uzi2
Active member
תוכלי לראות לאורך כל השרשורים בפורום
סיוון, תוכלי לראות לאורך כל השרשורים בפורום לאורך כל זמן קיומו, הבדל מאוד מהותי בין האופן שבו מחקרים מפורשים על ידי חוקרים, ובין האופן שבו אנשים שאינם חוקרים מפרשים מחקרים. זו תבנית שחוזרת על עצמה ולא רק בפורום הזה. אני לא מדבר רק על סוגיות שהן לא חלק מהמדע הקונוונציונלי, אלא גם על נושאים שהם חלק מהמדע הרגיל.
חוקרים תמיד בוחנים מחקרים ומפרשים מחקרים באופן יותר זהיר ומדוייק מאנשים שאינם חוקרים. הם נמנעים לחלוטין מפרשנויות מכלילות, ולא מוכנים להסתמך על מחקר יחיד כדי לקבוע אמיתות. לא פעם מה שהוגדר על ידי אנשים שאינם חוקרים "מילות נימוס במאמר", הוא משהו שמבחינתו של החוקר - זהירות הכרחית..
המחקר על משקל הנשמה בוצע על ידי מקדוגל פעם אחת בלבד עבור בני אדם, עם מדגם מאוד מאוד נמוך: 4 גופות בלבד, הניסוי בוצע על 6 גופות, אולם עקב הפרעות הוא ביטל שתי תוצאות שלא תאמו, גם ה- 4 שהוא כלל לא כולן הראו 21 גרם. באחת מאלו שהוא לא כלל, לא ברור מה היו ההפרעות, אך הוא קבע שממנה לא ניתן היה להסיק שיש לנשמה משקל. תוסיפי לזה שמכשירי מדידה שלו גם לא היו מדויקים, ותוסיפי לזה שהתוצאות לא שוחזרו בשום מחקר אחר. גם אם המחקר היה עוסק בנושא שאינו מעורר מחלוקת, אנשי מדע לא היו נותנים משקל גדול למחקר כזה, ובצדק.
מחקר לא עוסק רק בשאלה - מדוע. הוא גם בודק "האם נכון", אבל כדי לקבל תשובה אמינה, מאוד חשוב להקפיד על כללי המחקר המדעי הקפדה יתרה, ולא לפרש תוצאות - פרשנות מרחיבה וכאן טמון ההבדל בין האופן שבו אנשי מחקר מפרשים ממצאים ובין האופן שבו אנשים שאינם חוקרים מפרשים זאת. כאשר
סיוון, תוכלי לראות לאורך כל השרשורים בפורום לאורך כל זמן קיומו, הבדל מאוד מהותי בין האופן שבו מחקרים מפורשים על ידי חוקרים, ובין האופן שבו אנשים שאינם חוקרים מפרשים מחקרים. זו תבנית שחוזרת על עצמה ולא רק בפורום הזה. אני לא מדבר רק על סוגיות שהן לא חלק מהמדע הקונוונציונלי, אלא גם על נושאים שהם חלק מהמדע הרגיל.
חוקרים תמיד בוחנים מחקרים ומפרשים מחקרים באופן יותר זהיר ומדוייק מאנשים שאינם חוקרים. הם נמנעים לחלוטין מפרשנויות מכלילות, ולא מוכנים להסתמך על מחקר יחיד כדי לקבוע אמיתות. לא פעם מה שהוגדר על ידי אנשים שאינם חוקרים "מילות נימוס במאמר", הוא משהו שמבחינתו של החוקר - זהירות הכרחית..
המחקר על משקל הנשמה בוצע על ידי מקדוגל פעם אחת בלבד עבור בני אדם, עם מדגם מאוד מאוד נמוך: 4 גופות בלבד, הניסוי בוצע על 6 גופות, אולם עקב הפרעות הוא ביטל שתי תוצאות שלא תאמו, גם ה- 4 שהוא כלל לא כולן הראו 21 גרם. באחת מאלו שהוא לא כלל, לא ברור מה היו ההפרעות, אך הוא קבע שממנה לא ניתן היה להסיק שיש לנשמה משקל. תוסיפי לזה שמכשירי מדידה שלו גם לא היו מדויקים, ותוסיפי לזה שהתוצאות לא שוחזרו בשום מחקר אחר. גם אם המחקר היה עוסק בנושא שאינו מעורר מחלוקת, אנשי מדע לא היו נותנים משקל גדול למחקר כזה, ובצדק.
מחקר לא עוסק רק בשאלה - מדוע. הוא גם בודק "האם נכון", אבל כדי לקבל תשובה אמינה, מאוד חשוב להקפיד על כללי המחקר המדעי הקפדה יתרה, ולא לפרש תוצאות - פרשנות מרחיבה וכאן טמון ההבדל בין האופן שבו אנשי מחקר מפרשים ממצאים ובין האופן שבו אנשים שאינם חוקרים מפרשים זאת. כאשר
