בוא נראה היכן המחלוקת
מעולם לא טענתי (ולמיטב ידיעתי גם אהרון לא טען) שפולין היתה "גן עדן" ליהודים. זה ניסוח שלך. בוודאי שבפולין היתה הרבה אנטישמיות (אם כי לא היו כמעט פוגרומים של פולנים, למיטב זכרוני, לפני המאה העשרים- תקן אותי אם אני טועה). מצד שני, היו גם בפולין גילויים של אחווה כלפי היהודים, שאותם הזכיר אהרון. במלחמת העולם השנייה, היו פולנים לא מעטים שהסגירו יהודים לנאצים, לפעמים תמורת בצע כסף או טובות הנאה אחרת. לעומת זאת, היו גם פולנים רבים מספור שסיכנו את חייהם ואת חיי משפחותיהם להצלת יהודים. ארמיה קריובה מתבלטת בעניין זה, כאחד מהגופים המעורבים ביותר בהצלת יהודים. המקרים של רצח יהודים בידי חיילים של א"ק מתגמדים ומתבטלים לעומת הפעילות השיטתית של הארמיה להצלת יהודים במלחמת העולם השנייה. לעומת זאת, האנטישמיות של חלקים נרחבים בציבור הפולני (אם כי אין כל הוכחה כי מדובר ברוב האוכלוסיה) התבטאה בפוגרומים בודדים שנערכו בזמן המלחמה, כמו הפוגרום בידוובנה, או לאחריה- כמו הפוגרום בקיליצה. גם היחס של השלטונות הפולניים, וחלקים נרחבים באוכלוסיה, ליהודים ששרדו- היה מחפיר. הרקע לכך הוא בין היתר, שיתוף הפעולה המביש של יהודים רבים מדי עם מנגנוני הרצח והדיכוי הסובייטיים. לפרטים, ראה מאמרו של ההיסטוריון תומש שצ'נבוש באתר יד ושם (סעיף המאמרים). לנקודת מבט אחרת, קרובה יותר לשלך, תוכל לראות את מאמר התשובה של ישראל גוטמן. הכיבוש הנאצי בפולין היה מהאכזריים ביותר בהיסטוריה האנושית (בניגוד לטענתך התמוהה, וההשוואה לכיבוש היפני בסין). שכבה שלמה, ורחבה מאד, של העם הפולני הושמדה כמעט לחלוטין בידי הנאצים. פולנים נרצחו, עונו והורעבו על סיבות של מה בכך. חינוך נאסר לחלוטין בפולין, ובפרט חינוך גבוה, במטרה להפוך את הפולנים לעם עבדים. ב"שיחות השולחן", היטלר אומר שכל מה שהפולני צריך לדעת, הוא שיש עיר ושמה ברלין, וכל אדם צריך להיות בה פעם בחייו. הימלר, לעומת זאת, היה סבור שכל פולני צריך לדעת לכתוב את שמו ולספור עד עשרים, ו"ידיעת הקריאה אינה הכרחית". הנס פרנק, המושל הכללי של פולין, אמר פעם למושל צ'כוסלובקיה, שאם היה צריך לתלות מודעה על כל עשרה פולנים שהוא תולה, היערות בפולין היו נגמרים מהר מאד. למעשה, אם אתה כבר משווה לכיבוש היפני של סין, היפנים אמנם היו אכזריים יותר מהגרמנים בחודשים הראשונים (הם פשוט טבחו, שרפו ואנסו כל מה שנקרה על דרכם), אבל בהמשך, לאחר התבססות הכיבוש היפני בסין- הוא היה אכזרי פחות, ולא יותר, מהכיבוש הגרמני בפולין. ההבדל העיקרי הוא שהזוועות היפניות היו בדרך כלל "מלמטה", היינו- יוזמה של חיילים וקצינים מדרג נמוך או בינוני, ואילו הזוועות הגרמניות בפולין היו מתוכננות מלמעלה. יהודים פולנים רבים גילו נאמנות לפולין, למרות האנטישמיות, ולחמו בשורות ארמיה קריובה נגד הכובש הנאצי. יהודים אחרים, למרבה הצער, הפכו לכלים של שלטון הזוועה הסובייטי. אחדים ביצעו גם מעשי זוועה כנגד פולנים, ולא צריך לחפות על הכתם הזה. עם מה אתה לא מסכים, מכל הכתוב לעיל?