נזכרתי שדיברת על התרבות הפולנית האנטישמית
אני עדיין מצפה לשווא לשמוע עליה - ממך......... חברך הזדרז ודיבר על *גנים* אנטישמיים........ עכשו לתוכן דבריך בהודעה דלעיל: מסורתי או שינובי - לא זוכר במדוייק - הביא את הסיפור על הדוד והדודה כדי *להכתים באופן גורף* את העם הפולני לדורותיו. אני הבאתי את הסיפור של אבי רק בתור דוגמא לסיוע ליהודים מצד אנשי AK, לא בתור מדיום להענקת תואר חסיד אומות העולם לפולנים. קאפיש? לגבי היחס לפולנים: יצאתי נגד הדמוניזציה שנוהגים לעשות במקומותינו לפולנים. מעולם לא טענתי שהם 'יותר סימפטיים' מהבולגרים או האיטלקים, או אפילו הצרפתים... אני בכלל לא חושב במושגים האלה, אם לא הבחנת בזה עד עכשו. כל מה שביקשתי הוא יחס הוגן וצמוד *לכל העובדות הידועות*, ולא שיבוא לי מסורתי עם הדודה ושינובי עם הסבתא (או להיפך) ויתחילו לרקוח לי 'היסטוריה' מסיפוריהם, וזה כאשר הם מכחישים בעזות מצח את העובדה הידועה לכל שהפולנים כעם היו *קורבנות* של הנאצים, ולא משתפי פעולה - מה שאי-אפשר להגיד על עמים כמו הולנדים, צרפתים, קרואטים, בלטים, אוסטרים, אוקראינים, הונגרים וכד' שאצלם חלק גדול במקרה הטוב, וייתכן אפילו שהרוב שיתפו פעולה. אעפ"כ אין אצלנו דמוניזציה של הולנדים, צרפתים, בלגים, נורווגים. לגבי אפשרויות ההצלה: אין לי ספק שהפולנים ככלל יכלו להציל יותר יהודים, לו רק רצו. מאידך אני יודע שפולני שנתפס מסייע ליהודי נדון למוות, פעמים רבות עם כל משפחתו. אני גם יודע שרבים היו המקרים בהם מצילי יהודים אכן שילמו בחייהם ובחיי בני משפחותיהם. כל פולני ידע זאת כי הגרמנים הדביקו מודעות על כך בכל מקום. אני אומר שבנסיבות כאלה כל הצלה של יהודי היתה נס ואנשים שעשו זאת גילו תכונות על-אנושיות. וכשאני יודע שהיו אלפי פולנים שעשו זאת, ביניהם אנשים כמו אירנה סנדלר שהצילה אלפי ילדים יהודיים אז אני שואל את עצמי כמו ביאליק היכן המעיין שממנו הם שאבו את תעצומות הנפש לפעולתם. ואז אני נזכר בתרבות הפולנית שהורדת ב'חוכמתך' לביבים - במשורר הלאומי אדם מיצקייביץ' שכתב על 'אחיו' היהודים, בסופר-צייר היהודי-פולני ברונו שולץ, במשורר היהודי-פולני אנטוני סלונימסקי, בסופר ההומניסט סנקביץ' (קוו ואדיס, בישימון ובערבה, המבול, באש ובחרב וכו') שהדור שלי קרא בנעוריו, במשורר היהודי-פולני יוליאן טובים, במשורר יוליוש סלובצקי, בג'וזף קונראד שהפולנים רואים בו סופר שלהם למרות שהוא כתב אנגלית ורבים וטובים אחרים, ובמסורת החופש של פולין של המאות ה-18-19 שסיסמתה היתה 'למען חרותכם וחרותנו'. רק להשוות את זה עם המהומה המתרחשת אצלנו סביב מתן מקלט ל-300 סודנים שברחו מדרפור כאשר אף אחד לא מסתכן בכלום ואנחנו זורקים כל יום לזבל מאות טונות של מזון ולא נאלצים לחיות מכרטיסים למנות רעב של קמח, סוכר או תפוחי אדמה - ולהתבייש.