זה שמבקשים סליחה מראש לא אומר שזה בסדר לפגוע, נתחיל מזה.
את באה לפורום הזה שהוא של
טרנסג'נדרס וחברים לא של הורים ל- משפחה של- וכדומה ומתנהגת כאילו זו מחלה חשוכת מרפא שאת לא רוצה שבנך חלילה יחלה בה ומצפה שמה יקרה? שניתן עיצה איך לעצור את "התפשטות המחלה"? איך בנך ימנע מה"זוועה" להפוך לטרנסג'נדרית?
את יודעת מה אני חושב? שאת מפספסת את התמונה הגדולה בחיים של בנך.
הנה הדאגות העיקריות שצריכות להיות לך לגביו:
* איך אוכל להוביל אותו לערכים נכונים בחייו?
* איך אוכל לתרום לאושרו?
* איך אוכל להכין אותו הכי טוב לחיים?
* איך אראה לו בצורה המוחלטת ביותר שאני אוהב אותו תמיד ללא תנאים?
הדיעות החשוכות שלכם עושות לכם רע, לא הילד (שאגב בגיל חמש עוד אי אפשר לדעת כלום לרוב).
אבל הכי גרוע זה שגם אם יש לכם ילדה ולא ילד, עם הגישה שלכם הוא לעולם לא יבטח בכם מספיק לספר על עצמו, אתם עלולים לגרום להמון המון נזק אם לא תתעשתו ותבינו שטרנסג'נדרית זו לא קללה. ואיך אמר עדי רונן, כדברי אימו "אני מעדיפה בן חי מבת מתה", מעדיפה בן מת? כי כשחושבים שכל החיים הולכים להשאר בגוף שהוא לא הזהות המגדרית שלך וכל חייך (אפילו בקבר) יפנו אליך במגדר הלא נכון, זה גורם לרצות למות.
תחשבי עד כמה את מוכנה ללכת עם הגישה המוטעית הזאת שלך ומה יותר חשוב, הפחדים והדיעות הקדומות שלך או אושרו של בנך.