דחוף עזרה!! אני על סף התמוטטות עצבים
- פותח הנושא salsa10
- פורסם בתאריך
היי סאלסה
אומר לך את האמת. אני מסוגלת (טיפטיפה) להסתכל על העניין משני הכיוונים. ומדוע? כי אני גם "טרנסית" וגם יש לי הורים משפחה וקהילה שאין שמץ סיכוי שיקבלו את זה, וגם כי יש לי ילדים ביולוגיים משלי, שיהיו בריאים...
אז מצד אחד אני יכולה להזדהות איתך מנקודת המבט ההורית, זו החרדה לגורל ילדיה, רוצה בטובתם ובעתידם, וחוששת לאבדנם, ו...כן...מה לעשות, רוצה גם להתכבד בהם מול כל העיניים שמסביב, ולא לחטוף בושות....
מאידך, אני מזדהה עם הבת\בן שלך ועם קשייה\ו העתידיים ו\או הנוכחיים = במידה ובכלל יתברר בעתיד שהיא\הוא טרנסית. דבר שכלל לא ברור!).
כך שמחד, אני יכולה להשתתף איתך. אני יודעת את עוצמת הקושי, ואני יודעת שכמה שתקבלי ותביני, את לא תוכלי לשלוט על תגובות החברה, ועל אי הנעימות וכו' (והרי אפילו לטרנסיות עצמן יש קושי מחריד בגלל הטרנסופוביה, אז מן הסתם גם להורים שלהן יש...), ולכן ברור הקושי והחרדה הגדולים שלך. הם יישארו (גם אם בעוצמה פחותה יותר) גם אם תביני ותתמכי הכי הכי בעולם. ומכאן יהיה הצורך הענקי שלך (אם ה"חשש" הגדול יתממש....) בהמון המון תמיכה.
מאידך, אכן תביני שבמידה והבן שלך יתברר כטרנסית, כמה הפלונטר שלו יהיה גדול. כי טרנסית זה אומר: נפש החשה עצמה 100% אשה, בדיוק בדיוק כמו שאת מרגישה את עצמך, אך כלואה בכלא אמיתי. כלא של גוף וסביבה. זה פלונטר כזה קשה שדווקא מתוך האהבה האינסופית שלנו כהורים הרוצים בטובת ילדינו וכל כך, כל כך, חומלים עליהם, ומוכנים לספוג הכול בעבורם, עלינו לתמוך בהם 100% תמיכה, כי הם כל כך צריכים אותנו ואת תמיכתנו, אז אנא נהיה שם בשבילם כשצריך! אז נכון גם אנחנו רק בשר ודם, חלשים וזקוקים לתמיכה, ולכן נצטרך אכן ללכת לקבוצות תמיכה, אך במקביל נבין את הילדות\ים כי בסופו של דבר הם הכי צריכות\ים תמיכה. הרבה יוצר מאיתנו, כי הם מתמודדות לא רק עם קושי חיצוני, אלא גם עם קושי פנימי גדול.
אז אני באמת משתתפת עם המורכבות הרגשית הגדולה עמה את מתמודדת (קל וחומר שנכנס כאן גם קושי מתגובות הבעל) ומאחלת לך רק טוב ושהכול יהיה בקלות
ואגב מה שכתבת על הריון וכו', לי דווקא יש תחושת החמצה ע-נ-ק-י-ת שאני לא יכולה להיות בהריון, והלוואי שלפחות אוכל להניק (סיכוי קטן, אבל קיים, ומי ייתן ויתממש!!!
)
.
אומר לך את האמת. אני מסוגלת (טיפטיפה) להסתכל על העניין משני הכיוונים. ומדוע? כי אני גם "טרנסית" וגם יש לי הורים משפחה וקהילה שאין שמץ סיכוי שיקבלו את זה, וגם כי יש לי ילדים ביולוגיים משלי, שיהיו בריאים...
