנסמיטרים המיוצרים באותה סינפסה, באופן בו סיגנל חשמלי מן המח משחרר את הנוירוטרנסמיטר לסינפסה, באופן בו נקשר הטרנסמיטר לקולטן בממברנת תא השריר, במליוני הפטנטים בתוך תא השריר והאופן שבו קשירת הנוירוטרנסמיטר לקולטן מעוררת את השריר לפעול. אני רואה את התכנון והעיצוב בכל גן וגן, במבנהו, באופני שיחבורו, באופן הצטרפות מספר גנים לאופרון המופעל באופן מבוקר על ידי חלבונים המקודיים בגנים אחרים. אני רואה את התכנון באופן שבו מבוצעת הנשימה האוירנית בתאים. באופן שבו תפורים עשרות חלבונים לממברנת המיטוכונדיה, לפי סדר עולה של פוטנציאל חימצון, וכך מאפשרים מפל אלקטרונים המנוצל להזרמת פרוטונים (יוני מימן) אל מחוץ לממברנה, בניגוד למפל ריכוזם, כדי שאח"כ יחזרו בכיוון מפל הריכוז, אל תוך חלל המיטוכונדריה, דרך מעבר מיוחד שבו הם מניעים ננו טורבינה המיצרת ATP. וכן הלאה. שבת עוד מעט ואני עלול שלא לגמור. הרי לא הזכרתי אחד חלקי מליארד משפע המנגנונים המופלאים שבכדור ארצנו החביב. ובכל אחד מהם לא הזכרתי אפילו אחד חלקי מליארד מתחכומו האמיתי. אבל אתה אינך רואה. חבל מאד. אבל זה לא שאינך רואה. למעשה משמע שאתה מסוגל לראות זאת אם תרצה, אלא - שיש לך טענה. מצאת איזשהו משהו שלא נראה לך הינדוסו. כגון הכתם העיוור בעין. משל למה הדבר דומה? לאילו מצאת מעבד פנטיום אלא שאינך מבין את אחד מחיבוריו מדוע הוא כך ולא אחרת, ומכאן אתה שופט שאותו פנטיום לא הונדס ולא תוכנן אלא נוצר במקרה. זה פחות או יותר מה שאמרת. ואם תרצה מעט רעיונות לגבי העין, ומדוע כה חטאה איתנו האבולוציה, עיין בשאלה אבולוציונרית זו: How could evolution have made such a blunder with us and with other vertebrates? "עכשיו לגבי הסתגייותיך. אם למשל..." ------ אם ואם. עזוב אם. בחר לך אחת מהסתיגויותי בדפים האחרונים כאן בפורום ונסה להתמודד. אם תמצא מאמר שמתיימר לענות על השאלה, קרא אותו היטב ותראה אם הוא עונה. אם נראה לך שכן בוא וטען. הבנת את הקושיות על עצם אי אפשריות של התפתחות השפה הגנטית בהדרגה? האם הבנת את הקושיות לעיל מעניין הממברנה? האם הבנת את המופרכות שבמודל התא מבוסס הרנ"א? האם הבנת את קושיית הזמן? יש לחלק בין דברים שאין אנו יודעים איך הם נעשו, לבין דברים שאנו יכולים לדעת בוודאות שהם מן הנמנעות. זה שאינך יכול להוכיח שאחד ועוד אחד הם שלוש, אינו מחוסר זמן ולא שבעתיד אולי תוכיח שכן. זה רק משום שאחד ועוד אחד אינם שלוש. כל שלב שבאבולוציה, מופרך באותה מידה. הזמן והעתיד המדעי, לא יביאו שום מזור לשברי האבולוציה. כל גילוי מדעי נוסף, כל מורכבות חדשה הנחשפת באופן פעולת הגנום, בקרתו, התלויות ההדדיות לאין קץ של מליוני מנגנונים בתא, התזמונים, אופני הדיפרנציציה, יכולת החישוב של הגנום, וכו' וכו', רק יוסיפו וישפכו אור על יפי ועומק הבריאה שקיבלנו במתנת חינם. ישנם כאלו שלא יזכו לראות זאת לעולם. חוש הראייה נאבד להם רחמנא ליצלן.