אילה, אחות שלי
מה את מתייחסת בכלל לטיזר המטומטם של החמור הזה? מי שבודק את הנשיות ו/או האישיות על פי מוצקות העור, שילך לחפש מי תמצוץ לו במתחם הבורסה. זה מה שהוא ראוי לה. ================================== מה שאני לא מבינה, זה אם אשה מכריזה שעבורה מוסד הזוגיות פשט את הרגל, התגלה כבלתי יעיל ומספק - למה לחפש תחליף שווה ערך? בעיני, שווה לבצע מהפכות עבור מטרות שהן אנטיתזה. 180 מעלות. אם את מכריזה על זוגיות כעל חרא חרה קונספט - למה לא להישאר לבד? חופשיה, מאושרת. משק אוטרקי. עמוד שדרה מעופרת יצוקה. ואני ממש לא מסכימה איתך שקבוצה של נשים יכולה להעניק זו לזו "יותר קבלה ופחות ביקורת". דה. אנחנו מדברים, בכל זאת, על פלג מסוים של המין האנושי. אין דבר כזה פחות ביקורת. לא קונה. השבוע ראיתי סרט טבע על לביאות. הן מגדלות את הצאצאים שלהן בלהקה. בדרך כלל, הן קרובת משפחה, אפילו אחיות. כולן מניקות את הגורים של כולן ויוצאות לציד יחד. זה יעיל יותר, בתנאי שיש בסביבה טרף גדול. אנטילופות, זברות. אבל אם הטרף מתמעט, הן מסלקות באכזריות לביאה אחת או שתיים מהקבוצה. מתיעלות. מצמצמות עלויות. אין קבוצה בעולם, אנושית או אחרת, שלא מתבססת על אינטרס קיום ושרידה. קבלת משענת רגשית ונפשית היא תנאי לקיום ושרידה, אבל היא לא התנאי הבסיסי ביותר. אם תבחני את כמות החברות שיש לך, שמלוות אותך מעל 10 שנים, תתפלאי לגלות שמדובר בשתיים, בקושי. אחת מהן היא אחותך. אם יש לך אחות. ואם לא - זו מישהי שסימנת כאחות. חברויות הן דבר דינמי. הן באות והולכות. וטוב שכך. שלא כמו זוגיות, את המשבר החברי אנחנו מזהים הרבה לפני, ומתרחקים לפני שתפרוץ מהומת אלוהים. רק עם בן/ת זוג, שחולק איתנו, ילדים, משכנתאות, רכוש, קשרים, אנחנו מוכנים לסבול הרבה חרא לפני שמקפלים את החוט מאריך. משום שבן/ת זוג הם חלק מהמערך ההישרדותי. חברויות - הן מותרות. היהלום שבקצפת, פינת הליטוף השבועי. אבל בסופו של יום, רובן משענת קנה וקש וגבבה.