אז מצד אחד אני יכולה להזדהות איתך מנקודת המבט ההורית, זו החרדה לגורל ילדיה, רוצה בטובתם ובעתידם, וחוששת לאבדנם, ו...כן...מה לעשות, רוצה גם להתכבד בהם מול כל העיניים שמסביב, ולא לחטוף בושות....
מאידך, אני מזדהה עם הבת\בן שלך ועם קשייה\ו העתידיים ו\או הנוכחיים = במידה ובכלל יתברר בעתיד שהיא\הוא טרנסית. דבר שכלל לא ברור!).
כך שמחד, אני יכולה להשתתף איתך. אני יודעת את עוצמת הקושי, ואני יודעת שכמה שתקבלי ותביני, את לא תוכלי לשלוט על תגובות החברה, ועל אי הנעימות וכו' (והרי אפילו לטרנסיות עצמן יש קושי מחריד בגלל הטרנסופוביה, אז מן הסתם גם להורים שלהן יש...), ולכן ברור הקושי והחרדה הגדולים שלך. הם יישארו (גם אם בעוצמה פחותה יותר) גם אם תביני ותתמכי הכי הכי בעולם. ומכאן יהיה הצורך הענקי שלך (אם ה"חשש" הגדול יתממש....) בהמון המון תמיכה.
מאידך, אכן תביני שבמידה והבן שלך יתברר כטרנסית, כמה הפלונטר שלו יהיה גדול. כי טרנסית זה אומר: נפש החשה עצמה 100% אשה, בדיוק בדיוק כמו שאת מרגישה את עצמך, אך כלואה בכלא אמיתי. כלא של גוף וסביבה. זה פלונטר כזה קשה שדווקא מתוך האהבה האינסופית שלנו כהורים הרוצים בטובת ילדינו וכל כך, כל כך, חומלים עליהם, ומוכנים לספוג הכול בעבורם, עלינו לתמוך בהם 100% תמיכה, כי הם כל כך צריכים אותנו ואת תמיכתנו, אז אנא נהיה שם בשבילם כשצריך! אז נכון גם אנחנו רק בשר ודם, חלשים וזקוקים לתמיכה, ולכן נצטרך אכן ללכת לקבוצות תמיכה, אך במקביל נבין את הילדות\ים כי בסופו של דבר הם הכי צריכות\ים תמיכה. הרבה יוצר מאיתנו, כי הם מתמודדות לא רק עם קושי חיצוני, אלא גם עם קושי פנימי גדול.
אז אני באמת משתתפת עם המורכבות הרגשית הגדולה עמה את מתמודדת (קל וחומר שנכנס כאן גם קושי מתגובות הבעל) ומאחלת לך רק טוב ושהכול יהיה בקלות
ואגב מה שכתבת על הריון וכו', לי דווקא יש תחושת החמצה ע-נ-ק-י-ת שאני לא יכולה להיות בהריון, והלוואי שלפחות אוכל להניק (סיכוי קטן, אבל קיים, ומי ייתן ויתממש!!!
.
ואגב...
גם צר לי מאוד על תחושתך הבלתי-נעימה שחשת: את הגעת חסרת אונים, מבוהלת, הרגשת שכל העולם נופל עלייך, וציפית לתמיכה השתתפות ועצה טובה... ובמקום זה קיבלת מתקפה...
אבל תביני סלסה שהמשתתפות כאן חוות קשיים מטורפים דווקא ובדיוק בגלל חוסר ההבנה החברתית והמשפחתית מהסוג שהפגנת(בצדק מצידך...), וההודעה שלך הציפה בחדות את המצב העגום של חוסר ההבנה ה"בהלה" והאנטגוניזם הסובבים את הטרנסיות, שבדיוק בדיוק כמוך = מצפות לתמיכה הבנה והשתתפות, ובמקום זה מקבלות מתקפות ו"אנטי".
