הסבר של מלןמדים על ישוע האל הבן:
• הסבר של מלומדים על האל-הבן ו ל נ צ ח ו 00:29 | 16/10/06 על הבשורה על פי יוחנן השליח - yeshua.lessons - שיעור תשע עשרה. פרק ו' : _________________________________________________ - האנשים לא הבינו את משמעות דבריו של ישוע. לאורך כל השיחה הם עדיין חושבים שלישוע יש היכולת להפיק לחם חומרי מיוחד. (34) מכיוון שהוא לא הובן בצורה אליגורית, (סמלית, ציורית, כמשל) פנה ישוע אל האנשים ואמר להם בבירור כי הוא בעצמו לחם החיים. פסוק 35: "אני הוא לחם החיים, כל הבא אלי לא ירעב, והמאמין בי לא יצמא עוד". מפסוק 36-40 ישוע מסביר לאנשים מדוע אינם מצליחים להבין את דבריו ויחד עם זאת מעניק להם ולנו נתונים נפלאים נוספים אודותיו. "אבל אמרתי לכם כי ראיתם אותי ובכל זאת אינכם מאמינים. כל מי שהאב נותן אותו לי יבוא אלי, ואת הבא אלי לא אשליך החוצה, כי ירדתי מן השמים לא לעשות את רצוני שלי, אלא את רצון שולחי. וזה רצון שולחי: שלא יאבד לי איש מכל אשר נתן לי, אלא שאקים אותו ביום האחרון. הן זהו רצון אבי: שכל הרואה את הבן ומאמין בו, יהיו לו חיי עולם ואני אקים אותו ביום האחרון." ישוע אומר לשומעיו כי למרות שכל הנתונים עומדים לנגד עיניהם, עליהם לבקש את עזרת אלוהים על מנת להבין. (ראה גם איגרת אל הרומיים י"א). מה יותר מוחשי מלראות ולהרגיש?, ולמרות זאת, אם אלוהים לא יפתח את שכליכם, גם המראה והמגע לא יועילו. (ראשונה לקורינתיים ב' 10-16). הדוגמא הזו מוכיחה עד כמה בני האדם חסרי אונים אם הם לא פונים לעזרת אלוהים! העובדה שאתם לא מקבלים אותי למרות שראיתם אותי ואת פועלי אינה מצביעה על חוסר יכולתי לשכנע או להסביר אלא על העובדה שאין בכם הרצון להאמין בי. ההוכחה לנוכחות אלוהים היא שתרצו לבוא אלי. פסוקים 37 44 ו- 65 מלמדים שאלוהים קובע מי ילך אחרי ישוע, מי יוושע! הפסוקים הללו מעלים שאלות מאוד חשובות: אם אלוהים הוא זה הקובע מי יוושע, אז מדוע הוא מעניש את אלו שאינו בוחר? אם הבנתי תלויה בחסד אלוהים, אז מדוע אמצא אשם עבור חוסר הבנת אלוהים? האם אני אחראי על ישועתי או האחריות על אלוהים? את הנושא הזה למדנו בקהילה כבר 3 פעמים ולכן אחזור על חלק מהסיכום: א. נקודת הנחה בסיסית היא: אלוהים שופט צדק. אין באלוהים משוא פנים או שוחד. ב. אלוהים ברא את האדם עם מצפון (כושר ידיעה להבחין בין רע לטוב) ואפשרות חופשית לבחור בין טוב לרע. (אדם וחווה). ג. רצון אלוהים שכולם יאמינו ויוושעו. (40) מכאן, חוסר בחירה בדרך אלוהים הינה החלטה אישית והיא פעולה נגד רצון אלוהים. ד. העובדה שאלוהים שופט ומעניש בעוון של חוסר אמונה, הינה הוכחה עבורי כי מוטלת עלי אחריות להגיב על אמת אודות אלוהים שהוא מציג במהלך חיי. ה. מכיוון שכל אחד מאיתנו נולד חוטא, הרי שמצבינו הראשוני מרוחק מאלוהים! בחירת אדם כלשהו על ידי אלוהים הריהי פעולת חסד! נתונים נוספים על הנושא כתובים באיגרת אל הרומיים בפרקים א'-ב', ט'-י"א. ישוע הוסיף בדבריו נתונים מאוד ברורים בנוגע לזהותו: אני ירדתי מהשמים: ומי אני? אני