דבר טוב
דבר רע
- יום שלישי

LadySilkworm

New member
בגלל אמאבא

[אני בכלל לא יודעת איך להגיד לאבא שלי שנכשלתי במבחן האחרון...] אני גם רוצה שיהיה לי יותר קל להתקבל לאוניברסיטה[המורה שלנו אמרה לנו שנה שעברה שמבחינת הקבלה אין הבדל בין מי שלמד ב5 לבין מי שלמד ב4], זה חשוב לי להצליח.
 
הצלחה בהחלט חשובה.

אבל אני חושבת שכל אחד צריך לעשות מה שטוב לו.הלכתי ל-3 יחידות בגלל שאני מעדיפה שיהיה לי 100 ב-3 מ- 60 ב-4,וגם בגלל שאצלנו הבגרות ב-3 יחידות מתחלקת ליחדה כל שנה וזה יותר נוח.גם לי חשוב להצליח,אבל מאז תחילת השנה אני לוקחת הכל ביותר פרופורציות.למדתי שלא טוב להגזים ולהעמיס על עצמי יותר מדי. לא מה איתך,אבל ההורים שלי בד"כ לא מתערבים בהחלטות שלי,אלא רק מכוונים ומייעצים. בכל מקרה,לגבי המבחן-אני חושבת שכדאי שתספרי לו על זה כשאת כמה שיותר רגועה,ותסבירי שזו נפילה חד פעמית.קורה לכולנו.לא ביג דיל.במבחן הבא בטוח תקבלי יותר
 

LadySilkworm

New member
אני לא יודעת מה טוב בשבילי...

אני חושבת שזאת אשמתי שאני גרועה במתמטיקה, מכיוון שלא הייתי עושה כמעט כלום בבית ולא מתאמנת ובסוף ראיתי את התוצאות. מצד שני אני הרבה יותר מתחברת למקצועות כמו ספרות ותנ"ך ששם הכל יותר..אממ..חופשי. אני די מפחדת מהתגובה של אבא שלי. לאמא סיפרתי והיא לא כועסת, ואני הכי מפחדת לאכזב אותה. אבל אבא שלי מצפה ממני ומאח שלי[שאנחנו באותה כיתה] לציונים גבוהים והוא פשוט חושב שאנחנו עצלנים שלא עושים כלום[והוא נהנה להתלונן עליי שאני סתם מתבכיינת שאני אומרת שעלייה ארוכה במדרגות התישה אותי לגמרי], ואם אני אספר לו שנכשלתי וול אני מרגישה שהוא ייכעס מדי ופשוט זה סתם יגרר למישורים לא נעימים. אני מקווה שאני אקבל יותר.. אני אף פעם לא מפתחת ציפיות כי זה תמיד מתפוצץ לי בפרצוף. ודמאט מישהו צריך להרחיק אותי מהמקלדת.
 
הממ..

תראי,תכלס,מתמטיקה זה עניין של תרגול.אם תתרגלי מספיק,את תצליחי.זה מה שאני עושה.ואין אדם ששונא מתמטיקה יותר ממני.אלוהים יודע כמה המקצוע הזה הרס לי את הבריאות. גם אני מתחברת למקצועות ההומניים,שכמו שאמרת,הם יותר חופשיים.זה מה שאני אוהבת.במקצועות הריאלים תמיד יש תבנית וזה מרובע ומשעמם(אותי) עד מוות. אל תפחדי לאכזב אחרים.תראי, בסופו של דבר אלו החיים שלך.נכון,זה לא כיף לשמוע את אמא או אבא אומרים לך שהוא מאוכזבים ממך,אבל אי אפשר להיות מושלמים. זה שאבא שלך מצפה מכם לציונים גבוהים זה בסדר.השאלה היא האם הוא דוחק בכם ולוחץ עליכם להצליח בכל מחיר.כי אם כן,אז זה לא טוב(ואני לא רוצה לפגוע כמובן,או חלילה למתוח ביקורת על אבא שלך). אני חושבת שאת צריכה לספר לו.שבי איתו ותסבירי לו שאת מאוד רוצה להצליח,אבל מה לעשות,בדרך להצלחה חווים גם כישלונות.זה חלק מהחיים.אי אפשר להצליח תמיד,ובהכל.אז נכשלת במתמטיקה..העולם לא יתמוטט וזה לא יפגע בהצלחה שלך בעתיד. לדעתי את צריכה לפתח ציפיות.תאמיני בעצמך וביכולת שלך.זה מאוד משפיע על ההצלחה.זה דבר שצריכים לעבוד עליו.אני מדברת מניסיון. אגב,מגניב שאת ואחיך לומדים באותה כיתה.אתם תאומים,או שאחד מכם קטן/גדול מהשני?
 

LadySilkworm

New member
תאומים...

אני יודעת שהכל עניין של השקעה ולימוד, אני באמת ממש משתדלת השנה, אבל לפעמים אני מוותרת לעצמי יותר מדי ומורחת את הזמן. כל העניין של החוסר אמון בעצמי מגיע מהעובדה שאין לי ביטחון עצמי [ופעם זה היה יותר גרוע אבל אני יודעת שאני עדיין בלי ביטחון] ואין לי הערכה עצמית כ"כ גבוהה, אולי כי אני מושפעת מדי מהמשפט "הדשא של השכן ירוק יותר". למרות שיש לי השקפות שונות אני לא ממשת אותן תמיד בעצמי וזה די גרוע, אבל מה אני יכולה לעשות? מתמטיקה גם לי הרס את הבריאות, ושחק לי את הביטחון-לא-בשמיים-שיש-לי. יש לי טראומה חזקה מאיזה מבחן אחד. אבא שלי לא דוחק בנו, הוא פשוט כועס וזה לא נעים. זה פעם נסחף כ"כ עד שבדרך חזרה מאסיפת הורים התחלתי לבכות בגללו. אני לא יודעת אם לדבר יעזור, גם אמא שלי מנסה לדבר איתו ולהסביר לו ומה לעשות, לאבא שלי יש את החסרונות שלו[והוא עדיין הכי שיש]. אני מעדיפה לא לדבר על מה שמפריע לי, זה בסוף תמיד נגמר בצעקות ובדמעות[שלי]. הייתה לי את הפסיכולוגית בשביל זה אבל אנחנו בהפסקה... טוב, נגררתי לדברים קצת אישיים. אין לי בעיה להמשיך לדבר על זה אבל זה ממש לא רלוונטי לפורום.
 
