דאיזם

קראתי, תודה. ובכן:

אלוהים חשש שבני האדם יוכלו לעשות כל מה שירצו? כלומר יהיו כל-יכולים (לפי הגדרתך)? הוא הרי עשה מעשה מכוון, כדי שבני האדם לא יצליחו בבניית המגדל עד השמיים. כלומר הוא חשש שהם היו יכולים להצליח לולי בלל את שפתם?
 

masorti

New member
הוא לא "חשש"...

זו פרשנות שלך. כשהילד הקטן שלך מגיע לגובה אדן החלון, אתה מפחד מכוחו הרב ולכן אתה מתקין סורגים? צה פתאום... אתה דואג לו, ומכיון שהוא הגיע לגובה בו הוא מסוגל ליפול מהחלון - אז אתה מתקין סורגים. כך גם האל. הוא לא חשש שבני האדם יהיו כל יכולים, אלא הגיע למסקנה שמעתה הם הגיעו לדרגת התפתחות בה הם יוכלו להזיק לעצמם - ומתוך דאגה לגורלם הוא מגביל את כוחם.
 
הפירוש שלך לא נראה לי קרוב יותר

מאשר הפירוש שלי לטקסט העתיק הזה, אבל אני מודה שהפירוש שלך, למרות שהוא יוצא מההנחה הדתית, הוא נחמד מאוד. כל הכבוד.
 

masorti

New member
תודה רבה על המחמאה.

אני לא מנסה לשכנע אף אחד בשום דבר, ובפרט: לא מנסה לשכנע אותך להאמין באל. אני רק מראה לך שהפירוש שלך אינו היחיד האפשרי (כפי שדבריך המקוריים רמזו במשתמע). מצידי תחזיק אתה בפירושך ואני אחזיק בפירושי, וכל אחד יאמין שהוא מבין בצורה הנכונה.
 

יום.

New member
למה לאלוהים לברוא דבר שהוא מושלם

ואם הוא מושלם כלומר הוא משתווה לו, איך אלוהים יכול לשלוט בדבר שמשתווה לו?
 

Prince of Wales

New member
ושוב אנו חוזרים לשאלה

האם אלוהים יכול לברוא משהו עליון עליו ? עצם שאלה זו צריכה לעורר מספיק ספקות אצלך על קיומו של אלוהים.
 

masorti

New member
ושוב אנו חוזרים לנסיון המגוחך..

לשתול שטות לוגית ולטעון ליצירת ספקות. בוא ונשאל במקום זאת האם ניתן לברוא אבן עגולה-מלבנית. אם היא עגולה.. משמע אינה מלבנית, ואם היא מלבנית... משמע היא עגולה. כלומר: אבן כזו לא יכולה להתקיים משום שהגדרתה כוללת סתירה פנימית. ואין כאן שום קשר לכוחו של האל לברוא דברים. כנ"ל בשאלה שלך. המונח "משהו העליון על האל" הוא הגדרה של אובייקט הכולל סתירה פנימית. משום ש"אל"= היישות שאין עליון מעליה. ואי לכך, האובייקט שברצונך לברוא הוא חסר משמעות לוגית. ולכן אין שום סיבה לפקפק באל. (כולל אם אותו עצם הוא במקרה אבן שהאל אמור להתקשות להרימה)
 

masorti

New member
מה ההתחכמות הזו?

תכף נדון ב"עוצמה" של אינסוף המספרים הטבעיים מול "א1". הגדרת האל כוללת את האינסוף בעל ה"עוצמה" המקסימלית שתוכל להעלות על הדעת. ולכן, הטיעון שלי חל על כל סוגי האינסוף.
 

masorti

New member
ואין מקסימום לעוצמתו של האל...

נראה לי שעלית על פואנטה יפה, שבעזרתה תוכל להבין עד כמה האל מושלם וכל יכול. והיות וניתן "לחזק" את האינסוף עד לאין שיעור... ממילא הדיבור על אובייקט סופי שיהיה שווה לאותו אינסוף הוא חסר משמעות לוגית. אז על מה בדיוק אתה מתווכח איתי?
 

Prince of Wales

New member
כן עלית על פואנטה יפה

אם אין מקסימום לעוצמתו של האל, אז יש עוצמה גדולה ממנה.
 

masorti

New member
הפלפול הזה מעל לכוחותי...

אם אין מקסימום לעוצמת האל, ממילא לא ניתן להעלות על הדעת עוצמה גדולה ממנה. משום שאם היתה קיימת עוצמה שכזו - היינו מגדירים אותה כחסם עליון לעוצמת האל... ואז לעוצמת האל היה מקסימום כמשמעו בחשבון האינפיניטיסימלי.
 

masorti

New member
מה שהיא התכוונה הינו...

יצירת החלקיקים והכוחות בקונפיגורציה המוכרת לנו. הרי יכולת להעלות על הדעת קונפיגורציות אחרות שעדיין היו מאפשרות יקום יציב (אם כי שונה מאוד מזה שלנו). "חוקי הטבע" הם פשוט התיאור המתמטי של אותה קונפיגורציה. ולכן: "חקיקת חוקי הטבע" = יצירת קונפיגורציה מסוימת.
 

Prince of Wales

New member
הסיבה היחידה שאני רואה

להעדפת קונפיגורציה אחת על האחרת היא אנרגטית, לא אלוהית.
 
למעלה