"לכל מטבע שני צדדים", ככה זה בחיים. וכלומר, את מצידך, ולנוכח החינוך המקובע אותו קיבלת (=כמו רוב-ככל החברה), והחברה הטרנסופובית בה את חיה, בצדק נמצאת בבהלה ועל סף התמוטטות, אבל מאידך - כפי שהנסיון לימד- בלתי אפשרי , ואף פוגע, לפנות עם זה לטרנסיות שנפגעות קשות וחוטפות בליסטראות המרסקות את ליבן, בדיוק בגלל המצב הזה!~
ולכן, כמו שאמרו כאן לפניי, המקום לעצה עזרה סיוע והשתתפות (שוב, לא בטוח שאת כבר צריכה. ייתכן שהבן בכלל לא טרנסית...), מכל הבחינות, הוא באמת "תהילה", שם תוכלי גם ללמוד ולהבין ולראות כמה ה"שד" עצמו לא נורא בכלל.
השד הנורא היחידי , ולזאת אני מסכימה, הוא תגובות החברה. אבל מה לעשות, אלו החיים, ואנחנו צריכות להיות עם ילדינו - הנמצאים במצוקה אמיתית שאין בידם לשנותה! (כמו שאת לא תוכלי לשנות את תחושתך כאשה, כך הטרנסית לא תוכל. אין לזה שום טיפול, כמו שיודע היום הממסד הפסיכיאטרי ברחבי תבל) כי הילדים - מעל הכול! ונגונן עליהם כשצריך גם אם זה לא נעים..
בהצלחה!
גם צר לי מאוד על תחושתך הבלתי-נעימה שחשת: את הגעת חסרת אונים, מבוהלת, הרגשת שכל העולם נופל עלייך, וציפית לתמיכה השתתפות ועצה טובה... ובמקום זה קיבלת מתקפה...
אבל תביני סלסה שהמשתתפות כאן חוות קשיים מטורפים דווקא ובדיוק בגלל חוסר ההבנה החברתית והמשפחתית מהסוג שהפגנת(בצדק מצידך...), וההודעה שלך הציפה בחדות את המצב העגום של חוסר ההבנה ה"בהלה" והאנטגוניזם הסובבים את הטרנסיות, שבדיוק בדיוק כמוך = מצפות לתמיכה הבנה והשתתפות, ובמקום זה מקבלות מתקפות ו"אנטי".
"לכל מטבע שני צדדים", ככה זה בחיים. וכלומר, את מצידך, ולנוכח החינוך המקובע אותו קיבלת (=כמו רוב-ככל החברה), והחברה הטרנסופובית בה את חיה, בצדק נמצאת בבהלה ועל סף התמוטטות, אבל מאידך - כפי שהנסיון לימד- בלתי אפשרי , ואף פוגע, לפנות עם זה לטרנסיות שנפגעות קשות וחוטפות בליסטראות המרסקות את ליבן, בדיוק בגלל המצב הזה!~
ולכן, כמו שאמרו כאן לפניי, המקום לעצה עזרה סיוע והשתתפות (שוב, לא בטוח שאת כבר צריכה. ייתכן שהבן בכלל לא טרנסית...), מכל הבחינות, הוא באמת "תהילה", שם תוכלי גם ללמוד ולהבין ולראות כמה ה"שד" עצמו לא נורא בכלל.
השד הנורא היחידי , ולזאת אני מסכימה, הוא תגובות החברה. אבל מה לעשות, אלו החיים, ואנחנו צריכות להיות עם ילדינו - הנמצאים במצוקה אמיתית שאין בידם לשנותה! (כמו שאת לא תוכלי לשנות את תחושתך כאשה, כך הטרנסית לא תוכל. אין לזה שום טיפול, כמו שיודע היום הממסד הפסיכיאטרי ברחבי תבל) כי הילדים - מעל הכול! ונגונן עליהם כשצריך גם אם זה לא נעים..
בהצלחה!
