דחוף עזרה!! אני על סף התמוטטות עצבים

koantin

New member
לא מכירה את המידע ההז על מחזור והתקפי לב...

אשמח לראות מחקר בנידון...שמאושר ולא מותקף ע"י מחקרים אחרים.
בכל מקרה, לי יש את האסטרוגנים שלי בדם אז סבבה בכל מקרה.

לגבי היריון ולידה, רצון וחוויה סובייקטיבית לחלוטין ואת מתארת את זה משל כל הנשים מעוניינות בכך...והן לא, ציסג'נדריות וטרנסיות כאחת.
אני גם לא מעוניינת בתרומת זרע להכנסה של מישהי להיריון.
אז כל הסובייקטיביות המתפעמת נוכח החיים הגדלים בבטן של מישהי ומכבידים עליה מיום ליום, מסבכים את חייה וגורמים לייסורי תופת בצאתם...מעניין, אבל לא בשבילי.
גם גידול הילדים וכו'...מעניין, אבל לא בשבילי.

אני גם חושבת שכלבים הרבה יותר חמודים, אם כבר. סובייקטיביות כבר אמרנו?
 

koantin

New member
אגב, כמה שלך קשה לקבל את האפשרות הזו...

תחשבי אולי שאת לא חיה את החיים שלה/ו, ולה/ו יהיה הרבה יותר קשה...ועדיין לרוב טרנסים/ות מחליטים לחיות כפי שהם/ן בפנים, לא לפי המוסכמות הישנות שאינן מכירות בשום דבר חוץ מגבר גברי+אישה נשית=נישואים+בית+2.5 ילדים+כלב+חתול.

זו פנטזיה מיושנת.
 
תראי

אם לא תלמדי להשתחרר מהמוסכמות החברתיות שמכסות לך את העיניים, אולי תביני שהכאב שאת מרגישה לא נמצא שם כי הטרנסג'נדריות היא בעיה, אלא שזו את שמחליטה לראות בטרנסג'נדריות בעיה. עם כול הכבוד, ובאמת כמה שאני אנסה להבין למה כואב לך מהמחשבה שאת מגדלת בן שבעצם יכול להיות שהוא בת, אין ביכולתי להבין. לפני שהילד שלך הוא בן או בת, הוא קודם כול בן-אדם. ואני מניח שאת אוהבת אותו כבן-אדם שהוא, ולא בגלל שהוא נולד למגדר מסוים. ולכן זה לא משנה אם הוא בן או בת, העיקר שיהיה שמח ושיהיה לו טוב. ונכון, גם אם יתברר שהוא אישה, הוא לא יהיה נקבה ביולוגית. אבל הוא לא חייב להיות נקבה ביולוגית כדי להיות מאושר או כדי לממש את עצמו. הוא גם לא חייב להביא ילדים בדרך ה"נורמטיבית" כדי לממש את עצמו. יש הרבה דרכים בעולם כדי להיות מאושר, ויש הרבה דרכים למימוש עצמי.

ועכשיו, אני רק רוצה להזכיר לך למה טרנסג'נדריות בכלל קיימת, מדובר בדיספוריה מגדרית. הדרך שבה את מתבטאת יכולה להיות מאד פוגענית לחברים בפורום בגלל אותה דיספוריה, ולכן הייתי מציע שקודם כול תלמדי על הנושא לפני שאת פונה אלינו.
 

koantin

New member


 

niwo

New member
השעה עכשיו 2 וחצי בלילה ואני מת לענות לך

אבל אני חייב ללכת לישון.
אני אשמח לדבר איתך וקצת להקל על הבהלה שאת מתארת.
 

niwo

New member
הנה פוסט שכתבתי בעבר בנושא

http://igy.org.il/communities/topic/111855-הייתה-לי-שיחה-עם-אמא-שלי-על-טרנסים-מזעזע/?p=2918565

לעיל מצורף לינק לתגובה שכתבתי בשרשור באיגי (אני rubik's cube). הכתב בתגובה משום מה נראה קטן, והלינקים לסרטוני הוידאו לא עובדים, וחבל.
הייתי ממליץ לך לקרוא את מה שכתבתי בכדי להבין את נקודת המבט של א/נשים אשר אינן/ם נמצאות/ים בקו ישר עם הסטראוטיפים והתפקידים המגדריים שהחברה מציבה בפנינו.
 
