דאיזם- הגדרה קצרה למשתמש

הגזמתָ! מלכתחילה לא היתה לי כוונה

להוכיח משהו או "לנַצֵח" את מישהו. יותר מזה! בכלל לא התיימרתי להציג את עצמי כמומחה בדאיזם. בסה"כ ביקשתי שיַסבירו לי מה ההבדל המעשי, מבחינת המסקנות, בין אתיאיזם ובין דאיזם, כפי שהם הוגדרו כאן. זה הכל! אז איפה אנחנו עומדים עכשיו? הדאיסט מאמין שאלוהים קיים אבל אינו משפיע. ונדמֶה לי שכבר היינו פעם במקום הזה.
 

L7

New member
אנא המשיכו בשירשור

אני מת לדעת מה קורה כשרוחב השורה מצטמצם לפחות ממילה אחת......
 

L7

New member
מסורתי - האמיץ היחיד?

למה הפורום מרתיע דתיים? האם יש איזשהו איסור? מושב ליצים או משהו כזה?
 
אני לא אשם שאתה עצבני ולא

מסוגל לנסח משפט ברור אחד. מי שנטפל למילים זה בדיוק אתה! אתה יודע מצויין, שכוונַת הכותב לא הייתה השפעת משהו עליו אישית, מבחינה שהפילים היושבים שם אינם משפיעים עליו אישית, משמע אינם קיימים. ברור שהוא התכוון לא רק לעצמו אלא גם לחברים שלו וגם לאיכר הסיני, אבל הוא החליט לקחת אחריות אישית באמצעות "אפקט הפרפר". לא צריך גם "להניח את דעתי", אלא פשוט לשטֵחַ את דעתך ולא להתעצבן כשחולקים עליה. אני לא מעכב אותך. אם זה היה הפורום הפרטי שלך, לא הייתי מתקרב אליו. אם אתה רוצה להמשיך אז בבקשה הֵרגע והתנהג בנימוס. בקשר לשני המישורים, שלאחד מהם דחסתָ את כל בני האדם ובשני מיקמתָ את האל. מבחינת מישהו שלישי, ה"רואה" את שני המישורים, כולם קיימים, גם האל. מבחינת בני האדם אין הבדל בין ההנחה שהוא קיים לבין ההנחה שאינו קיים. שני המישורים קיימים רק מבחינת המשקיף השלישי שהזכרתי. תראֶה, אתה בכלל מתפרץ לדלת פתוחה ומתעצבן לחינם (או עושה עצמך למתעצבן, לצורך העניין, כמו "הדוקטור" המפורסם מילקוט הכזבים). אני בכלל לא מתיימר להיות מומחה בפילוסופיה או בדאיזם. אני פשוט מנסה להבין. אבל בלי לוקשים.
 
אז מצאת מעין הסבר מיכני למושג

"קיים אבל לא משפיע": ישנם עולמות אחרים, שבהם הוא כן משפיע. אבל נדמה שאתה חוטא בכך לרעיון הדאיסטי, כי אם, נניח, יש משמעות לדבר הזה "עולמות שונים", שכל אחד מהם אכן קיים ומוגדר (לא חשוב שאנחנו לא יודעים עליו דבר), ואז אולי אפשר לדבר על מכלול כל העולמות הללו (לא חשוב מה מספרם, סופי או אינסופי) כמשהו שאלוהים לא רק ברא, אלא גם ממשיך לברוא ולהתערב! כלומר זה לא דאיזם!? עכשיו בעניין התודעה. ניקח למשל את תודעת האדם או הכלב. יש לה בכלל משמעות רק בקשר לעולם החיצוני הסובב את אותו אדם או כלב, למה שחשים החושים שלהם ומעבירים הנוירונים שלהם, כלומר רק בהשפעה ההדדית שלהם על העולם. למישהו שמנותק לגמרי מהעולם (אם נניח את עניין העולמות האחרים) אתה יכול להעניק כביכול תודעה ותכונות רבות אחרות, אבל אם לא משפיע על העולם, אז מה ההבדל בין זה שהוא קיים עם כל התכונות המופלאות שלא, לבין זה שהוא בכלל לא קיים, מבחינת העולם הזה שהוא לא משפיע עליו? אם כבר, אז יותר הגיוני ההסבר של גאיוס: הוא נתן דחיפה, עכשיו לא עושה כלום ולא משפיע, אבל יכול פתאום לחדש את פעילותו, לתת עוד דחיפה.
 

רון סי

New member
חטא לרעיון הדאיסטי

לדעתי אין ברעיון העולמות הרבים סתירה לדאיזם. להבנתי, הדאיזם מדבר על העולם "שלנו", ולא על עולמות פוטנציאליים שאנחנו לא מכירים. הוא עוסק ביחסו של האל לעולם הזה, ולבני האדם שחיים בו. השאלה הנענית ע"י הדאיזם היא: האם אלוהים, אחרי שברא את העולם והאדם, ממשיך לעסוק בו? התשובה: לא. האם זה אומר שהוא לא עושה כלום? תשובת הדאיזם: לא יודעים. אגב, גם אם נאמר שהאל לא עושה כלום, אין בזה עדיין סתירה לקיומו. הוא יכול להתקיים סתם, בלי לפעול שום פעולה. לגבי התודעה: נדמה לי שאתה מגדיר תודעה כתוצאה של פעולה ביולוגית של המוח למשל. כידוע, התודעה מוגדרת אחרת בתפיסות הדתיות, כמשהו שאיננו תוצאה, אפקט, אלא "יישות" שעומדת בפני עצמה. לגבי השפעת התודעה האלוהית על העולם הזה, אכן אין הבדל מבחינת העולם למציאותה או אי מציאותה של התודעה האלוהית, אולם אין בחינת העולם הזה משפיעה על עצם קיומה של התודעה ההיא.
 
אם הדאיזם, כדבריך,

"עוסק ביחסו של האל לעולם הזה, ולבני האדם שחיים בו", ולא בנעשה בעולמות רחוקים, אז אם הבנתי נכון, אין הרבה מה "לעסוק" בזה, אם לאל אין עכשיו כל יחס לעולם הזה ולבני האדם שחיים בו?
 

DRYICE

New member
אם אלוהים עשה רק דבר אחד

וזה ליצור את חוקי העולם וחוקי הפיסיקה אז זה לחלוטי לא משנה. DRYICE
 

notafish

New member
עוד הגדרה../images/Emo19.gif

נמצאת כאן. (ובתרגום חופשי, דאיסט מוגדר במי שמאמין בקיומו של אל או יישות עליונה אבל מכחיש את הדת הנגלית, ומבסס את אמונו לאור הטבע וההיגיון.) בהמשך, התכנון שכביכול יש ביקום מתואר כבסיס לאמונה של הדאיסט בקיום מתכנן או אלוהים. האם הדאיסטים שבחבורה מקבלים את הנ"ל כהגדרה נכונה של אמונתם? (אגב, למרות שאישית אני חושב שהדאיסטים טועים, לפחות אין סתירות מפורשות באמונתם כמו שבדתות המונותאיסטיות המקובלות)
 
לידיעה כללית

למי שלמד אי-פעם ספר הכוזרי, התפיסה הזאתי מוכרת גם כתפיסתו של הפילוסוף. ואכן, בימים קדומים, זאתי היתה התפיסה הרווחת של ה"משכילים"
 
למעלה