לצופה 121
קודם כל, תודה רבה על ההסברים המפורטים ועל האמפטיה . . . .(סוף סוף מישהי מבינה אותי כאמא)
אכן, פניתי לתהל"ה ודיברתי עם פסיכולוגים שמתמחים בהפרעת מגדר, כלשונם. וממה שהבנתי שכרגע, לא ניתן לאבחן אותו כי קטן מידי ודברים יכולים להשתנות,
הם כן דיברו איתי על תמיכה בשבילי ובשביל בעלי. אבל לדעת אם יהיה הומו או טרנסנית הם לא יכולים לנבא.
הקושי העצום שלי כרגע, הוא לחיות במשך שנים רבות בחוסר וודאות עד שהבן שלי יגדל ויידע לבטא היטב את רצונותיו ותחושותיו.
וסליחה על החטטנות, אבל אני מאוד סקרנית לדעת: את מציגה עצמך כטרנסית, אבל למעשה חיה עם אישה והבאת לעולם ילדים ביולוגים עם אותה אישה?
כלומר, לא עברת ניתוח בכלל? הטרנסיות שאת מדברת עליה היא פנימית? בהרגשה ? אבל החברה מסתכלת עליך ורואה גבר נשוי עם שני ילדים? הבנתי נכון?
קודם כל, תודה רבה על ההסברים המפורטים ועל האמפטיה . . . .(סוף סוף מישהי מבינה אותי כאמא)
אכן, פניתי לתהל"ה ודיברתי עם פסיכולוגים שמתמחים בהפרעת מגדר, כלשונם. וממה שהבנתי שכרגע, לא ניתן לאבחן אותו כי קטן מידי ודברים יכולים להשתנות,
הם כן דיברו איתי על תמיכה בשבילי ובשביל בעלי. אבל לדעת אם יהיה הומו או טרנסנית הם לא יכולים לנבא.
הקושי העצום שלי כרגע, הוא לחיות במשך שנים רבות בחוסר וודאות עד שהבן שלי יגדל ויידע לבטא היטב את רצונותיו ותחושותיו.
וסליחה על החטטנות, אבל אני מאוד סקרנית לדעת: את מציגה עצמך כטרנסית, אבל למעשה חיה עם אישה והבאת לעולם ילדים ביולוגים עם אותה אישה?
כלומר, לא עברת ניתוח בכלל? הטרנסיות שאת מדברת עליה היא פנימית? בהרגשה ? אבל החברה מסתכלת עליך ורואה גבר נשוי עם שני ילדים? הבנתי נכון?
אז כך
אפרט לך באישי יותר בהרחבה, אבל קודם כל בקצרה:
א. רק לפני 8 חודשים נודע לי שיש כזה דבר "טרנסקסואליות", והבנתי שיש עוד כמוני...
ב. אני כבר 3 חודשים עם הורמונים, וכיום מפת ההורמונים בגופי דומה לשל אשה.(מלבד פרוגסטרון, שמי שנטולת רחם איננה צריכה. כולל לא אשה לאחר כריתת רחם)
ג. אני עוד לפני ניתוחים (בכל מקרה החוק (או לפחות הוועדה מטעם משרד הבריאות) דורשים שנתיים על הורמונים לפני ניתוח...) והלוואי והייתי כבר אחריהם (במיוחד ניתוח תחתון....
)
ד. המראה שלי מאוד מאוד נשי (מבחינת ממדי וצורת גוף, קול נשי, עור חלק וכו'), מאידך הלבוש שלי בהחלט עדיין לא נשי, לצערי הרב... (יש הרבה קשיים בדרך...
מה לעשות...) כך שמי שרואה אותי לא "רואה" גבר עם ילדים, אלא "נער" עם ילדים (בדרך כלל לא מאמינים שאלו ילדים שלי. בטוחים שאני "אח" שלהם...)
אפרט לך באישי יותר בהרחבה, אבל קודם כל בקצרה:
א. רק לפני 8 חודשים נודע לי שיש כזה דבר "טרנסקסואליות", והבנתי שיש עוד כמוני...