ניוו אני מנסה לתפוס אותך שנים!

תתבייש לך! סתם סתם.
יש לי מלא דברים לשאול אותך עכשיו פלוס לספר לך
ואתה לא זמין
 

niwo

New member
אני אהיה זמין מאוחר בערב. אני לא בבית כרגע

 
אני טרנסג'נדרית בת 27 וגם לי..

אני טרנסג'נדרית בת 27 וגם היו לי סימפטומים כאלה מגיל 6 כמו שאת מתארת, ולמרות זאת אני בחורה מצליחה, עובדת בהייטק ומלומדת, אומנם המשפחה שלי לא מדברת איתי
אבל זה כבר בעיה שלהם ולא שלי.
אני יכולה להגיד לך שאם המשפחה היו מקבלים אותי אולי הייתי יותר מאושרת אבל אני לא מחייבת אף אחד לאהוב אותי וזה עזר לי לגלות מי הם באמת מאחורי המסכות.
להיות טרנסג'נדרית זה לכל החיים, אם לא הייתי מתחילה בגיל צעיר אז הייתי מתחילה בגיל 40 - זה לא משנה, זה תמיד שם.
בלי קשר לזה אני אוהבת בנים (במקרה ככה יצא) ואני מגדירה את עצמי כסטרייטית.
את יכולה לקרוא על הסיפור החיים המגדרי שלי כאן: www.naomi-art.co.il
אני מאוד מקווה שהיא לא תעבור את מה שאני עוברת מהמשפחה שלי.
 

salsa10

New member
ש"היא" לא תעבור?? הוא עדיין בן ויכול להיות גם

שיחליט להישאר בן (עם נטייה כזו או אחרת), למה לקרוא לו "היא"?
 
מהניסיון שלי "הוא" טרנסג'נדרית כמעט בטוח..

זה לא דפוס התנהגות של בנים, אף בן לא ירצה להיות נסיכה ובטח שלא חלש, אני בוודאות יכולה להגיד לך שכש"הוא" רואה את הבנות בגן או בבית ספר, זה עושה "לו" רע, מאוד רע.
הקינאה במין הנשי תתחיל להתעצם ושום דבר בעולם לא יכול לשנות את זה, זה יתחיל להוביל לדיכאונות כש"הוא" יגלה מי "הוא" באמת,
והפתרון היחידי ומה שיתחזיר "לו" את האושר (כשיאבד אותו) זה להתחיל בשינוי, ועדיף מוקדם כמה שרק אפשר כי ככה הוא יהיה יותר מוצלח.
כרגע זו בחירה שלך "עליו" אבל בגיל 18 זה בידיים "שלו" (לפי חוקי מדינת ישראל)
 

salsa10

New member
דיברתי עם אבא לבן הומו שסיפר לי שבילדותו הוא

לבש שמלות, רצה שיער ארוך, שיחק עם בנות ועוד שלל התנהגויות, ולבסוף הפך בבגרותו להומו, אבל הרצון להיות בת עבר לו לגמרי.
ולגבי הבן שלי, אני בטוחה שחלק מהרצון שלו להיות בת, היא מתוך רצון אמיתי להיות דומה לי, לאמא שלו שהוא אוהב הברה יותר מאת האבא,
כי בעבר כשהייתי אומרת לו שהוא בן (והשמלה לא מתאימה לבנים), אז הוא היה עונה לי שהוא רוצה שגם אני אהיה בן.
 
