1. באמת זה קצת מבלבל כשאנחנו
אומרים אותם דברים בערך בכמה "שרשורים" בו זמנית. ננסה לאחֵד? 2. לא הבנתי את תגובתך על תגובתי על הדוגמה שלך עם הכותב שהלך לעשות דברים אחרים. אני כתבתי שאם הוא עושה דברים אחרים, למשל הופך חמצן לד-תחמוצת-הפחמן, אז הוא חי, אבל אם הוא אפילו את זה לא עושה, אז הוא כנראה כבר לא כל חי! אולי תסביר לי, מה כל כך "אגוצנטרי" במשפט הזה? אני דווקא לוקח בשתי הידיים את הדוגמה המצויינת שלך! הכותב, כדבריך, התפנה לעשות דברים אחרים. נאמר שמישהו שוכב משותק ולא שומע ולא רואה ולא מרגיש שום דבר, אבל אם הוא עוד חי, אז הוא לפחות הופך חמצן לדו-תחמוצת-הפחמן, כלומר עושה משהו! אלוהים "שלך" (בלי להיכנס לשאלה אם הוא קיים או לא) לא עושה שום דבר, לא משפיע על אף אחד. ל"כוונה" או ל"מודעוּת" אין כל משמעות אם אינן קשורות איכשהו בעוד משהו. "כוונה" של מה? או - לְמה? מודעוּת במה? או, במילים אחרות, לא עניתָ על השאלה, מה פה ההבדל המהותי בין "יש" או "אין"? במה זה מתבטא? 3. הודעתך האחרונה נראית כסותרת את כל דבריך הקודמים (אם הבנתי נכון, מהו בכלל הנושא הנידון כרגע!) עכשיו אתה כבר לא מדבר על "הדחיפה הראשונה" (אולי בגלל זה לא רואה את הקשר למפץ הגדול?), אלוהים כבר עושה ויוצר דברים, בלשון הווה, ועוד בכמות אינסופית! אולי לא שמתי לב שכבר לא מדובר בדאיזם? ובנוסף: "הוא עושה אותם בזמן אינסופי" - לְמה הכוונה? למשל העשייה שהחלטנו (רק לצורך הגדרת הדאיזם!) שהיא כבר הסתיימה: אז מה קורה אתה? היא הסתיימה, או נמשכת ותימשך "זמן אינסופי"?