ב. אני כבר 3 חודשים עם הורמונים, וכיום מפת ההורמונים בגופי דומה לשל אשה.(מלבד פרוגסטרון, שמי שנטולת רחם איננה צריכה. כולל לא אשה לאחר כריתת רחם)
ג. אני עוד לפני ניתוחים (בכל מקרה החוק (או לפחות הוועדה מטעם משרד הבריאות) דורשים שנתיים על הורמונים לפני ניתוח...) והלוואי והייתי כבר אחריהם (במיוחד ניתוח תחתון....
ד. המראה שלי מאוד מאוד נשי (מבחינת ממדי וצורת גוף, קול נשי, עור חלק וכו'), מאידך הלבוש שלי בהחלט עדיין לא נשי, לצערי הרב... (יש הרבה קשיים בדרך...
ומה קרה סוף העולם בא?
הילד שלך מרגיש מה שהוא מרגיש שהואילדה שכלוא בגוף של ילד זה בישבילך לא צריך להיות סוף העולם ואל תעשי מזבוב פיל לך לא הכי קשה עכשיו אלא לילד שלך קשה עכשיו כי זה לא קל להיות במצב שלו ועוד בגיל כזה קטן אבל את צריכה להבין אותו ולדבר איתו ולא לכתוב שזה סוף העולם אים את חושבת שהחיים של הומואים יותר טובים משל טראנסג'נדרים אז את טועה זה לא מה שאת חושבת ורוצה לחשוב ולקוות אלא זה איך שמרגיש הילד שלך ורוצה להיות בכול מצב ומיקרה את צריכה לקבל אותו בתור מה שהוא ולא לכתוב דברים כאלה שזה אסון ואת בהיתמוטטות עצבים גם אני הייתי בידיוק כמו הילד שלך מתי שהייתי קטנה הייתי משחקת בובות ולובשת תשמלות של אמא שלי ואת הנעלי העקב שלי ומיתאפרת וגם ההורים שלי עשו מיזה עיניין גדול ואמרו אויש זה יעבור כאילו שזה מחלה וחום אבל היום הם מבינים שאי אפשר לשנות בן אדם שנולד טראנסג'נדר אנחנו לא בוחרים להיות כאלה יום אחד אנחנו נולדים עם זה אנחנו מרגישים שאנחנו לא שייכים למין שאליו נולדנו אים לכם הורים קשה לקבל את זה בהתחלה אני מבינה את זה אבל אתם צריכים להבין אותנו גם כי לנו זה הכי קשה כי בסופו של דבר אנחנו ניצטרך להיתמודד עם הרבה דברים בחיים החיים שלנו בתור הומואים טראנסיות טרנסים לסביות לא קלים אז אל תקשו עלינו לפחות את ההורים עוד יותר על החיים בתור מי שאנחנו מרגישים ורוצים להיות זה לא קל לקבל את זה אבל אין מה לעשות או שתקבלו אותנו ותאהבו אותנו ואנחנו אותכם או שפשוט תאבדו אותנו שזה יהיה ההפסד הכי גדול בחיים שלכם וכאב נוראי
הילד שלך מרגיש מה שהוא מרגיש שהואילדה שכלוא בגוף של ילד זה בישבילך לא צריך להיות סוף העולם ואל תעשי מזבוב פיל לך לא הכי קשה עכשיו אלא לילד שלך קשה עכשיו כי זה לא קל להיות במצב שלו ועוד בגיל כזה קטן אבל את צריכה להבין אותו ולדבר איתו ולא לכתוב שזה סוף העולם אים את חושבת שהחיים של הומואים יותר טובים משל טראנסג'נדרים אז את טועה זה לא מה שאת חושבת ורוצה לחשוב ולקוות אלא זה איך שמרגיש הילד שלך ורוצה להיות בכול מצב ומיקרה את צריכה לקבל אותו בתור מה שהוא ולא לכתוב דברים כאלה שזה אסון ואת בהיתמוטטות עצבים גם אני הייתי