האישיות שבאה להקים את המתים ביום האחרון. הפרק האחרון בספר דניאל (פרק י"ב) מציין כי בעת קץ, בסוף הצרה של אחרית הימים, יקים המשיח את הצדיקים לחיי נצח! ישוע הבהיר בצורה הכי ברורה כי הוא המשיח שירד משמים, הוא התקווה המשיחית היהודית. ישוע חזר על משפטים אלו מספר פעמים. פסוקים 41-42. "רטנו עליו היהודים משום שאמר, "אני הלחם היורד מן השמים", ואמרו: "הלא זהו ישוע בן יוסף אשר אנחנו מכירים את אביו ואת אימו! איך כעת הוא אומר "מן השמים ירדתי"?" מדוע הם התרגזו? א. הם ציפו ללחם בשפע, (מן יומי) לאוכל חינם והנה ישוע מצביע על עצמו כלחם החיים. הם הבינו שהם לא יקבלו את הלחם שרצו, כי הרי את ישוע אי אפשר לאכול! ב. האנשים הכירו את זהותו הארצית של ישוע עוד בהתחלה כשבאו להרפא. הם ראו בו בעל יכולת על טבעית אשר ניתן לקבל ממנו משהו. מהרגע שטען לאלוהותו, הם כעסו על שכפר בדרך אמונתם. אותם אנשים מתווכחים בינם לבין עצמם אודות דברי ישוע ועל זהותו. בפסוקים 43-45 ישוע מתערב בשיחה וחוזר על עקרון ישן. רבותי, תפסיקו להתווכח ביניכם על זהותי או כוחי מבלי לערב את אלוהים. אם לא תשמעו לקול האב, זאת אומרת - תלמדו ותקבלו את דברו, לא תוכלו לבוא אלי בתור ילדי אלוהים ולקום ביום האחרון. ישוע מצטט מישעיה נ"ד 13 את הפסוק אשר מתאר את אופיים של בני מלכות אלוהים. ילדי אלוהים מאופיינים ברצונם ובשאיפתם ללמוד ולדעת את אלוהים! ישוע מוסיף שתי דוגמאות נוספות אשר כל אחת מהן מצמצמת את קהל שומעיו. א. בפסוקים 48-52. ישוע אומר כי יש צורך לאכול את הלחם החי כדי לחיות חיי עולם, והלחם החי זה בשרו. הדוגמא הזו גרמה שוב למהומה ולעזיבה של חלק מהנוכחים: (פסוק 52 - "היהודים") ב. בפסוקים 53-58 ישוע החריף את הדוגמא והוסיף כי לא מספיק לאכול את בשרו אלא חובה גם לשתות את דמו. הדוגמא כה אבסורדית מבחינה פיזית ואף מנוגדת לחוקת משה עד כי היא צועקת לאלגוריה. למרות זאת הם לקחו זאת מילולית משום שהם עדיין לא מחפשים את אלוהים בכל הדיון! (ויקרא ג' 17; י"ז 10-14). בגמר דוגמא זו, רבים מתלמידיו הסתייגו מדבריו ונסוגו ממנו. שימו לב, בפסוק 52 היו - היהודים, בפסוק 66 זה הצטמצם ל"רבים מתלמידיו". את הפסוקים האחרונים של הפרק ישוע מדבר אל 12 תלמידיו בלבד!. ישוע פונה לתלמידיו ושואל: פסוק 67: "שמא גם אתם רוצים ללכת?" (שימו לב למשחק של מילים!) פטרוס עונה 68-69. אל מי נלך? דברי חיי עולם עמך. אתה קדוש אלוהים!." מסקנה - בידך החיים, אתה המשיח! לסיכום: א. ישוע הוכיח כי ללא פניה לעזרת אלוהים בני האדם עיוורים ואבודים בנושא רוחני. אם אלוהים לא יפעל בחיי האדם, ויביא אותו אל ישוע, כי אז חיי האדם לא יהיו שונים ביעודם מחיי בהמה. ב. ישוע הוכיח כי לא הידיעה אודותיו ולא הליכה לידו - תושיע. ישועה הינה אכילת בשרו של ישוע ושתית דמו, והכוונה - להתיחס לדברי ישוע כאוכל חיים. לתת לדברי ישוע לחיות בתוכי. (פסוק 63). ג. רבותי: זיכרו את דברי פטרוס: אל מי נלך? דברי חיי עולם עמך, אתה קדוש אלוהים. מי שבא אל משיח-אלוהים - יחייה עם אלוהים לעד.
