דעתי בנושא
ברשותכם, אחלק את תשובתי ואתייחס לעיניין על פי נושאים:
הקדמה קצרה:
חשוב לי להדגיש שאין לי שום דבר נגד נגדך או נגד נציגי התעשיה כאן, זנדר במיוחד. ההפך הוא הנכון. אני מלא הערכה ותודה לבודדים שנותרו בתעשיה אשר עושים כמיטב יכולתם, במסגרת האפשרויות הדלות שברשותם, על מנת לקיים את התעשיה הקטנה שעוד נותרה.
מחיר:
רבות דובר על הגורם אולי הכי חשוב הן מצד הלקוח וכלה בצד המפיצים המתייחס כמובן לעלויות ההפצה והשיווק. חלק נכבד מדי מהטענות של המפיצים נשען על ה"בורות" של הצרכנים מכך שהמחיר המומלץ לצרכן מושפע כמעט כולו מעלויות הפצה ושיווק שונים המוסתרים מן הציבור מן הסתם ואינם ידועים לו. הבנתי מזנדר כי סוגיה זו מאוד סבוכה ואופן החישוב וקביעת המחיר הסופי ידועים לקומץ אנשים. בתור צרכן הייתי מאוד שמח לדעת קצת יותר על הנושא. אין כמובן טעם להעלות נשכחות על מחירי העבר, אבל אולי עדיין יש מקום לשיפור המצב והוזלת המוצר הסופי כך שיקרוץ לעוד ועוד אנשים. לא נראה לי הגיוני, עם כל הכבוד, שכותר DVD חדש, בעל תקליטור בודד, עדיין יתומחר ב2012-2013 ב89 שקלים. מה שכן, נחמד לראות שהוצאה כמו זו של חטופים נמכרת במחיר מצויין כ"כ. לי מפריעה מאוד חוסר השיוויוניות הזאת...
היצע וביקוש:
נושא שמאוד מפריע לי. לא ברור לי מדוע למרות שיש מפיץ, יש הוצאה קיימת וגם דרישה לאותו מוצר, לא מחדשים מלאי. דיברו כאן מלא פעמים על הוצאות שנחטפו מהמדפים, נוצר מחסור, אך המפיצים לא טרחו לחדש מלאים מסיבות שונות ומשונות. או שמדובר במפיץ אידיוט (סליחה מראש על הביטוי) או שהמפיץ החליט להרים ידיים מראש ולא ממש להתאמץ למכור יותר (כי המצב אבוד והתעשיה במילא "על הקרשים). כששאלתי את זנדר למשל מדוע לא מביאים עוד מארזים של שרה"ט המורחב בבלורי ומסתפקים רק בהוצאות בודדות רגילות, נאמר לי שהקונפיגורציה הישראלית די ייחודית וניתן היה לבצע הזמנה של כמות מסויימת רק בהזמנה הראשונית שהם ביצעו. עם כל הכבוד, זה לא הסבר כזה משכנע. לא מדובר במארז OOP בעולם כך שאני משוכנע שפניה רצינית מצד המפיץ לאולפן היתה מאפשרת הזמנת כמות נוספת מאותם מארזים. שוב, כל זה נאמר רק מנקודת מבטי כצרכן. אני נוטה להאמין שאני לא מודע לכל הסיפור ולבירוקרטיה אפשרית כלשהי עם האולפן בחו"ל.
השקעה במוצר:
אומנם זה מתקשר יותר לעיניין של העלויות, אבל בוא נניח שיש כבר צרכן שמוכן לשלם כל מחיר נקוב. למה בשם האל אנחנו צריכים להסתפק בהוצאות פשוטות וכה מבישות בחלק גדול מהמקרים? חבר קנה בזמנו את "טרון המורשת" בDVD ושילם מחיר נקוב של 99 ש"ח. למה הDVD הגיע רק עם קיפ קייס זול וארטוורק שנדמה כאילו נער הדפיס במדפסת הביתית? קשה היה לפחות לארגן איזה שרוול נחמד, איזו חוברת בפנים, או כל דבר אחר שיצדיק את המחיר? זה אומנם מקרה מאוד ספציפי, אך נפוץ מאוד. היעדר ההשקעה הזאת מאותת גם ללקוח, שאמור לשלם על כך, שאין כל השקעה מינימלית במוצר אותו הוא מעוניין לרכוש. למה למשל שלא נקבל על מארז עונה שעולה 200 ש"ח מארז קשיח (ולא קרטון דקיק ועלוב) או אפילו שיבוא בתצורה שלפחות מראה על השקעה, כמו מארזי דיג'יפק. למה אנו צריכים להספק בקיפ קייסים מסכנים הכלואים בקרטון דקיק שנהרס כה בקלות?