הו,,תאומים.מגניב:)

זה גם עניין של משמעת עצמית.ז"א,לא לוותר לעצמך-זה המון משמעת עצמית.אחד הדברים שאני בד"כ מתגאה בו הוא המשמעת העצמית החזקה שלי-אני אף פעם לא מוותרת לעצמי(ולפעמים זה גם לא טוב
). תראי,גם ההערכה העצמית שלי לא בדיוק בשמיים,אם זה מנחם אותך,ובעניין של הבטחון העצמי-פעם היה לי קצת,עכשיו יש לי קצת יותר,אבל זה לא מספיק. לכולם יש חסרונות.זה מה שהופך אותנו לאנושיים(לדעתי). פסיכולוג/ית זה טוב מאוד לדעתי.יצא לי ללכת פעם-פעמיים לפסיכולוג.זה לא היה קשור ישירות אלי,אבל זה בהחלט עזר ונתן לי חומר למחשבה. שאר הדברים בהחלט לא רלוונטיים לפורום.יש לי(כרגיל) הרבה מה להגיד(לעזאזל,אני צריכה לשתוק יותר><),אבל אני מניחה שזה לא מתאים לפה.אשמח להמשיך לדבר איתך במסן או משהו,אם את רוצה:)
 

LadySilkworm

New member
לא כ"כ מגניב, לפעמים זה מעצבן.

משמעת עצמית זה טוב.. טוב מאוד אפילו. חבל שאין לי כזאת. אני הלכתי לפסיכולגית במשך שנה וחצי אחרי שעשיתי לעצמי משהו שלא יחזור אני מקווה. בכל מקרה, שלחתי לך את המסנ שלי בהודעה אישית. נדבר שם.
 
../images/Emo45.gifגם אני הייתי ככה עד סוף כתה ט'

פחדתי רצח מלספר להורים שלי על מבחנים ובסוף הכל התפוצץ בבת אחת ביום הורים. תספרי לו לפני שתגיעו ליום הורים כי הוא יתעצבן עוד יותר מהעובדה שהוא שמע על זה מהמורה ולא ממך
אני יכולה לנחם אותך בעובדה שבאיזשהו שלב ההורים משחררים יותר ואת כבר תרגישי בנוח לספר להם הכל
ולגבי הבטחון העצמי...על זה אני לא יכולה לספר לך כי לא השגתי לעצמי אחד כזה עדיין.....
אל דאגה, יהיה טוב!
 

LadySilkworm

New member
נמנמ, תודה ../images/Emo24.gif

שום דבר לא טוב שיש לי מחברת מתמטיקה ומבחן ענקי ללמוד אליו, וגם אני צריכה להגיע מחר לבי"ס מוקדם.
 
חחחחחחח הגיוני שהם יהיו תאומים

יש לי גם הסבר הגיוני לזה
(והנה פרופסור דע-מדע מתחילה לחפור שוב...) קודם כל אמא שלה לא יכולה להיות בהריון עם תינוק אחד ואז אחרי חודשיים להיות בהריון שוב ואז יוצא שיש לה שני תינוקות בבטן שיהיו בגילאים שונים גם לא יכול להיות שהיא ילדה אחד וישר נכנסה להיוריון שוב כי אז יש את התקופה של ה9 חודשים שוב והילד השני יהיה כבר בקבוצת גיל שונה לחלוקה לכתות
ממממ תקנו אותי אם אני טועה, סתם השערה שלי
 
את צודקת אבל...

(ותמיד יש אבל)... בשכבה שלי יש שתי אחיות,שהן לא תאומות,ועד כיתה ט' הן למדו באותה כיתה.עכשיו אחת מהן לומדת איתי בכיתה והשנייה בכיתת אמנות.כמובן שאחת מהן גדולה יותר מהשנייה(אחת בת 18 ואחת בת 17 אם אני לא טועה),אבל היא פשוט נולדה בדצמבר אז היא כאילו "הפסידה" שנה. חח נו,לא הצלחתי להסביר את זה טוב.
 
חחח אבל הבנתי אותך ../images/Emo3.gif

אני ידועה בלהבין מה שלא ברור
לא ידעתי שקיים כזה דבר! מגניב להן
וטוב לדעת, תודה על התיקון, אישתי היקרה
 
חח זה לא היה תיקון,אלא הוספה../images/Emo8.gif

חח יאיי הבנת אותי!
כן,זה קיים.אני בכלל לא ידעתי שהן אחיות עד תחילת כיתה ט' נראה לי.הן בכלל לא דומות,למרות ששתיהן ממש יפות.:)
 
חחחח איזה מגניב להן

אבל זה בטח מבאס שיש לך אח בשכבה או אפילו בבצפר
תודה לאל את האחים שילי אני פוגשת רק בבית.
 
חחחחח..

דווקא לא נראה שהן מתבאסות מזה. אני לא הייתי רוצה אח/אחות שיהיה איתי באותה שכבה או כיתה. אני כמעט ולא רואה את אחי בביצפר,וטוב שכך
 
למעלה