חדשה אצלכן + סיפור לידה
הגעתי אליכן מפורום הריון לאחר טיפולים בוואלה (היי שירלי של תומר....),ונראה לי שהכי טוב להתחיל זה עם סיפור הלידה שלי: סיפור הלידה שלי: מערכה ראשונה: ה11 לדצמבר, שבוע לאחר התאריך המיועד, הכל מוכן אבל הדר ממאן לצאת, בבוקר נוסעים שוב למוניטור בתה"ש, נמאס כבר! במוניטור הכל תקין, פרט למיעוט מיי שפיר (שימו לב למי השפיר הם עוד יחזרו ובגדול!), חוזרים הבייתה, עמרי ממליץ שנלך לישון בצהרים, אולי בכ"ז יקרה משהו בערב. מערכה שנייה: 11 לדצמבר, 10:30 בלילה, לפתע אני מרגישה את מי השפיר מטפטפים, כל הזמן חששתי שירדו לי המים במקום ציבורי איזה מזל שזה קרה בבית, אני קוראת לעמרי, יש לנו שעתיים להגיע לבית החולים – בדרך עמרי רעב, אנחנו עוצרים במקדונלד....מגיעים לבית החולים, מציעים לי לבחור בין אישפוז של 12 שעות במחלקה ולעבור את השלב הלטנטי של הלידה מחוברת למוניטור בלי עמרי, או להכנס לחדר לידה מייד ולקבל זרוז, אני בוחרת באופציה השנייה ומזעיקה את ליאת המיילדת הפרטית שלי. מערכה שלישית: 12.12.01 – אחת בלילה, אני בחדר הלידה הפרטי, אורות מעומעמים, עמרי מתרווח על כורסא נוחה, אבל הלידה לא מתקדמת אין צירים ואין פתיחה, באיזשהוא שלב הפיטוצין מתחיל לעבוד ויש צירים אך אין פתיחה, בגלל שאלו צירי זרוז הם כואבים ונותנים לי פטידין לטשטוש ואני נרדמת, אחרי שעתיים יש פתיחה של 3, בינתיים מפסיקים את הזרוז כדי שלא יכאב לי ומחליטים בכ"ז לתת אפידורל, מזל שיש מיילדת פרטית, מייד מגיע המרדים בהתחלה הוא מצליח להרדים רק את צד ימין ואני מרגישה צירים בצד שמאל, מייד הוא מגיע לתקן את הטעות ושוב תוקע לי את המחט בגב! עכשיו הכל בסדר ואני שוקעת לתוך סוטול מוחלט. 12 השעות מאד ירידת המים חולפות ואני מקבלת אנטיביוטיקה, עוברות גם 14 שעות מאז שהתקבלתי לחדר לידה ומתחלפת לי המיילדת, מגיעה איריס שתעבור איתי את השלבים האחרונים. עמרי ואיריס מעסים לי את כפות הרגליים, אני לא מרגישה שום כאב אבל שולטת בשרירי הרגליים וכך יכולה לשנות תנוחות. אחרי 17 שעות בחדר לידה אני מגיעה לפתיחה מלאה, תיכף יתחיל שלב הלחיצות. אני לא מרגישה את צירי הלחץ אבל מנסה ללחוץ בכ"ז ושום דבר לא קורה, איריס מגלה שהראש של הדר באלכסון, מפסיקים את הלחיצות לחכות אולי הראש יסתובב, הרופא נותן חצי שעה לחכות. מערכה רביעית: 12.12 – שבע בערב, אין ברירה הראש לא הסתובב ומחליטים על קיסרי, אני בהלם, מלידה פרטית ארוכה, אך רגועה ואינטימית באורות מעומעמים אני מועברת לחדר ניתוח קר ומואר מלא אנשים. מוסיפים לי עוד אפידורל ואני ממש לא מרגישה כלום ותוך 20 דקות אני מרגישה שמושכים ממני משהו, קול בכי ואז מראים לי לשתי שניות ילד – בריא ובלונדיני וגדול – 3.500 גרם. עמרי מחכה לו בחד ר הלידה ועושה איתו את הבונדינג הראשוני במקומי. מערכה רביעית: 13.12 – מחלקת יולדות בתה"ש, שום דבר טוב יש לי לומר על זה, קפיצה מהירה ל14.12 יום שישי בערב, עוברים למלונית, עולם אחר, יומיים של מנוחה וכייף, מומלץ בגדול! - אני, עמרי והדר – תינוק מקסים עם עיניים כחולות ענקיות, דומה שתי טיפות מים לאבא שלו....