שירות לקוחות: אולי אחד הדברים הכי בסיסיים שיש. צרכן שרוצה לשאול שאלה פשוט נתקל בחומה בצורה. רוצה לדעת אם יוצא משהו ומתי? כמה עולה מוצר מסויים? האם יופץ בDVD ובבלורי? לך תחפש... או תקווה שיש לך מכר שיודע על דבר קיומו של פורום סרטי DVD בתפוז, אחרת אין לך מזל.
גמישות וחשיבה לעתיד:
מרבית המפיצים חטאו בחט היוהרה ואוכלים למעשה את הדייסה שהם עצמם בישלו. במקום לחפש עוד אפיקים בהם ניתן לחדש ולעורר עיניין, כל המפיצים במרוצת השנים ננעלו בקיבעון חולני על שיטת מכירה אחת שלא תאמה לדינאמיות הנדרשת מחברה הרוצה לשרוד ולשגשג במאה ה21. למה לא להקים מערך של VOD ייעודי (לא מספיק בעיני להסתמך על המערך של YES וHOT). איפה שרותי סטרימינג? אלוהים, אולי אני רץ קדימה מדי בשבילהם אז נוריד הילוך - מדוע אין אתרים נורמלים למפיצים, שלא לדבר על אפשרות להזמין היישר דרך אתר אינטרנט מאובטח ונוח. הבודדים שעוד עושים זאת, צריכים ללמוד הרבה על שיווק ותדמית. לDVDישיר למשל יש אתר מיושן וממש לא מזמין.
פרדוקס הביצה והתרנגולת:
כל אחד יאשים את הצד השני - המפיצים מטילים את האשמה על הפיראטיות והצרכן או של"מוריד הסדרתי" יהיה קל להאשים את המפיץ בתמחור שערורייתי. אני למשל מאמין שעיקר האשמה מוטלת על חוסר אקטיביות מצד המפיצים. לא בפן החקיקתי ולא בפן השיווקי. לי לא זכור על קיומו של קמפיין המעודד קניה או כזה שלכל הפחות מדגיש את היתרונות שבכך (עידוד התעשיה והיצירה, הייחודיות שבמוצר ובערך המוסף שבו ועוד). כולם מאשימים את כולם אך איש לא עושה דבר כדי לשנות זאת. זיר"ה מיום הקמתה לא פנתה אל התקשורת והסבירה מדוע היא מורידה אתרים פיראטיים. במקום להנגיש את עצמה היא מוצגת שלא בצדק כאיש הרע בסיפור וחבל.
שורה תחתונה:
ישנם הרבה סיבות מדוע התעשיה קרסה בארץ, ורובם ככולם (לדעתי לפחות) באשמת באי הכוח של התעשיה המקומית. היעדר שיווק עצמי נכון, השקעה בחידושים טכנולוגיים, תמחור השווה לכל נפש והיתממות, הביאו למצב העגום הנתון. אפילו הנסיון ההירואי של וורנר הום וידיאו ישראל ז"ל נעשה מתוך חוסר ידיעת תנאי השוק הישראלי. לבוא הנה ולהפגיז בהוצאות רבות ומגוונות - ובכמויות חסרות תקדים, מתוך תקווה שאם לא המחיר אז השפע יביא קונים מראה על פזיזות וחוסר כל הגיון עסקי. ישנם כאמור קדושים מעונים כמו זנדר ואסף שבאמת נותנים 200% אבל הם בודדים וזה לא מה שיציל את המצב.
אני בטוח שלמרות כל החפירה הזאת עדיין לא התייחסתי לכל הסיבות והגורמים, אך נראה לי שכן התמקדתי לפחות בסיבות הבולטות שבהן. סחה למי שקרא את הכל