בידיוק כמו הילד שלך מתי שהייתי קטנה הייתי משחקת בובות ולובשת תשמלות של אמא שלי ואת הנעלי העקב שלי ומיתאפרת וגם ההורים שלי עשו מיזה עיניין גדול ואמרו אויש זה יעבור כאילו שזה מחלה וחום אבל היום הם מבינים שאי אפשר לשנות בן אדם שנולד טראנסג'נדר אנחנו לא בוחרים להיות כאלה יום אחד אנחנו נולדים עם זה אנחנו מרגישים שאנחנו לא שייכים למין שאליו נולדנו אים לכם הורים קשה לקבל את זה בהתחלה אני מבינה את זה אבל אתם צריכים להבין אותנו גם כי לנו זה הכי קשה כי בסופו של דבר אנחנו ניצטרך להיתמודד עם הרבה דברים בחיים החיים שלנו בתור הומואים טראנסיות טרנסים לסביות לא קלים אז אל תקשו עלינו לפחות את ההורים עוד יותר על החיים בתור מי שאנחנו מרגישים ורוצים להיות זה לא קל לקבל את זה אבל אין מה לעשות או שתקבלו אותנו ותאהבו אותנו ואנחנו אותכם או שפשוט תאבדו אותנו שזה יהיה ההפסד הכי גדול בחיים שלכם וכאב נוראי
סלסלה בבקשה תקראי
היי סלסלה 10
קודם כל כל הכבוד על האבחנה שלך לפעמים הורים לא מבחינים בגיל כזה במי הילד שלהם ומה הוא באמת.
נכנסת לנשמה שלו ומי כמו אימא יודעת מה ילד באמת רוצה
אני יכולה רק להגיד לך שאם תתני לו לחיות בדיוק כמו שהוא רוצה ותעמדי לצידו תחסכי לו הרבה בעיות בעתיד
מבחינה פיזית זה אומר סה"כ לקחת הורומונים עד גיל 19 ולחיות לגמרי כאישה וכמובן להלחם במידה והוא רוצה לחיות חיים מלאים במגדר האמיתי שלו
אני לא אומרת שהוא אישה , אני לא פסיכולוגית ואני לא ממליצה כלום.
רק אומרת מניסיון אישי שלי שהתהליך שאני ואימי עוברות עכשיו בגילי המופלג (24) יכל להחסך
ותאמיני לי שהוא כל כך יודה לך
בואו נצא מהקופסה שאם יש לי זין אז אני גבר !
זה רק איבר שגם ככה עוד מעט ירד ( בע"ה)
שיהיה לך בהצלחה תהיי חזקה ותהי לצידו , אין כמו ילדים בעולם ! זה אושר
היי סלסלה 10
קודם כל כל הכבוד על האבחנה שלך לפעמים הורים לא מבחינים בגיל כזה במי הילד שלהם ומה הוא באמת.
נכנסת לנשמה שלו ומי כמו אימא יודעת מה ילד באמת רוצה
אני יכולה רק להגיד לך שאם תתני לו לחיות בדיוק כמו שהוא רוצה ותעמדי לצידו תחסכי לו הרבה בעיות בעתיד
מבחינה פיזית זה אומר סה"כ לקחת הורומונים עד גיל 19 ולחיות לגמרי כאישה וכמובן להלחם במידה והוא רוצה לחיות חיים מלאים במגדר האמיתי שלו
אני לא אומרת שהוא אישה , אני לא פסיכולוגית ואני לא ממליצה כלום.
רק אומרת מניסיון אישי שלי שהתהליך שאני ואימי עוברות עכשיו בגילי המופלג (24) יכל להחסך
ותאמיני לי שהוא כל כך יודה לך
בואו נצא מהקופסה שאם יש לי זין אז אני גבר !
זה רק איבר שגם ככה עוד מעט ירד ( בע"ה)
שיהיה לך בהצלחה תהיי חזקה ותהי לצידו , אין כמו ילדים בעולם ! זה אושר
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.