אני תמיד רציתי מראה פיזי נשי

אבל לא בגלל אמא שלי, אף פעם לא חיבבתי אותה ולא הייתי קרובה אליה, וגם לא קרובה לאבא שלי, זאת ההרגשה הפנימית שהייתי צריכה וחייבת שתהיה לה השתקפות חיצונית
כי באיזשהו שלב בחיים זה הפך אותי להיות דיכאונית מאוד ומה שהוציא אותי מהדיכאון היה תחילת התהליך..
חשוב לי לציין שהומואים הם גברים לכל דבר שאוהבים גברים והם אינם מזדהים עם המין הנשי ולא רוצים לשנות את מינם ובטח שלא להיות אשה.
זה שהם לפעמים עושים הצגות ומתלבשים כאשה זה פשוט סתם ולהצגה בלבד אבל להפוך לאשה זה לא מה שהם רוצים
להיות טרנסג'נדרית זה שונה לגמרי מלהיות הומו, בחיים לא שלי ראיתי את עצמי כהומו אלא כסטרייטית לכל דבר
 

salsa10

New member
נכון שהומו הוא גבר לכל דבר, אבל ישנם לא מעט

הומואים שבילדותם שיחקו עם בובות, אהבו ורוד, אהבו נסיכות ועבר להם.
 
אולי הרצון להיות בת לא עבר לא - אלא דוכא

והבן פשוט פחד ללכת עם זה הלאה.


זה שההורים שלי לא יודעים שאני אולי רוצה להיות בת.. זה לא אומר שזה לא קיים.

זה פשוט אומר שאין בינינו מספיק פתיחות כדי לדבר על זה.
 

צופה121

New member
נעמי, קראתי והתרגשתי עד עמקי נשמתי ממה

שכתבת...הרגשתי מזדהית עם הדברים עמוק עמוק...
אני מאחלת לך רק טוב,
ושהכול יילך הכי בקלות
 


זה שמבקשים סליחה מראש לא אומר שזה בסדר לפגוע, נתחיל מזה.
את באה לפורום הזה שהוא של טרנסג'נדרס וחברים לא של הורים ל- משפחה של- וכדומה ומתנהגת כאילו זו מחלה חשוכת מרפא שאת לא רוצה שבנך חלילה יחלה בה ומצפה שמה יקרה? שניתן עיצה איך לעצור את "התפשטות המחלה"? איך בנך ימנע מה"זוועה" להפוך לטרנסג'נדרית?

את יודעת מה אני חושב? שאת מפספסת את התמונה הגדולה בחיים של בנך.
הנה הדאגות העיקריות שצריכות להיות לך לגביו:
* איך אוכל להוביל אותו לערכים נכונים בחייו?
* איך אוכל לתרום לאושרו?
* איך אוכל להכין אותו הכי טוב לחיים?
* איך אראה לו בצורה המוחלטת ביותר שאני אוהב אותו תמיד ללא תנאים?

הדיעות החשוכות שלכם עושות לכם רע, לא הילד (שאגב בגיל חמש עוד אי אפשר לדעת כלום לרוב).
אבל הכי גרוע זה שגם אם יש לכם ילדה ולא ילד, עם הגישה שלכם הוא לעולם לא יבטח בכם מספיק לספר על עצמו, אתם עלולים לגרום להמון המון נזק אם לא תתעשתו ותבינו שטרנסג'נדרית זו לא קללה. ואיך אמר עדי רונן, כדברי אימו "אני מעדיפה בן חי מבת מתה", מעדיפה בן מת? כי כשחושבים שכל החיים הולכים להשאר בגוף שהוא לא הזהות המגדרית שלך וכל חייך (אפילו בקבר) יפנו אליך במגדר הלא נכון, זה גורם לרצות למות.

תחשבי עד כמה את מוכנה ללכת עם הגישה המוטעית הזאת שלך ומה יותר חשוב, הפחדים והדיעות הקדומות שלך או אושרו של בנך.
 
למעלה